החברה הכי טובה: מיתוס או אמת?

יציבה יותר מנישואים, ארוכת טווח יותר מהקריירה, מחזקת ותומכת יותר מספת הפסיכולוג – כזאת היא מערכת היחסים של האישה עם החברה הכי טובה שלה, הקשר האישי המשמעותי ביותר שמלווה את האשה בכל השלבים בחייה, החל מגן הילדים ועד לפנסיה ואחריה.

 

"אני חושדת בנשים שאין להן חברה הכי טובה", אומרת העיתונאית נרי ליבנה, ומעידה על עצמה שיש לה כמה וכמה חברות הכי טובות, אחת מהן מגיל שלוש. "אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי החברה הכי טובה. בגידה שלה באמון כואבת יותר מבגידה של גבר".

כמו ב"סקס והעיר הגדולה"

הדימוי הנפוץ של מוסד החברה הכי טובה, כפי שהונצח באופן בלתי נשכח בסדרה "סקס והעיר הגדולה", מתייחס לנשים צעירות, בשנות העשרים והשלושים לחייהן, העסוקות בחיפוש אחר זוגיות ובביסוס הקריירה המקצועית.

 

"בשלב הזה בחיים החברה הכי טובה משמשת כדמות הזדהות, 'היחידה שמבינה אותי עלי אדמות'," אומרת יעל פזואלו, פסיכולוגית קלינית. "החברה הכי טובה מחזקת את הערך העצמי, את ההסתכלות הביקורתית, את האמונה שאפשר להתמודד עם קשיים כאלו ואחרים".

 

לדברי פזואלו, בשנים אלה הקשר הוא אינטנסיבי ויומיומי, וההווי המשותף כולל בילויים ונסיעות לצד שיחות טלפון ארוכות וחושפניות. "החברות הכי טובות מספרות הכל זו לזו, משתפות אחת את השנייה בפרטי פרטים בכל דייט, בתקוות ובציפיות כמו גם באכזבות ובשברון הלב".

מערכת יחסים שלא תמיד שורדת

אבל מה קורה בשלבים מאוחרים יותר בחיים? איך נראה מוסד החברה הכי טובה בשנות הארבעים ומעלה, כשהאישה מפנה את עיקר הכוחות ותשומת הלב אל הקשר עם בן הזוג, הילדים, והשילוב בין משפחה לעבודה?

 

האם מערכת היחסים עם החברה הכי טובה שורדת? לא תמיד. "לפעמים חלה התרחקות, הנובעת משינוי באזור המגורים או באורח החיים. אבל אולי זה לא כל כך נורא. נכון שבעקבות המחוייבויות למשפחה ולפרנסה יש הרבה פחות זמן לבלות יחד, ובעיקרפחות זמן לדבר," אומרת פזואלו.

 

"אבל אם הכל עובד לטובה בחיים, גם יש הרבה פחות צורך ודחיפות. כבר לא צריך שהחברה הכי טובה תקבל עבורך החלטות או תשמע כל מה שעברתי היום,כי יש יותר יכולת להכיל את המציאות ולקבל אותה כפי שהיא, וכבר אין צורך שהחברה הכי טובה 'תחזיק אותך'".

בכל מקרה, מערכת היחסים משתנה, גם אם היא נשמרת. "אחרי גיל ארבעים, בהכללה גסה משהו, רוב הנשים כבר מקבלות את חייהן יותרמאשר בשנות העשרים והשלושים, ומשהו משתנה בצרכים ובאופן הפנייה לחברה הכיטובה" אומרת פזואלו.

 

לדבריה, לשינוי הזה יש כמה פנים. חברה טובה שמתגוררת בקרבת מקום יכולה להפוך ביחד עם שאר בני המשפחה שלה, לסוג של משפחה מורחבת, שממלאת את התפקיד של החמולה מהעבר. "חברה כזו הופכת לפעמים למישהי שממשחיים איתה, מגדלים את הילדים יחד, מבלים את אחרי הצהריים בנדנודהנדנדות בגן השעשועים ונוסעים יחד לחופשות". 

 

לחילופין, הקשר עם החברה הכי טובה יכול דווקא להוות מפלט מהעול והעומס של היומיום התובעני. היא בת לוויה לבית הקפה, לשופינג או לספא ביום שישי בבוקר, כשאין עבודה והילדים בגן או בבית הספר, וליציאות משותפות לקולנוע ולמסעדות בערב, כשבן הזוג נשאר בבית. "במקרה כזה" ממשיכה פזואלו, "הקשר הופך להיותמקום של בילוי טהור, של הנאה צרופה, של שחרור מחובות היומיום ומסיפוקהצרכים של בן או בת הזוג, הילדים והילדות, הפרנסה ושאר הטרדות, ואפשר פשוטלהתפנק ולבלות יחד".

נושאי השיחה משתנים

עם חלוף השנים, הקשר עם החברה הכי טובה בדרך כלל מתחזק ומתייצב. "קשה לרכוש חברות חדשות אחרי גיל ארבעים", אומרת ליבנה. "לחברות ותיקות לא צריך להסביר ולתאר את העבר, יש איתן תחושה של אמון ושל שותפות גורל שנבנתה במשך תקופת חיים שלמה. בגיל מבוגר יותר, כבר מסובך ליצור הכרויות חדשות ולהתחיל מהתחלה".

 

היא מוסיפה כי, כשהילדים גדלים ויש יותר פנאי, ובד בבד מתחילה התמודדות עם בעיות בריאות וקשיים הקשורים לגיל, הנוכחות של החברה הכי טובה בחיים הופכת למשענת של ממש. "בשלב הזה, החברה הכי טובה הופכת להיות "עדה" לחיים, מישהישרואה ונותנת הכרה לכל מה שעובר עלייך. באותה עת היא גם מספקת לך מקום שבו ישקבלה מלאה, ללא תנאי וללא תביעה," מבהירה פזואלו.     

 

לליבנה יש אבחנות נוספות על השינוי שמתחולל במוסד החברה הכי טובה לאחר גיל ארבעים. "במהלך השנים נושאי השיחה משתנים", היא אומרת. "כשאני אהיה עוד יותר מבוגרת, בטח נדבר בעיקר על הבריאות והנכדים".

 

 אבל בינתיים יש הרבה דברים שלא משתנים: "הקו המרכזי של השקפת עולם דומה, ושיתוף בספקות, בחששות ובהצלחות, נשאר בעינו לאורך הדרך". ולפעמים אפילו חוזרים לימי הרווקות העליזים שבעבר.

 

 לליבנה  יש ילדים בוגרים, אך היא עדיין מוצאת את עצמה משעשעת את החברות הכי טובות בסיפורים על דייטים גרועים, ממש כמו פעם. "גם אם היתה לי חוויה רעה, הנחמה שלי היא שיהיה לי למי לספר עליה", היא אומרת. "אני מתקשרת לחברה שלי ויחד איתה הופכת את הקושי למשהו מצחיק".

תגובות (0)
הוסף תגובה