דרום קוריאה: צעד נואש במאבק על העלאת שיעורי הלידה במדינה

כבר שנים שממשלת דרום קוריאה עושה מאמצים כבירים לעודד נשים להביא ילדים לעולם ובכך להעלות את שיעורי הילודה- מבין הנמוכים בעולם- במדינה.

 

עד כה הם כבר הספיקו להנהיג מדיניות חופשת לידה נדיבה, לתת מענק לידה במזומן ואפילו לספק קופסאות מזון ובגדי תינוקות למשפחות עם זאטוטים חדשים אולם איכשהו הנשים עדיין לא נוהרות לחדרי הלידה. בשבוע שעבר ניסתה הממשלה הלאומית לעשות שימוש ראשון בטכנולוגיות מידע ותקשורת עבור המטרה הנעלה אולם נחלה כישלון חרוץ.

 

ביום חמישי האחרון הציגה הממשלה באתר האינטרנט הרשמי שלה מיפוי עיירות וערים במדינה לפי מספר הנשים הפוריות בהם. כך נוצרה מעין "מפת לידה" בגוונים של ורוד, כשהצבע הוורוד התחזק או נחלש לפי פוריות הנשים. מחוזות בהם ישנן נשים רבות בגילאים 15-49 (הנחשבים, לא ממש ברור מדוע, ל"גילאי הפוריות) נצבעו בוורוד כהה, בעוד מחוזות בהם יש מעט נשים בגילאים הללו נצבעו בוורוד בהיר מאוד. בנוסף, מסמנת המפה את האזורים בהם ישנם שיעורי ילודה גבוהים (לא רק פוטנציאל של נשים אלא הולדה בפועל) ומספקת מידע על הצ'ופרים שמעניק כל מחוז למשפחות עם תינוקות.

לפי הנתונים, בהיינם, מחוז בדרום מערב דרום קוריאה, מתקיים שיעור הילודה הגבוה ביותר עם  ממוצע של 2.46 תינוקות לאישה. בג'ונגרו במרכז סיאול, מתקיים שיעור הילודה הנמוך ביותר עם 0.81 ילדים לאישה בממוצע.  

 

 

שיעור הפריון בדרום קוריאה היה גבוה מאוד בשנת 1960, בממוצע 6 תינוקות לאישה. השיעור הזה צנח עוד ועוד בכל עשור שחלף ובשנים האחרונות הוא עומד על 1.2 ילדים לאישה. המספר הזה, אגב, הוא הרבה מתחת ל"רמת תחלופה" של 2.1 ילדים- שיעור ילודה תקין שבאמצעותו נבנית חברה שמצליחה לשמור על האוכלוסייה הקיימת ללא הגירה.

רואי שחורות מקומיים מעריכים שדרום קוריאה תיכחד עוד כמה מאות שנים אם היא תשמור על שיעורי הילודה הנוכחיים. המשרד האחראי על מפת הלידה הוא אותו משרד שעושה כל שביכולתו לבלום את מגמת הירידה.

 

כשהמפה הוצגה לציבור, המשרד טען שמטרתה נועדה "לקדם את התחרות" בין הערים כדי לייצר יותר תינוקות. אם נשפוט לפי התגובות, הרעיון הזה לא עבד, בלשון המעטה. המפה השערורייתית זכתה למטח תגובות שליליות, במיוחד מנשים, והאתר נסגר בתוך מספר שעות.

 

"הם ספרו נשים פוריות כמו שסופרים בהמות", כתבה בלוגרית כועסת בפוסט ברשת תחת הכותרת  "האם נשים הן בעלי חיים?". מה לכל הרוחות הם חשבו לעצמם? שגברים פשוט יעברו לערים בהן יש יותר נשים פוריות?

 

"זה מאוד מצער. לפי המפה הזאת הממשלה רואה נשים אך ורק כמכונות לייצור תינוקות" אמרה האן צ'אנג-דק, דוברת מפלגת צדק מהאופוזיציה, ביום שישי האחרון. "זה מוכיח שהממשלה תופסת את שיעורי הילודה הנמוכים כבעיה של נשים בלבד".

 

רבים טענו שהמפה רק מבטאת את כישלונן של הממשלות להבין מה גרם הילודה הנמוכה.

משתמשת טוויטר אחת טענה שהמפה משקפת את המיזוגיניה בממשלה המאוכלסת ברובה על ידי גברים. היא לקחה את המחאה צעד אחד קדימה ויצרה מפה מקבילה מדומה המציגה לכאורה את השיעור הרשמי של "גברים עם בעיות בתפקוד המיני בכל עיר ועיר.

אתר האינטרנט המדובר נותר סגור בסוף השבוע והגולשים קיבלו הודעה שהאתר "בתיקונים".  

 

למה בעצם נשים לא יולדות?

שיעור הילודה הנמוך הוא אחד האתגרים החברתיים-כלכליים הדחופים ביותר של דרום קוריאה. על רקע עלייה חדה בעלויות החיים וההשכלה, מספר הנשים שנכנסו לשוק העבודה בשני העשורים האחרונים הוא גבוה מאוד. הבעיה היא שלעתים קרובות למדי הן מגלות שקשה מאוד לשמור על הקריירה שפיתחו בהתמדה ולגדל במקביל ילדים.

 

 

על נשים רבות מופעל לחץ לעזוב את מקום עבודתן ולהרות אבל עבור נשים רבות העובדות במגזר הפרטי, במיוחד כאלה שעובדות בבתי עסק קטנים, חופשה הורית ממושכת עם האפשרות לחזור לעבודה זה עדיין בגדר חלום (על פי החוק, אישה שילדה זכאית לשנת חופשה בתשלום). גם אם האישה חוזרת לעבודתה, מציאת מעון יום סביר לתינוק עשויה להיות משימה קשה במיוחד. בממשלה מודעים גם לבעיה הזו ועומלים במרץ להגדיל את מספר המעונות הזעום במדינה.  

 

מבחינה חברתית, בבית, הטיפול בילד עדיין נתפש כנחלתה הכמעט בלעדית של האישה גם כשהיא עובדת מחוץ לבית. אז עם לחצים כאלה, נשים רבות בוחרות להישאר רווקות או להתחתן מאוחר ולהביא לעולם ילד אחד או לא להביא בכלל.

תגובות (0)
הוסף תגובה