מלניה טראמפ היא אדם בוגר ולא נסיכה בתוך צריח שמחכה לנסיך

אחד השלטים הכי פופולאריים במצעדים נגד טראמפ הוא זה הקורא לשחרר את אשתו מלניה. בימים האחרונים הקריאה הזו אפילו יצאה מהשלטים ועברה לרשת, כשיותר ויותר אנשים משתמשים בהאשטאג – FreeMelania#, תוך שהם מביאים עדויות או "הוכחות" לכך שמלניה כלואה בנישואים אומללים ועם בעל – שהוא במקרה נשיא ארצות הברית – מתעלל.

 

עוד באון לייף: 

 

מאז תחילת הקמפיין שלו, טראמפ מסתמן כגבר עם ראייה מעוותת ומיושנת כלפי נשים. אמירות כמו "צריך לתפוס אותן בפוסי" וההתנגדות שלו להפלות הפכו אותו לאויב מספר אחד של הנשים הליברליות בארצות הברית ובעולם כולו, וככל שגוברת האיבה כלפי הנשיא החדש, כך גוברות ההשערות שהגברת הראשונה נמצאת בנישואים האלו שלא מרצונה החופשי, ושהיא סובלת מאלימות – רגשית לכל הפחות. אחת מכותרות העיתונים אפילו שאלה "מלניה, האם את בסדר?", כשהטקסט היה על כך שיש עדויות ברורות לכך שמלניה סובלת מהתעללות וחייבים להתייחס לנושא כמה שיותר מהר. טקס ההשבעה, והגיף שהתפרסם אחריו שבו רואים את מלניה מחייכת לטראמפ כשהוא מסתובב אליה ואז שוב חוזרת אל הבעת הפנים הזועפת הרגילה שלה, בכלל הציתו שמועות על טיב היחסים ביניהן והרבה מומחים לשפת גוף מיהרו להתריע שיש פה עלמה במצוקה.

 

 

נראה שלנו, הנשים, יהיה מאוד נוח להכריז על מלניה כעל עלמה במצוקה, הרי הרעיון שבאמת יש אישה שמסכימה לטראמפ – להתנהגות שלו, לשמועות על הבגידות, לאמירות המבזות ולדעותיו החשוכות – מעוררת בנו צמרמורת. הרי לא יתכן ש"אחת משלנו" באמת תחשוב ככה. עדיף לנו להאמין שהיא לא באמת מאמינה בכך, אבל אין לה ברירה אלא להנהן ולשתוק.

 

 

מה גם שהרעיון שטראמפ הוא גבר מתעלל לא בדיוק נשמע מופרך. הוא ידוע כמי שנוהג בבריונות כלפי כל מי שנמצא מסביבו, החל מאלו שעובדים איתו ועד לסלבס ולעיתונאים שעליהם הוא יורד בילדותיות ברשתות החברתיות. אשתו הראשונה, איוונה, אפילו טענה שהוא אנס אותה, אבל אחר כך חזרה בה כחלק מהסכם הנישואים. לכן באמת יש לנו את כל הסיבות לחשוב שמלניה זקוקה להצלה. הבעיה היא שבכך אנחנו מבטלות את כל מה שהשגנו במאה השנים האחרונות.

 

 

ההנחה האוטומטית שאם יש גבר חזק ומאיים אשתו היא בהכרח קורבן אומלל, מנציחה את הדימוי של האישה החלשה שלא יכולה לעמוד על שלה, שאין לה יכולת להביע דעה ושאין לה אפשרות להציל את עצמה, אלא היא זקוקה להצלה מבחוץ. נכון שזה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לפעמים לצאת מקשר מתעלל, אבל אף אחד לא באמת יודע שהקשר ביניהם הוא מתעלל, או בכלל מה טיב הקשר ביניהם. גם אם אין ביניהם שום יחסי קרבה אמתיים, אולי מלניה בכל זאת מעדיפה להישאר איתו מתוך נוחות? אולי יש פה ניצול הדדי? אולי מלניה היא בעצמה אישה מניפולטיבית שיודעת בדיוק מה היא עושה? ואולי, עד כמה הזוי שזה נשמע, היא באמת חושבת שהוא הדבר הכי טוב עבור אמריקה.

 

הסיפור הזה שאנחנו מספרות עליה, איך היא המסכנה והחלשה נקלעה לתוך נישואים נוראיים מבלי יכולת להשתחרר מהם, לא בהכרח עומד עם העובדות בשטח, הרי עוד לפני שהיא פגשה בו היא נהגה להסתובב בחברת גברים לבנים עשירים ומיוחסים, והוא לא בדיוק שלף אותה מכפר נידח ונטוש. גם עוד לפני שנישאו היה ברור שהבחור לא עדין נפש ורגיש. למעשה, שנים לפני שהם הכירו הוא היה ידוע כגזען, במיוחד אחרי המקרה ב-1989 בו שילם 85 אלף דולר כדי לפרסם מודעה על עמוד שלם הקוראת לעונש מוות לחמישה נערים שחורים שהואשמו באונס. מאוחר יותר בית המשפט קבע שהם לא אשמים, אבל טראמפ לרגע לא חשב להתנצל. כך לדוגמא: בזמן שיצאו טראמפ התארח בתוכנית של הווארד סטרן, שם, כהרגלו, לא הסס לחלק את דעותיו השוביניסטיות והסקסיסטיות כשהיא יושבת לצדו. לכן אי אפשר לטעון שמלניה לא ידעה עם מי יש לה עסק.

 

 

לאור כל אלו, יש אפשרות טובה מאוד שמלניה מניחה שדעותיו של בעלה לא עקרוניות כמו היתרונות שבאים מהנישואים לו, או שעד כמה שקשה לנו להאמין – היא מסכימה איתן. הרי בסופו של דבר לא חסרות נשים שדעותיהן חשוכות כמו אלו של טראמפ, או שהן החליטו שהמעמד והכסף חשובים להן יותר מלעמוד על העקרונות שלהן.

 

 

ההנחה שמלניה היא קורבן היא לא פחות שוביניסטית וסקסיסטית מדעותיו של בעלה. נכון, יש אפשרות כזו, אבל זו לא האפשרות היחידה ובטח שלא האפשרות האוטומטית. אם היינו באמת חיות בעולם שיוויוני כמו שאנחנו שואפות לו, ואם הראיה שלנו היתה באמת אובייקטיבית, היינו קודם כל מניחות שמלניה היא לא פחות אלימה מבעלה. הרי מדובר באישה בוגרת, שגם לה יש כבר מעמד וכוח, וסביר להניח שאם היתה מוצאת לנכון, היתה מבטאת את ההתנגדות לדעותיו של בעלה ולמעשיו. כרגע היא בוחרת שלא להתנגד אליהם. ולא רק זה, היא גם יוצאת להגנתו. כשהודלפה השיחה שבה הוא אמר שצריך "לתפוס להן בפוסי", מלניה טענה שהיו אלו רק "דיבורים של גברים במלתחות" ובכך גרמה לנשים אחרות לחשוב שוב לפני שהן מתלוננות על הטרדות מיניות ואולי אפילו לא להתלונן בכלל. כעת היא לא יוצאת נגד מדיניות ההגירה החדשה של בעלה, זאת למרות שהיא עצמה מהגרת.

 

 

אין ספק שהיחסים של מלניה וטראמפ הם לא בדיוק אושר ועושר, אבל כל עוד אין לנו מידע מוצק ברור אחר, אנחנו צריכות להניח שהיא אדם בוגר שיודע לקבל החלטות. אם אנחנו באמת רוצות להראות שנשים הן חזקות ועצמאיות בניגוד למה שטראמפ חושב עלינו, אנחנו קודם כל צריכות להניח שאשתו היא לא רק הדמות השטוחה שבנינו, של דוגמנית עבר מבית עני שכלואה ביחסים אלימים מבלי יכולת להשתחרר מהם. היא אדם בוגר ולא נסיכה בתוך צריח שמחכה לנסיך. וכן, זו ראיה הרבה פחות רומנטית והרבה פחות מחמיאה ל"מישהי מאתנו", אבל זו אותה נקודת המבט שבה היינו רוצות שיסתכלו עלינו: נשים בוגרות שיודעות להחליט מה הכי טוב עבורן. 

תגובות (0)
הוסף תגובה