10 דברים שאתם חייבים לדעת על 'מאחורי המספרים' (ואז ללכת לראות אותו)

1.    העלילה של הסרט אולי נראית קצת מופרכת – אבל היא מבוססת על סיפור אמיתי. קשה להאמין אבל פעם לפני המצאת המחשב היו אנשים שנאלצו לחשב ביד את כל החישובים המתמטיים הסבוכים הקשורים למסעות בחלל. קצת מפתיע לחשוב שלא היו יותר התרסקויות של חלליות.

2.    מספר הנשים בתחום המחשבים והמדעים המדויקים נמצא בירידה בעשורים האחרונים– בסוף המאה ה-19 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה היו יותר נשים בתחומי המדעים המדויקים ובעיקר בתחומי המחשבים (אך הן מעולם לא היו הרוב). הסיבה היא לא ממש פרוזאית: בשנים הראשונות תחום המחשבים נחשב ליוקרתי פחות, הובן למעטים, וטמן בתוכו פחות הבטחות להתעשרות מיידית. ככל שתחום המחשבים הלך וחיזק את יוקרתו, מעמדו, וההטבות הכלכליות שנלווית אליו – כך נשים החלו להידחק החוצה.

3.    לכן הסרט משקף מגמה חברתית מרגיזה: ככל שתחום חדש הולך ונעשה יוקרתי יותר, כך אחוז הנשים ובני המיעוטים בו ילך ויקטן. וגם הצד ההפוך נכון: ככל שתחום מסוים הולך ומאבד מיוקרתו ושכרו כך אחוז הנשים והמיעוטים בו יגדל.

עלילת הספר מבוססת על סיפור אמיתי. "מאחורי המספרים"

4.    ובכל זאת, לא צריך לצהול יותר מדי – גם אז דובר על כניסה של נשים (בעיקר) לתפקידים שנחשבו לטכנים ומשמימים במיוחד כמו חישוב נוסחאות. גם מחלקת 'המחשבים' בהן שלושת הנשים מועסקות, אמורות לעשות את העבודה השחורה לנאסא: בעידן שלפני המחשבים משהו מסתבר היה צריך לעבור ביד על כל חישובי הנוסחאות ולחשב את הכל ידנית. מצד אחד, מטלה סופר משמימה וטכנית, מצד שני – תארו לכם שהמחשב האנושי היה טועה בחישובים השונים לגבי שיגור החלליות. יעברו עוד שנים רבות עד שנשים שחורות יורשו לקחת חלק בתפקידים המלהיבים יותר של נאסא: האסטרונאוטית השחורה הראשונה מאי ג'ימיסון תטוס לחלל רק ב-1992.

5.    כמו בתחומים רבים אחרים – ההזדמנות שאפשרה לנשים ומיעוטים אחרים להתקבל לנאסא היתה מחסור בידיים עובדות בזמן מלחמת העולם השנייה – כשכל כך הרבה גברים אמריקאים נשלחו לחזית, הנשיא האמריקאי רוזוולט הוציא צו נשיאותי שאסר על הפליה על בסיס אתני בזרועות הביטחון האמריקאים. הנחיה זו אפשרה לראשונה לגברים לא-לבנים להיכנס לשרותיה בטחון האמריקאים, אך בנאסא החליטו להרחיב את השורות והחלו לגייס גם נשים שחורות.

6.    הסרט (והספר שעליו הוא מבוסס) מדגים מה הכוח של נשים ועד כמה חשוב שנשים ומיעוטים ייקחו חלק בכתיבת הזיכרון הקולקטיבי שלנו –מי שעמלה על הסיפור היא הסופרת מארגוט לי שטרלי, אישה שחורה בעצמה. שטרלי התגוררה באזור לנגדון, וירג'יניה, ושמעה עדויות בגוף ראשון על 'הנשים השחורות של נאסא'. שטרלי החליטה  להתחקות אחר הנשים שעבדו בנאסא והחלה לאסוף תעודות, תמונות, ראיונות וסיפורים של כל הנשים השחורות שעבדו בנאסא (הספר מספר את הסיפור של נשות המחלקה, ולא רק של שלושת הכוכבות שבסרט). לא מן הנמנע שלולא אישה שחורה הייתה מחליטה לאסוף את הסיפורים של הנשים האלה, הן היו נשארות רחוקות מההיסטוריה הקולקטיבית. הסיפורים של הנשים האלה לא הומצאו – הן היו שם אבל היה נוח להתעלם מהן, עד שבאה אישה שחורה והחליטה להחזיר אותן לזיכרון הקולקטיבי.

7.    כמו שהחזרה של הנשים האלה לתודעה מקורה באקט פוליטי, כך גם אי אפשר לנתק את הצלחת הספר והסרט מהאקלים הפוליטי הקיים כיום. הסרט זכה לביקורות נלהבות ממבקרי הקולנוע (וגם מהקהל) ואף זכה למועמדות ל-3 פרסי אוסקר. שנה שעברה טקס האוסקר ספג ביקורת רבה על שהמגישים והמועמדים היו ברובם המוחלט לבנים וההאשתג #OscarSoWhiteהיה אחד מההאשתגים הוויראלים של 2016. בעקבות הביקורת רועננה רשימת חברי האקדמיה ובשנת 2016 האקדמיה צירפה לשורותיה שיא של 683 חברים – מתוכם 46% נשים ו- 41% לא-לבנים. עם שר או בלי, הסרטים שחברי האקדמיה בחרו כמועמדים בקטגוריות השונות השנה כוללות מספר שיא של 6 מועמדויות לשחקנים שחורים. לא פחות חסר תקדים: מבין 9 הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר של השנה – 4 מעמידים במוקד אנשים לא לבנים (3 עוסקים בשחורים ו-1 בהודים). אך עדיין, הסרט שזכה למירב המועמדויות הוא דווקא המחזמר 'לה-לה לנד'.

הליהוק של קווין קוסטנר נעשה כדי לתת לסרט 'תעודת איכות'

8.    במאי הסרט (גבר לבן) חשש שהסרט עלול לייצר אנטגוניזם בקרב קהל לבן ולכן הוסיף 'גיבור לבן' כדי שקהלים רבים יותר יוכלו להזדהות עם הסרט – הדמות שקווין קוסטנר משחק בסרט, אמנם הייתה קיימת במציאות, אך בפועל היא הביעה פחות תמיכה בפומבי בג'ונסון. הבמאי חשש שבלי 'גיבור לבן' ובלי הצגה של תומך לבן, הסרט עלול לייצר אנטגוניזם בקרב קהלים לבנים שיחרימו את הסרט בטענה שהוא מניפסט נגד לבנים. גם ההחלטה לגייס את קווין קוסטנר לדמות הזו נעשתה מאותם שיקולים – שחקן לבן מוכר ואהוב, שיכול לתת 'תעודת איכות' לסרט. ייתכן שהחישובים האלו (שמושפעים גם משיקולים כלכליים כמובן), הם מוצדקים, אבל עדיין מדובר בשיקולים מקוממים במיוחד. לא רק כי הם חוטאים לאמת ההיסטורית, אלא בעיקר כי מרגיז לחשוב שיש צורך ב'גיבור לבן' כדי לאפשר לקהל לבן להרגיש בנוח, ושבלעדיו סרט על נשים שחורות – מדהימות ככל שיהיו – ייכשל בקופות.

9.    הסרט מפריך (שוב) את התזה הנפוצה בהוליווד שסרטים על נשים שמשוחקות על ידי נשים לא מעניינים את הקהל הרחב. 'מאחורי המספרים' הרוויח נכון ל-15 בפברואר מעל 134$ מיליון דולר בארצות הברית לבדה. תקציב הסרט עמד על 25$ מיליון דולר בלבד, מה שהופך את הסרט לאחד הסרטים הרווחיים של התקופה האחרונה. נקווה שהצלחת הסרט תעודד את הוליווד לעשות עוד סרטים על נשים שחורות.

10.  הסרט ישאיר אותך עם הרבה תהיות ומחשבות – מעל לכל 'מאחורי המספרים' הוא סרט שעשוי מצוין שישאיר אותכם עם הרבה מחשבות ותהיות. לכו לראות, קתרין ג'ונסון, דורותי וואהן ומרי ג'קסון מחכות לכם. לראות אותן בקולנוע זאת הדרך הכי טובה להגיד להן תודה, ולדאוג שייעשו עוד סרטים מהסוג הזה.