למה חשוב לי לדבר על סקס

לפני כמה שבועות נתקלתי בקבוצה סגורה בפוסט של בחורה צעירה שביקשה להתייעץ האם נאנסה על ידי האקס שלה. הסיפור קרה כשהייתה בת 17. היא רצתה שהפעם הראשונה שלהם תהיה מיוחדת. הוא הציע אורגיה. היא הסכימה כי היא אוהבת אותו. אחרי שהוא גמר, חבר שלו החליף אותו. ואז עוד חבר. ועוד אחד. כאב לה והיא התחננה שיפסיקו, אבל החבר האהוב שלה ישב לידה, החזיק לה את היד וביקש ממנה להחזיק מעמד עוד קצת, כי הרי היא אוהבת אותו.

יום למחרת נתקלתי בקבוצת אמהות גדולה בפוסט דומה, בו אישה שלא מזמן ילדה סיפרה שבעלה פשוט מגיע לחדר שינה בזמן שהיא מניקה ולנתק את התינוק ממנה רק כי רצה לשכב איתה. וכך הוא חודר אליה, כאשר בצד השני של המיטה בוכה בנה הקטן.

שני הסיפורים האלה הם אחת הסיבות מדוע אני בוחרת לדבר ולכתוב על סקס. דווקא כי שני המקרים האלה הם אונס. כן, אפשר לבוא ולטעון, שבסה"כ הדברים נעשו בהסכמה של שני הצדדים, גם אם הסכמה חלקית, אבל דבר אחד בטוח – זה לא סקס.

צילום: פזית עוז, איפור: לינה קצפ

לפני כמה שבועות, בעקבות אחד הפוסטים שלי על אוננות נשית פנתה אלי בפייסבוק בחורה בת 25. היא סיפרה לי שעד לפני שנתיים היא הייתה בטוחה שיחסי מין אמורים לכאוב. רק כשנפרדה מחבר שלה, הכירה בן זוג אחר והתחילה לשכב איתו, היא הבינה שטעתה. ואז, כשהתחילה ליהנות מסקס, היא גילתה גם את האוננות. מכתבים כאלה הם הסיבה שאני אמשיך לדבר ולכתוב על סקס.

כשהייתי בת 12 בערך, ביום הולדת של חברה. שיחקנו מחבואים ויחד עם איזה ילד חמוד התחבאנו מאחורי  הספה. ישבנו בשקט, נושמים בזהירות. הוא נגע לי בגב והרגשתי תחושת חמימות מדהימה מתפזרת לי בכל הגוף, כמו זרם חשמלי מדהים, גורמת לי להרגיש משהו שאף פעם לא הרגשתי עד אותו רגע. לא הבנתי מאיפה זה בא. רציתי שיגע בי שוב, רק כדי שהתחושה המדהימה הזאת תחזור על עצמה.

 

למה צילומי עירום בגיל 40 זה בדיוק מה שאת צריכה?

מרינה קיגל מסבירה למה החליטה להצטלפ בסדרת צילומי עירום כשהגיעה לגיל 40

לטור המלא

 

 

בבית שלי אף פעם לא דיברו איתי על סקס. מזל שהייתי תולעת ספרים רצינית, כזו שקוראת בערך 3-4 ספרים בשבוע. נהגתי לשבת על הכורסה ליד החלון ולקרוא, עד שנרדמו לי הרגליים. קראתי את אלכסנדר דיומא ואת סיפורי האהבה המדהימים שלו על גברים ונשים שמרדו במוסכמות למען האהבה ונענשו על כך. הפכתי לפריקית של אהבה טוטאלית וחיכיתי שאחת כזאת תגיע גם אליי.

בגיל 16 יש לי חבר ראשון. הוא מסיע אותי על הבית באופניים שלו ואנחנו מתיישבים על הספסל ומתנשקים. הוא נוגע בי, קודם מעל החולצה ואחר כך מתחתיה. אחרי כמה ימים של מזמוזים כאלה הוא גם מכניס לי יד לתחתונים. אני מכורה למגע שלו, מכורה לתחושה המדהימה הזו. ברור שאני יודעת כבר מה זה אורגזמה ואני לגמרי בטוחה שזה מה שקורה לי. אני מרגישה בוגרת ובעננים. לי עצמי עדיין אין אומץ לגעת בו. אחרי שבועיים הוא זורק אותי כי אני חכמה מדי ולא יודעת לרקוד.

הלב שלי שבור. אני משתוקקת למגע שלו, אני רוצה שיעשה לי נעים, ואני מרגישה שהעולם שלי התרסק. שלושה חודשים אחר כך יש לי חבר חדש. גם הוא יודע את סוד המגע הקסום הזה, ואני מרגישה שזהו, אני על גג העולם. בערבים כשההורים שלי או שלו לא בבית, אנחנו מתממזים בחדר. לפעמים כשאנחנו נועזים מאד, אנחנו עושים את זה על השטיח בסלון, אחרי שמסיימים לראות פרק של "הנסיך המדליק מבל אייר". בינתיים אנחנו מסתפקים בפה ואצבעות, כי אני עוד לא מוכנה שנשכב. הוא עדיין לא לוחץ. אני מכורה למגע שלו ומוכנה פחות או יותר לכל דבר. אני רוצה שרק נמשיך לגעת אחד בשניה. ואז באחת הפעמים, כשהוא מעלי והיד שלו מלטפת אותי בין הרגליים אני מרגישה עונג שמפוצץ אותי לרסיסים ומיד מחבר בחזרה. ואז אני מבינה שבעצם חוויתי אורגזמה ראשונה. אני מפתחת תלות, מוכנה לעשות הכל רק כדי שלא יפסיק לגעת בי. אני מוותרת על החברות שלי. אני נבלעת עמוק מאד לתוך מערכת היחסים הזאת. אני מוותרת על עצמי. אני הופכת לצל ואני מוכנה לעשות כל דבר, רק כדי שימשיך לגעת בי ולעשות לי נעים.

אז כן, בבית שלי אף פעם לא דיברו איתי על סקס. כשאמא גילתה את היומן שלי בו תיארתי בפרוטרוט כיצד אני מוצצת לחבר שלי, היא סוף סוף החליטה לעשות איתי שיחה. היא הסבירה לי שנשים שעושות סקס לפני הנישואין – עלולות למצוא את עצמן עם תינוק לא רצוי וגם להיחשב למופקרות. היא לא אמרה "מופקרות" אבל לגמרי רמזה בדיוק את זה. היא לא דיברה איתי על העונג. היא דיברה רק על הצד המלוכלך של העניין, על הצד הבעייתי, על הצד הלא נעים, על ההשלכות. לו רק הייתה מדברת איתי כמה שנים לפני, מנסה להסביר לי איך לגעת בעצמי ולהסב לעצמי עונג, לו רק הייתה מלמדת אותי – לא הייתי מפתחת תלות כזאת בגברים. עד שהתגרשתי בגיל 30 לא ידעתי לאונן. לא ידעתי לגרום לעצמי עונג. פשוט סמכתי על הגבר שאיתי. הסקס שלנו היה מדהים. וזה מה שפעם אחרי פעם גרם לי להתרפס, לוותר, להיפרד ממנו ושוב לחזור אליו. זו הייתה התמכרות. זו הייתה גם אהבה גדולה, אבל תמיד עם בטנה פועמת של התמכרות.

אני לא מאשימה את אמא שלי ז"ל. גם אותה חינכו ככה. היא רק העבירה אלי את מה שהעבירו לה בזמנו. וזו הסיבה שהיום אני כותבת ומדברת על סקס. אני עושה את זה כי אני אוהבת סקס. מאז ומעולם אהבתי אותו. אבל אף אחד לא לימד אותי שכדי להנות מסקס, חשוב קודם כל להכיר את הגוף של עצמך. לדעת להוציא ממנו את התווים הכי גבוהים. לנצל אותו עד תום לפני שמתחילים לעשות את זה עם בן אדם אחר.

לפעמים אני חושבת שיש לי מזל גדול שאין לי בת. עם כל הביקורת שיש לי על אמא שלי, אני לא יודעת איך הייתי מסבירה לילדה שלי על מבנה הוואגינה שלה, על אורגזמה, על הדגדגן. כנראה שהיא לא הייתה מסכימה שארד איתה לפרטים כאלה. מה שבטוח, הייתי דואגת שהמסר שהיא תקבל מהשיחה יהיה "סקס זה כיף, זה לא מביך וזה מסב אושר גדול".

האם העובדה שאני כותבת ומדברת על סקס מעידה על כך שאני גם עושה מלא סקס? לא ממש. אני די בררנית. אני לא חושבת שכל דבר אפשר לפתור עם סקס, אם כי היו מקרים (בודדים אמנם) בהם עשיתי סקס עם זר כדי להתנחם. אני עדיין מאמינה שכדי לעשות סקס אני חייבת להרגיש משהו. בתוך שלהבת התשוקה חייב להיות גם ניצוץ של רגש. אחרת זה לא יעבוד.

אני כותבת ומדברת על סקס כי אני חושבת שחייבים לתת לגיטימציה לנשים לדבר על זה פתוח. לדבר על אוננות, על אורגזמה, על הפות, על הדגדגן. השיח הגברי מאד מקדים את השיח הנשי בתחום זה. בזמן שגברים מדברים בחופשיות על צפיה בפורנו, אוננות ותנוחות, נשים שמדברות על זה נתקלות לא מעט בהתנגדות כי "זה לא הולם". נשים עדיין מעדיפות לדבר על זה בחדרי חדרים או בקבוצות סגורות ברשת. הגיע הזמן שהשיח הזה יהפוך לפומבי. שיהיה לנו מותר לדבר על סקס לא רק כשהוא מערב בתוכו את כריסטיאן גריי או פרינס צ'ארמינג מאגדה של דיסני. שיהיה מותר לדבר פתוח, לספר ולתאר את החוויות בלי לחשוש מתגובות הסביבה. 

זאת הסיבה שאני ממשיכה לדבר על סקס בפותקאסט ולכתוב על סקס בכל מקום שמאפשר את זה. כי אני חושבת שזה חשוב, לחזור פעם אחרי פעם על המנטרה שסקס זה יפה, סקס זה כיף וסקס זה בחירה חופשית. אם נצליח מגיל צעיר לראות בעצמנו ייצורים מיניים, יצורים מופלאים, מלאות עוצמה ובטחון, לא נצטרך להילחם על זה בגיל מבוגר יותר. כי אני עדיין זוכרת איך זה להיות ילדה או נערה שלא מבינה מה קורה לה ולכן הולכת לאיבוד באפלה של החלטות גרועות. אנחנו עושות כל כך הרבה החלטות גרועות בחיים, חבל שביניהן יהיו גם אלה שקשורות לסקס.