גבי גזית, אין לגברים שום זכות אנושית ומוסרית לצרוך זנות

מכתב גלוי לגבי גזית:
שלשום (24.1) קיימת בתכניתך שני ראיונות בנושא הזנות, במהלכן ביטאת מספר פעמים בצורה ברורה, ואפילו בוטה, את תמיכתך בהמשך קיומה של תופעת הזנות והתנגדותך לניסיונות של נשים פמיניסטיות לצמצם ולמגר את התופעה באמצעות החוק לאיסור צריכת זנות ("הפללת הלקוח").

 

עוד באון לייף:

 האמת גבי? התביישתי. לא בשבילי. בשבילך. הניסיון שלך לשסות נשים זו בזו, לעמוד מהצד ולהתמוגג מחילוקי הדעות ביניהן על מנת שתוכל להמשיך בשקט ללהג את משנתך היה פאתטי ועלוב. כי זה מה שאתה עושה: דואג כל הזמן להשאיר את הזרקור מופנה לעבר הנשים. לעבר הבחירות שהן עושות בחייהן, לעבר העמדות שהן מביעות, לעבר חילוקי הדעות שקיימים ביניהן, וכן הלאה. והזרקור הזה הוא גם מאד מגמתי: אף מילת הערכה על הניסיונות הכנים, העקביים והאמיצים של כל כך הרבה נשים לשנות את פני החברה בה אנו חיים, למנוע ניצול וסבל, להשיג שוויון וכבוד הדדי. רק לעג ובוז שמעתי ממך במהלך הראיונות האלה למה שכינית "ההתנשאות" של אותן חברות כנסת ופעילות פמיניסטיות, שמעיזות – רחמנא ליצלן – להציע דרכים להפסיק את המצב המחפיר שבו גברים יכולים להשתמש כאוות נפשם בגופן של קבוצת נשים "מסומנת" שהגורל התאכזר לרובן בדרכים רבות ושונות (ואיכשהו, על פי רוב, גברים היו מעורבים גם בהתאכזרות הזאת שקדמה לזנות), ואשר בחרו לשרוד כנגד כל הסיכויים באמצעות הפרקטיקה של מכירת גופן לגברים.

 העלית לשידור את "דלית", אישה שהחלה לעסוק בזנות באופן עצמאי מכיוון שהיתה זקוקה נואשות לכסף כדי לגדל את ילדיה ולהחזיר את החובות שהשאיר לה בעלה המנוח, וזאת לאחר שהגובים כבר החלו להידפק על דלתות בני משפחתה.. היא ממשיכה לעסוק בזנות גם לאחר החזרת החובות ואתה התמוגגת עד אין קץ על כך שמצאת "זונה מאושרת" אחת שתאשש את כל טענותיך, ואפילו כינית אותה "קדושה" וביטלת את האייטם הבא בתכנית כדי שכולם יוכלו לשמוע את דבריה. למען הסר ספק, אני מעריץ את דלית על שמצאה דרך לפרנס בכבוד את ילדיה ולשרוד כאם יחידנית בעולם קשה ומתנכר. אין לי טיפת ביקורת כלפי הדרך שבה בחרה. אבל אתה, גבי: האם עשית אי פעם מאמץ הירואי כזה כדי לראיין אישה שעסקה בזנות ומספרת אולי דברים אחרים על חווית החיים שלה? האם ניסית לעשות אי פעם גוגל או לחפש בפייסבוק או לקרוא בספרים מקצועיים שעוסקים בנושא כדי להקריא בתכניתך עדויות שכתבו נשים שיצאו ממעגל הזנות ובהן הן מספרות על הזוועה שעברו? אתה הרי מכנה את עצמך "עיתונאי", לא? 

 

 אבל אני לא רוצה כרגע לעסוק בנושא הנזקים הגופניים והנפשיים החמורים והקשים שנגרמים למרבית הנשים שעוסקות בזנות. יש מומחיות גדולות בהרבה ממני לנושא הזה, שבניגוד אליך עוסקות בכך שנים רבות, נפגשות עם נשים בזנות על בסיס יומיומי ועושות לילות כימים כדי לסייע להן ולחלץ אותן מהתופת (כן, זו אכן תופת ברוב הגדול של המקרים!).

 העניין שאני רוצה לשים עליו את הדגש הוא המאמץ המתמשך שאתה משקיע כדי להסיט את הזרקור מהשאלה האמיתית והחשובה שצריכה להישאל: איך זה שכל כך הרבה גברים חושבים שזה בסדר להשתמש בגופן של נשים, בנות אדם כמוהם, לצרכיהם המיניים תמורת כסף? איך זה שכל כך הרבה גברים סבורים שיחסי מין עם אישה זה משהו שמישהו חייב להם, ולכן אם אין להם יחסי מין מסודרים או טובים מסיבה כזו או אחרת הם פשוט יכולים להשתמש באחת הנשים שנמצאות בזנות כמו חפץ או חור למעשה האוננות שלהם? איך זה שכל כך הרבה גברים בוחרים לנצל מצוקות של נשים, בוחרים להיות עיוורים למצוקות האלו מתוך אשליה עצמית או אטימות עצמית, ומשכנעים את עצמם שהנשים הללו באמת רוצות בהם?

 איך קורה שזה נראה לך בסדר וטבעי שגבר ש"לא מרוצה" עם אשתו, כפי שתיארה "דלית" בראיון עמך, הולך באופן קבוע לזונה כדי "להתפרק" או כדי "לקבל חיבוק"? כך אתה מטיל פעם נוספת את האשמה על הנשים, והפעם מי שאשמה היא האישה החוקית שלא נותנת לגבר את מה שהוא מצפה לו או את מה שהוא "צריך". מה דעתך על האפשרות שאם גבר לא מרוצה מחיי הנישואין או מחיי המין שלו אזי תהיה זו אחריותו לנסות ליישב את הבעיות האלו בדיאלוג עם בת זוגו, אולי בעזרת ייעוץ חיצוני, ולהשקיע את המאמץ הנדרש לשם כך, ולא להתחמק מאחריות על ידי חדירה לגופה של אישה שאינה אוהבת אותה, אין לה כל רגש כלפיו, לא בחרה בו וסביר להניח שהיא סולדת ממנו? מה כל כך גברי בעיניך בפחדנות העלובה הזאת ובהימנעות מלהתמודד עם קשיי החיים הזוגיים? מה כל כך קדוש בעיניך בהשארת "מכלאת הנשים" הסימבולית והמעשית הזאת שמאפשרת לאותם גברים להמשיך להתחמק מהמאמץ לנהל את הדבר הזה שנקרא "יחסים" עם בנות זוגם על ידי ניצול מצוקותיהן ושימוש בגופן של נשים אחרות

 

 

ג'ון סקול: בית ספר לצרכני זנות

הכירו את בית הספר להסברה על תופעה הזנות, המיועד לצרכני זנות

לכתבה המלאה

 

האמת היא, גבי, שסימן השאלה האמיתי שצריך לשים כאן הוא סימן שאלה ענק סביב בחירתם של גברים להמשיך ולעשות זאת, ולא סביב בחירתן של נשים שמנסות לשרוד בעולם שבו מהרגע שנולדו אליו לימדו אותן שגופן הוא המשאב הכמעט יחיד שעומד לרשותן

 אתה לוקח את הבחירה של גברים לצרוך זנות כאקסיומה, כנתון קבוע, כדבר מובן מאליו, ומפנה את כל השאלות סביב הנושא רק לנשים. אבל אני וגברים רבים אחרים לא מוכנים שמישהו יעשה שימוש בצרכים המיניים שלנו כאיזה תירוץ "טבעי" לקיומה של הזנות בעולם. אנחנו יכולים להסתדר היטב בלעדיה וסבורים שאין לנו שום זכות אנושית ומוסרית להמשיך לקיים אותה עבורנו על חשבון חייה, רווחתה ושלומה הגופני והנפשי של אף אישה.

 הצעת החוק לאיסור צריכת זנות מנסה לתת תשובה לבעיה החברתית הקשה הזאת. בניגוד לרושם שאתה מנסה לעורר היא לא מבקרת אף אישה שבחרה לעסוק בזנות ולא שופטת אותן, אלא באה לומר בצורה עקרונית וערכית שהחברה שלנו לא מוכנה שתופעה קשה כזאת שמהווה פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר תמשיך להתקיים, ולא מוכנה שאופציה כזאת בכלל תהיה מונחת "על השולחן" בחברה שמתיימרת להיות מוסרית ושוויונית. ההצעה גם מציעה סל שיקום הולם לנשים שייצאו ממעגל הזנות על מנת לנסות לאפשר להן בחירה בדרך חיים אחרת. במקביל, צריך לקום גוף שידבר עם גברים כמוך ויסביר להם עד כמה המיתוסים שבהם הם מחזיקים לגבי נושא הזנות שגויים ומוטעים, מתוך תקווה שבכך תקטן צריכת הזנות בהדרגה ותהפוך ללא לגיטימית. עידית הראל שמש ניסתה לתאר בראיון איתך את היוזמה שלה להקמת גוף כזה. להבא, נסה להקשיב ולהפנות כמה שאלות קשות גם אל עצמך ואל שאר הגברים שמחזיקים בעמדות דומות לשלך.

תגובות (0)
הוסף תגובה