דראג קינגס: להיות גבר לערב אחד

שירלי, 33, מפיקת ליין המסיבות DRAG UP YOUR ASS בלבונטין 7 

שם במה: מייקל אנג'לו

מתי נחשפת לדראג בפעם הראשונה?

"ממש מזמן, בלי שקראו לזה דראג. תכניות סאטירה בארץ משתמשות בזה כבר שנים. רבקה מיכאלי עשתה דראג כיאסר ערפאת בניינטיז! כמובן היו את בנות פסיה, ועוד הרבה דמויות בקולנוע מחו"ל. זה דיבר אליי ממקום שעוד לא ידעתי לתת לו שם, אבל מאד אהבתי. בעבר ברחתי מאסתטיקה נשית, כי במשך שנים הכריחו אותי להיות ולהיראות כמו בת. רק אח"כ, כשיצאתי מהארון, עשיתי סוג של ריקליימינג לנשיות שלי דרך הדראג. שזה משעשע, כי אני מופיעה כגבר.

מי שהשפיעו עליי מאד היו הקינגס הראשונים בירושלים, במועדון השושן. הם התעסקו בצורה פוליטית בדראג, במיניות, בקוויריות, הרבה לפני שהתחילו לדבר על זה באופן כללי. היו גם נאברים של אנשים שנשארו במגדר שלהם, אבל עם איזה טוויסט. זה לחלוטין פתח לי את הגבולות של מה זה לעשות דראג, ואני מאד מודה על זה".

צילום: קרן ברזילי

מה רצית להעביר בעצמך בהתחלה?

"היה לי מאד חשוב שזה לא יהיה משהו סקסואלי. דראג זה אחד הדברים שהכי מסקרנים מינית, אנשים נמשכים למלכי או מלכות דראג ולא מבינים מה קורה להם, הם דואגים מ"מה זה אומר עליי?", ונראה לי שזאת אחת הסיבות שאנחנו גם סופגים אלימות, כי אנשים מפחדים מעצמם. מיניות זה המכנה המשותף הנמוך ביותר על במה, היה מאד קל ללכת לשם ולא רציתי לעשות את זה. באחת מההופעות הראשונות שלי, במלך הדראג הלבונטיני, תחרות שזכיתי בה – חשבתי על עלמה זק שעשתה את ציפי שביט בארץ נהדרת, ואמרתי לעצמי "מי היא ציפי שביט של הגברים?" והבנתי, זה דודו זר! מצאתי גרסה שהוא עשה לשיר הפתיחה של פרפר נחמד בסגנון רגאיי. עליתי עם שרוואל להבות, חולצת בוב מארלי, אפרו , שפם וסנדלי שורש. כאילו מן דודו זר סטלן."

נשמע הורס. ואיך הסביבה תופסת קינגים לדעתך?

"התפיסה החברתית היא שגברים הם אפורים, אין להם רגשות והם בעיקר כוח. כוח זה לא מצחיק או מבדר – זה משהו שאתה רוצה. דראג נותן לי דרך ביטוי וחקירה של הבניות חברתיות לגבי נשים וגברים. כשאני עולה לבמה בביריות, בצעיף פרווה או עם יהלומים – הגבריות שלי היא אחרת.

מגדר בעיניי זה שקר עצום שמשפיע על כולנו, אז אני עושה שימוש בכל האופציות שהוא מעניק ולא מעניק לי, אוסר עליי ונותן לי, כדי מצד אחד להעביר ביקורת ומצד שני להראות שאפשר לכופף את הדברים. בהופעות שלי יש שימוש בגבריות הומואית, לדבר על חוויה של גברים הומוסקסואלים. כשהשירים מדברים על גברים, אני לא עושה את זה כאישה בדראג, אלא כגבר – שיכול להיות נשי."

צילום: ניצן קרימסקי

איך נראית מסיבת דראג?

"בליין שלי לכל מסיבה יש נושא, והמופיעים עובדים לפיו. חשוב לי שאנשים ירגישו שהם באים למסיבה, אבל גם לתערוכה. באים ליהנות, אבל גם ללמוד, להשכיל ולעורר מחשבה.
יש התעסקות במגוון נושאים, רק מההופעות שלי אפשר למנות רשימה הכוללת הטרדות מיניות, חוסר ביטחון רומנטי, מיזוגיניה אצל הומואים שמפחדים מהנשיות שלהם, הרצח באורלנדו… יש בין 8-14 מופיעים, תלוי במנחה, והמוסיקה משתנה בהתאם לסגנון המסיבה".

יש מקום להטרוסקסואלים בעולם הדראג?

"בוודאי. יש גם מופיעים סטרייטים, אפילו זוג נשוי. מגדר זה של כולנו. כולנו צריכים לפתוח את הראש לגביו. יש הרבה אנשים שבאים וזאת פעם ראשונה שהם רואים דראג בחיים שלהם. לא משנה מה הנטייה המינית שלהם, זה מאד משמח אותי ועושה אותי גאה."

ג'ן, 28, סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית ושליש מצוות הפקת ליין ה"פופ איט" במחוגה 10

שם במה: ז'אן דארק

"בהתחלה הדמות שלי כקינג היתה מן אלטר אגו, הגשמת פנטזיה. נראיתי אחרת והרגשתי אחרת, פתאום היתה לי יכולת לעשות דברים שברגיל לא בטוח שהייתי מרגישה נוח איתם".

ומה זה דראג עבורך היום?

"בעיקר כייף לי להיות על במה. בהתחלה זה היה קינג, והיום אני מופיעה גם בדמויות נשיות. הדראג מאד מאפשר, נותן דרך להתפתחות אישית, לבחון את האספקטים הגבריים והנשיים שלי. עכשיו זה נגיש וקל לי כי אני עושה את המסיבות, אז זה הפך לממש מסורת".

איך הגיתן את הליין?

"הגענו למסקנה שרוב הופעות הדראג הן נורא מיינסטרימיות מבחינת השירים, ונולד לו הליין הברה"מזרחי – שילוב של מזרחית ורוסית. זה רץ במשך שנה, אבל היה קשה בסופו של דבר להמשיך לעשות את הדבר הנישתי הזה, וכך נולד ה"פופ איט", ליין קווירי עם הופעות דראג מכל הסוגים, ומיועד לקוויריות, להט"בים וחברות. אנחנו מנסות לשמור על מרחב נעים ומאפשר, מתוך הידיעה שבעולם שם בחוץ לא תמיד נעים ונוח לנו. הבמה שם על מנת לאפשר לנו להנכיח את הגופים שלנו על שלל צורותיהם, להרגיש בנוח בשונות שלנו, לעסוק בתכנים שמעניינים אותנו וברגשות שלנו. לפעמים מדובר בתכנים שיכולים להיות קשים לנו ולקהל, ולכן אנחנו משתדלות להתריע לפני חלק מההופעות, כך שתמיד אפשר לצאת החוצה ולא להיות נוכחת בהופעה שלא מתאים לך לצפות בה".

יש מופע שאת זוכרת במיוחד?

את הפעם הראשונה שעשיתי דראג קווין, דווקא. עשיתי את זה לשיר של זמרת רוסייה שגדלתי עליה. זאת היתה חוויה רגשית מטורפת. עליתי עם שמלה, ממקום אחר- פתאום אני בוחרת בזה. הופעתי כאישה אבל הרגשתי במגדר אחר לגמרי. היחס שלי לנשיות- בדיוק כמו לשפה הרוסית- אמביוולנטי: הרבה אהבה אבל גם הרבה מורכבות. אגב, דראג קינגס יכולים להיות נוצצים בדיוק כמו קווינס. אפשר לעשות קווין עם שפם וקינג עם איפור, יש שבירה מגדרית גם בתוך גבולות הדראג".

אלישע, 41, גבר טרנסג'נדר, מנכ"ל עמותת "מעברים" לקהילה הטרנסג'דרית, "ומזמן מזמן עשיתי דראג" 

שם במה: שוקי הרזה

"כשהתחלתי זה היה מאד ראשוני. לא היה דור קודם וממי ללמוד, הרבה מהמידע השגנו באינטרנט ותוך כדי, בניסוי וטעייה."

חשבת לעשות דראג לפני כן?

"אפילו לא ידעתי שזה קיים, רק מלכות דראג היו מוכרות. אני בעצמי טרנסג'נדר, אבל אז לא ידעתי את זה. בכלל לא ידעתי שיש טרנסים מנקבה לזכר, אלא רק מזכר לנקבה. באותה תקופה הייתי סטרייטית, סוג של. התחלתי להתקרב לקהילה כי חשבתי שאולי אני ביסקסואלית, ראיתי דראג קינג לראשונה ומאד התלהבתי ממנה. גם ביומיום ההופעה שלה לא היה ברורה, אם היא גבר או אישה. זמן לא ארוך אח"כ כבר הופעתי בעצמי".

מה משך אותך להופיע?

"זאת הייתה דרך לחקור את המגדר שלי. יש אנשים שהולכים ללמוד מגדר באוניברסיטה ויש אנשים שהולכים לעשות דראג. זאת היתה מן מעבדה כזאת, נתן לי את התירוץ לנסות להופיע כגבר ולראות את התגובה של הסביבה אליי, מבלי להתחייב לשום דבר, כי זה בסך הכל רק הופעה. במקרה שלי זה היה קצת יותר".

בעצם בחנת איזה מן גבר אתה.

"כן. לאט לאט הבגדים מההופעות זלגו לארון הפרטי שלי. נמשכתי בעיקר ללוק ה"ערסי", ג'ינסים צמודים ושרשראות. בסופו של דבר אני חנון, אז אחרי כמה שנים זה עבר לי. יש דבר כזה שקוראים לו "תסמונת העקב המתנמך" שאומרים על נשים טרנסיות, אבל זה תקף גם לנשים שהן לא טרנסיות. בהתחלה נורא מתלהבות מדברים נשיים ואז מבינות שזה לא הדבר הכי נוח בעולם, או הדבר שהכי מתאים לך… הדראג היתה תקופת התבגרות שנייה כזאת."

זה נשמע כמו מרחב בטוח לבדוק את עצמך.

"זה בדיוק מה שזה היה. אני חושב שיש הרבה אנשים שמשתמשים בדראג לחקירה, הם לא בהכרח יוצאים טרנסג'נדרים בסוף, אבל אני ממליץ לכל בן אדם לעשות את זה, כדי לראות איך זה. גם שמים לב איך החברה מתייחסת שונה לגברים ולנשים, זה פותח עיניים. לפעמים גברים שעושים דראג מופיעים כנשים, ופתאום מטרידים אותן. זה כמובן לא מדויק לחוויה של איך אישה מרגישה את העולם, אבל זה יכול לתת איזשהו מושג. חשוב לי להדגיש שאין קשר בין טרנסיות לדראג. דראג זה הופעה וטרנסיות זה מה שאנחנו עושים ביום יום."