אלונה פרנקל: כולם מדברים על אונס ומעשי סדום, הספר שלי מדבר על אהבה

לאלונה פרנקל יש קול כזה של ילד שכרגע גמר לאכול חבילת סוכריות על מקל והוא יושב מדושן ענוג, נותן לסוכר לרקוד בוורידיו.

פרנקל אחת היוצרות הבולטות בדורנו מפתיעה מאוד בדרכי חשיבתה המודרנית. אם חיפשתם ילדת פרחים בישראל 2016, אנא פנו לכיוון ביתה של פרנקל, אי שם בסביבות בהבימה.

כיאה לילדת פרחים היא  משאירה שביל ארוך של מהומות אחריה. האחרונה נרשמה בשבועות האחרונים עם יציאת ספר הילדים החדש שנקרא "ספר מלא אהבה – איך נפתלי בא לעולם", בהוצאת סטימצקי. הספר יצא לאור לפני שנה וגרם למיני-סערה בעקבות המלצה עליו בתוכנית בגל"צ שעוררה מחאה ברשת כנגד "הפורנוגרפיה לילדים".

"הנושא הזה תמיד עניין אותי. איך אפשר להעביר את מעשה האהבה לילדים, כי אני מאמינה שזה מאוד חשוב", אומרת פרנקל באותו טון רגוע. "מוטב לספר לילדים בגיל מוקדם, במיוחד לאור עידן הסמארטפונים, הרשת הפרוצה וידיעות מסולפות שמגיעות מהטלוויזיה. שמתי לב שעוסקים בסקס בתקשורת רק במובן של הטרדות מיניות וסוגיית ההסכמה/או לא הסכמה, או שמתארים מעשי סדום במילים מפורשות. אם ילד/ה נאנסים אז מתארים את זה במהדורות החדשות בצורה מפורשת, לאן הוא נלקח ומה נעשה לו ויש הצפה איומה של הפורנוגרפיה המעוותת הזאת. אף אחד לא מספר על כך שהאקט המיני הוא בעצם שיא של רגע אהבה. מדברים על ילודה, פעמים רבות בהקשר של הפריות ופונדקאות בצורה מכאנית ובשום קשר לאהבה".

"היות ואני מפורסמת כסופרת רומנטית עוד מגיל צעיר חושבת שזה חיוני להבליט את עניין האהבה בסיפוריי. אני גם מאמינה שכל הניסיונות האלה להפרות זה רק כדי שהרופאים ירוויחו יותר. ומכל השיח הזה נעלם הדיבור על  האהבה, הרגש, ומפספסים את מעשה האהבה שממנו יכול לצאת ילד, ויכול שלא".

עוסקים בסקס בתקשורת רק בהקשר של הטרדות מיניות. אלונה פרנקל

"שנים שאני מתכננת לכתוב את הספר הזה שיסביר לילדים על מעשה האהבה אבל לא מצאתי את הטון הנכון. המוזיקה שצריכה להיות לי בראש, לא הייתה שם. כשאת מקריאה, במיוחד לילדים, זה צריך להתנגן טבעי, אחרת זה כמו חצץ. אני לא כותבת חרוזים, אני פשוט לא מצליחה. אני כותבת אך ורק על  דברים פשוטים שהם הכי מורכבים לביטוי.

במשך שנים אספתי ספרים בנושא הזה. יש לי ארגז מלא ספרים מכל העולם, כשיש מדינות שמחייבים  לימודים כבר מגיל 3 של מעשה האהבה. מגולם יוצא פרפר זה סוג של פלא, וגם אדם שיוצא מאדם זה סוג של פלא. אני ניסיתי לשזור את הפלא הזה שקורה בלידה ובאהבה. מצאתי המון ספרים וגם ניסיתי לא לחקות אותם, אלא ליצור משהו חדש, ואני מאמינה שהצלחתי. אבל בגלל שאמרתי במפורש פות ופין, יש מו"לים שזה הרתיע אותם ולא רצו להוציא את הספר. מו"ל אחד אמר לי 'אני לא יכול להוציא לאור ספר שאני לא יכול להקריא לנכדיי'. כמה מו"לים רצו לשנות לי את הטקסט, אבל אני לא הסכמתי".

פורנוגרפיה לילדים? הספר שעורר סערה

צפית את המהומה?

"ממש לא, מעולם לא התקשרתי לאף עיתון. היו הורים שאמרו שזה פורנוגרפיה, איזה שטויות. כמעט בכל בית הטלוויזיה כל היום פתוחה גם כשמשדרים ביתור גופות וכריתת ראשים. באותה המידה שזה עורר רעש היו גם תגובות נהדרות, אנשים אמרו 'הלוואי שהספר יהיה בכל בית'.

הייתה מישהי, לדוגמא, שנורא אהבה את הספר אבל את שני הדפים בהם מתואר מעשה האהבה, היא הדביקה כדי שהילדים לא יקראו. לגיטימי בעיני. כל אחד רשאי לבחור מה הוא רוצה למשפחתו. אבל לא להגיד לילד איך באים ילדים לעולם, זו אכזריות. אם ילדות בנות 13 נכנסות להריון כי הן לא יודעות מה זה בכלל, זה אומר הכל.

היו ויש המון ספרים על הריון. יש ספר שכתבה מרים ילן שטקליס, שהוא כבר לא קיים שדיבר על הנושא של יחסי מין בצורה מאוד יפה. כל הילדות  הקטנות  שעושות  פוזות של דוגמניות מפלייבוי או של המלאכיות של ויקטוריה סיקרט'ס. אני לא חושבת שהן  יודעות מה הן עושות, מה מפתה, את מי ולמה.

אז הגיע הזמן שידעו על המעשה הזה שאנשים התברכו בו, שהם יכולים לעשות אהבה ולא רק למען עשיית ילד. זה אחד הדברים הכי נפלאים בעולם, שהאנושות התברכה בהם".

פרנקל, בת 80, חתומה על 50 ספרי ילדים ו- 3 ספרי מבוגרים.

"הספר הראשון שלי סיר הסירים נחשב בזמנו לפורץ דרך, כי זו הייתה הפעם הראשונה שציירו ילד עושה קקי בסיר".

סיר הסירים: קלאסיקה לילדים. נחשב כשיצא לפורץ דרך

מה היה הדבר שדרבן אותך אחרי תכנון של שנים, לשבת ולכתוב את הספר סוף, סוף?

"יש לי סקיצות לספר הזה למעלה מ-20 שנה. מה כבר האנשים רוצים בחיים? כולם רוצים אהבה".

לא יותר טבעי לכתוב רומן ארוטי למבוגרים במקום לילדים?  

"אולי אעשה גם את זה. אז מה אם אני סבתא? זה אומר שהאהבה לא חשובה לי בחיים? חשובה לי האהבה של הילדים, הנכדים ואהבת בן הזוג שכוללת גוף ונפש, אפילו לחתולה שלי יש אהבה. כל העניין של אהבה, אם זה גבר ואישה אז השיא של היחסים הם יחסי המין. ואהבה גדולה מאפשרת להתמסר למישהו, אחרי מאמץ והתכוונות וההשקעה, לא מדברים על זה, מדברים רק על אונס ומעשי סדום.

בספר שלי מתואר הזוג מראשית היכרותו – קודם הם מכירים, ואח"כ מתיידדים, ואח"כ מתאהבים, ואז רוצים לגור יחד. אני מתארת תהליך ולא זיון בשירותים באיזה מועדון".

את בעצם אומרת שכל ההצפה הזאת בדיווח על מקרי אונס מעשי סדום נובעת מניצול של מעמדות חזקים לחלשים, מה זה אומר?

"אני מכירה המון זוגות שהכירו בצבא, שהוא היה מפקד והיא פקידה והם התאהבו והתחתנו נשואים כבר 40 שנה. יש מקרים כאלה, כי זה הגילאים שזה קורה, אבל שזה מתוך מרות זה מזעזע אותי. גם אני הייתי בצבא, אבל כנראה שאני הייתי דוחה, כי לא הטרידו אותי בצבא. יש לי פרצוף לא מזמין כזה.

באוטובוסים היו דוחפים ומנצלים את הצפיפות לגעת וכאלה, אז היה לי תיק ממתכת כמו לאנץ' בוקס, אם מישהו היה נדחף, הייתי תוקעת לו עם התיק בצלעות. בכל פעם שאני שומעת על מעשה אונס כואב לי הלב על האכזריות. ילדים שומעים על מין מהזווית הכי מתועבת שאפשר. ואני באה לעשות תיקון, ואחרי כל זה מו"ל מעז לומר  לי- אני לא יכול לקרוא את זה לנכדי".

מהמחקר הפרטי שעשית איך מתמודדים עם זה בעולם הגדול?

"עד עכשיו כל הספרים שמדברים על מין, מציירים את האנשים בצורה קריקטורית כמו גמדים מכוערים כדי שזה יהיה ההיפך ממלאכים ענוגים. שזה מצחיק, אבל האמת היא שאהבה זה עניין רציני.

בעלה של פרנקל נפטר לפני 20 שנה, וב-15 השנים האחרונות היא חולקת את חייה עם בן זוג. היא התחילה איתו, אם תהיתם.

את חושבת שאת שונה בחשיבה מאנשים בני גילך?

"היה לי ילד אחד כשבסוף מלחמת ששת הימים נסענו לארה"ב ל-3 שנים. זו היתה תקופת וודסטוק, הביטל'ס ולאונרד כהן, היפים שהזדיינו כמו שפנים בשם האהבה ולא מלחמה, והיו סמים כמו מים. זה היה דור שהמציאו את הגלולה ועדיין לא היה איידס, היה חופש נפלא. היות ואני הייתי נשואה עם ילד לא השתתפתי בשמחה הזאת ונורא הצטערתי. רציתי לנסוע לוודסטוק, ולצבוע את השיער, הדור של היום זה מרי פופינס לעומת מה שהיה אז".

גם בגיל 80 פרנקל לא מראה סימני עייפות ומתכוונת להגשים עוד חלומות.  "יש לי כמה תוכניות שעוד אעשה שזה לראות את הזוהר הצפוני. אני רוצה לשמוע לווייתנים. כמה יופי יש בעולם. אני חושבת שאם אמות זה יהיה בזבוז".