ההסתה הפרועה וחסרת התקדים נגד השופטת מאיה הלר

השופט עדי אזר ז"ל היה מרצה שלי למשפטים שעה שנרצח ביולי 2004 עקב היותו שופט.
זו הייתה הפעם הראשונה ששופט נרצח בישראל בגלל תפקידו, ותחושת הפחד והזעזוע שאחזה אז במערכת במשפט, בתלמידותיו ותלמידיו ובאזרחי ישראל בכלל, הייתה עצומה. התחושה הזו חזרה אמש ביתר שאת, לאחר מתן הכרעת הדין במשפטו של החייל היורה אלאור אזריה, במיוחד כלפי ראשת ההרכב – השופטת אל"מ מאיה הלר.

לאחר הקראת ומתן הכרעת הדין, לא איחרו להגיע התגובות.
"נאצית", "רוצחת" ו "יודנראט", היו רק חלק מהכינויים להם זכתה השופטת הלר ברשתות החברתיות. איורים של השופטת במדי אס.אס ועם שפם היטלרי הופצו ברשת ובנוסף, היו מי שאיחלו מוות לה ולמשפחתה והבטיחו שהנקמה בו תבוא.
אחרים כינו אותה "אחותה של טלי פחימה" – פעילת השמאל שריצתה מאסר בין היתר עקב מסירת מידע לאויב –  הן בגלל הדמיון הפיסי ביניהן והן בגלל ייחוס עמדות שמאל רדיקלי לשופטת הלר בדומה לפחימה, אשר התבטאו לכאורה בהכרעת הדין.
העיסוק הנמוך והמקטין במראה החיצוני של הקצינה, איננו מגיע במנותק מהיחס שזוכות לו נשים בחברה ובצבא. למרות שכידוע, פוליטיקאים ואישי ציבור בישראל ידעו בעבר הסתה פרועה "וזכו" לדימויים שטניים וניציים (קשה כמובן שלא להזכיר במקרה זה את רצח יצחק רבין ז"ל) אך לא זכורה הסתה פרועה שכזו כלפי אישה בתפקיד ממלכתי בארץ – כל שכן קצינה בכירה בצבא.
הצעד הבא והמתבקש היה תגבור האבטחה לשופטת הלר וליתר שופטי ההרכב כמו גם לתובע במשפט עו"ד סא"ל נדב וייסמן.

 

 

כאמור, תגובות אלימות כלפי שופטות (ושופטים) היו כאמור גם בעבר. גם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש והנשיאה המכהנת מרים נאור התריעו על כך, אבל נראה שאתמול נחצה קו אדום.
זה אולי המקום לציין כי השופטת אל"מ מאיה הלר, הייתה גם השופטת במשפטו של מח"ט גולני לשעבר אופק בוכריס, אשר הורשע לאחרונה בעסקת טיעון בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ובעילה אסורה בהסכמה.

פרשת החייל אלאור אזריה והקצין אופק בוכריס ניצבות כיום בחזית המתוחה מאי פעם בתפר הרגיש שבין צבא לחברה.
רבות ורבים בפרשות הללו – כמו גם פרשות אחרות –  כבר שילמו מחיר אישי ומקצועי כבד. אנחנו כחברה לא יכולים ולא יכולות להשלים עם פגיעה נוספת.
השופטת הלר היא שופטת מקצועית ומוערכת, אשר מבצעת את עבודתה על פי השקפתה המשפטית והראיות שהוצגו בפניה. ההשתלחות מחוסרת הרסן בשופטת הלר היא מיותרת, אלימה ומסוכנת והיא בעיקר חייבת להיפסק לפני שיהיה שוב – מאוחר מדיי. 

תגובות (0)
הוסף תגובה