דונלד טראמפ גאה להציג: קבינט המיליארדריות

מיליוני נשים ברחבי העולם עקבו בשנה האחרונה באדיקות אחר ההתבטאויות והציוצים של דונלד טראמפ, מזועזעות מהמחשבה שהוא יהיה האיש שיוביל את העולם החופשי. טראמפ, שסרב בכל תוקף לאמץ מידה ואפילו הקטנה ביותר של תקינות פוליטית ניצח את הבחירות ב-8 בנובמבר והביס את הילרי קלינטון, שהעניקה לכמה רגעים ניצוץ של תקווה לכל הקוראים לייצוג מגדרי בפוליטיקה. אלפי אנשים יצאו לרחובות במחאה, נשאו שלטים עם הכיתובים "טראמפ לא הנשיא שלי" ו-"לא לשנאה". כעבור חודש טראמפ החל למנות את הקבינט שלו, את אנשי המפתח שיובילו את אמריקה, ומתוקף כך מינה גם ארבע נשים. לא הרבה. עם זאת, מדובר על ארבע נשים יותר ממה שהיה ניתן לצפות. בקמפיין שלו, טראמפ הציב סטנדרטים נמוכים כל כך בכל מה שנוגע לייצוג נשים, שארבע נשים בקבינט נראה כמו חלום שהתגשם.

עוד באון לייף:

אין ספק שהנשיא הנוכחי, ברק אובמה, הוא גבר של נשים. הוא גדל בבית עם אם חד הורית, נשוי לאשה בולטת ואסרטיבית ואב לשתי בנות. את שירת הברבור של הכהונה שלו בחר להנציח עם מניפסט פמיניסטי שלא היה מבייש את סימון דה בובואר. אין עוררין על כך שמדובר בפמיניסט מוצהר, ועדיין, בקבינט הנוכחי של אובמה מכהנות 7 נשים מתוך 21 תפקידים. בכהונה הראשונה שלו כיהנו 6 נשים בלבד. לצורך השוואה, בקבינט השני שהרכיב בוש כיהנו 5 נשים, בינהן גם איליין צ'או, שרת התחבורה המיועדת של טראמפ. אז מחשבות ומילים לחוד, ומינויים לחוד. אם אדם כמוהו, שאין ספק בהערכתו לנשים, ממנה רוב מובהק של גברים לתפקידי מפתח, אנחנו בבעיה. כדי שיכהנו נשים בתפקידי מפתח, אולי רצוי שנשים יהיו אלה שאחראיות על המינוי. והנה מתחילה הביצה, או התרנגולת.

כשמסתכלים על שרות הקבינט של טראמפ, לא רואים שוני רב בעמדותיהן מאלה של עמיתיהן הגברים. כולן נשואות, נוצריות אדוקות, נשות עסקים מבריקות או נצר לשושלת של טייקונים, וחלקן בעלות קשרים חברתיים או עסקיים עם הנשיא המיועד. אף מינוי אינו מפתיע במיוחד, חוץ מהמינוי של בטסי דבוס, שתרמה במהלך הקמפיין כספים רבים דווקא לקמפיינים של ג'ב בוש וקרלי פיורינה, והצהירה על תמיכתה ביריבו של טראמפ, מרקו רוביו. למרות זאת, החליט טראמפ למנות אותה לתפקיד שרה, ועל כך הוא קיבל ביקורות חיוביות על יכולתו למנות אנשים מחוץ למעגל מקורביו. תודה רבה באמת.

דבוס כיהנה כיו"ר קבוצת Windquest, קבוצת השקעה בתחום הטכנולוגיה והאנרגיה, ושימשה כיו"ר המפלגה הרפובליקנית במישיגן. במשך שנים היא משקיעה הון עתק בחינוך בארה"ב, ופעילה בתחום החינוך הפרטי במדינה. אביה היה טייקון מקומי בעיירה הולנד שבמישיגן, שם נולדה, ואחיה ייסד חברת אבטחה שקיימה מבצעים בעיראק. הונה של דבוס מוערך בלא פחות ב-5.11 מיליארד דולר, והיא חברת הקבינט העשירה ביותר בקבינט של טראמפ.

מינוי נוסף שטראמפ הכריז עליו הוא של ניקי היילי, מושלת דרום קרוליינה, לתפקיד שגרירת ארה"ב באו"ם. במהלך שתי כהונותיו של אובמה מונו רק נשים לכהן כשגרירות באו"ם, וטראמפ החליט להמשיך את הקו הזה. היילי הינה האשה הראשונה שכיהנה בתפקיד מושלת דרום קרוליינה, והיא הצעירה ביותר מבין המושלים המכנים בארה"ב, בת 44. גם היא בעלת אידאולוגיה שמרנית ביותר, תומכת בהגבלות על הפלות, מתנגדת נחרצות לרפורמת הבריאות של אובמה ולהסכם הגרעין עם איראן ותומכת בהגנה על סעיף 2 בחוקה האמריקאית, הזכות לשאת נשק. רפובליקנית במלוא מובן המונח.

המינוי המעניין ביותר של טראמפ הוא של לינדה מקמהון, שמונתה לעמוד בראש הסוכנות לעסקים קטנים במדינה. מקמהון היא המנכ"לית והמייסדת של ארגון ההיאבקות ה-WWE, שאותו הקימה ביחד עם בן זוגה, וינס מקמהון, ששוויו מוערך בכ-1.16 מיליארד דולר. מקמהון וטראמפ מקורבים כבר שנים רבות, והיא אף תרמה לקמפיין שלו מעל 6 מיליון דולר. אירועי ה"רסלמניה" של ה-WWE התארחו בבניין הטראמפ פלאזה בניו ג'רזי, וטראמפ ווינס מקמהון אף ניהלו "קרב מיליארדרים" בשנת 2007. לינדה מגדירה את עצמה כ"טום-בוי", שמרגישה בנוח בסביבת גברים. היא תרגיש מצויין בקבינט של טראמפ. או של אובמה. או של נתניהו.

המיליארדרית הבאה שהצטרפה למצעד הטייקונים בקבינט של טראמפ היא איליין צ'או, חברת המפלגה הרפובליקנית שכיהנה כמזכירת העבודה בממשלת בוש. צ'או ילידת טאיוואן, הגיעה לניו יורק כשהייתה בת 7, ואביה היה איל ספנות, תחום שצ'או עצמה נגעה בו רבות במהלך הקריירה השלטונית שלה. איליין צ'או מכהנת שנים רבות בפוליטיקה האמריקאית בתפקידים שונים, ובן זוגה הוא מיץ' מקונל, סנאטור ומנהיג סיעת הרוב הרפובליקנית בסנאט. לגמרי אנשי "המערכת המושחתת" שטראמפ דיבר עליה. צ'או תהיה השרה האסייתית הראשונה בתולדות ארה"ב.

ומה אצלנו?

בקבינט הנוכחי, שהרכיב אדם שמתאר עצמו כ"די פמיניסט", רה"מ בנימין נתניהו, מכהנת אשה אחת. שרת המשפטים איילת שקד. רק היא. גם בממשלה הקודמת כיהנה אשה אחת בקבינט, ח"כ ציפי לבני, לשעבר שרת המשפטים, שהייתה האשה היחידה גם בקבינט בממשלתו של אהוד אולמרט. המצב, בלשון המעטה, לא מזהיר. אף אחד מהמנהיגים הללו לא קנה לו שם של שובינסט ברוטלי שמוציא מפיו את צירוף המילים "תפוס לה ב***". ועדיין, הם לא רואים שום בעיה לא למנות נשים לתפקידי מפתח. הם בכלל לא מביעים עמדה על הסוגייה הזאת. הם לא מדברים סרה על נשים, ולא מפארים אותן. הם פשוט לא רואים אותן. במציאות הזאת, אני מעדיפה מנהיג שנתפס בדיבור מלוכלך על נשים ועדיין ממנה אותן לתפקידי מפתח, מאשר מנהיגים שמסבנים אותנו עם וועדה לקידום מעמד האשה ומשרד לשוויון חברתי וחושבים שזה מספיק. אולי כדאי שנשאיר את הביקורת על טראמפ לאמריקאיות, ונמנף את האנרגיה הזאת לביקורת על המנהיגים הפמיניסטים הדגולים כאן במדינתנו הקטנה.