דיכאון חורף: מסתבר שגם חיות עלולות לסבול מהתופעה

דיכאון עונתי – דיכאון שנגרם בגלל החורף – הוא תופעה מוכרת אצל בני אדם. הוא נדיר יחסית בישראל – רק אחוז אחד מהאוכלוסייה סובל ממנו – אך בארצות שבהן יש חורף אמיתי הוא נפוץ יותר: בסקנדינביה מעריכים שכעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממנו. אך לא רק בני אדם סובלים מדיכאון ענותי – גם בעלי חיים סובלים ממנו.

 

דיכאון זה עניין גופני

הסיבות להופעתו של הדיכאון החורפי אינן ברורות לחלוטין. מחקרים הראו שיש קשר בין שעות חושך רבות – וממילא מחסור בשעות אור – ובין הופעת הדיכאון. ייתכן וישנו קשר בין ייצור המלטונין – הורמון המיוצר בגוף בשעות החושך ובעל חשיבות רבה בתהליכים שונים הקשורים לשעון הביולוגי שלנו. בחורף ישנה עליה טבעית מסוימת בייצור מלטונין כיוון שיש יותר שעות חשיכה ומנגנון הייצור של ההורמון מופעל על ידי חושך. אצל הסובלים מדיכאון עונתי מדובר בעליה גבוה יותר ובייצור עודף של המלטונין – כמו הרבה דברים, גם כאן יותר מדי זה לא טוב.

 

כיוון שמדובר בתהליך פיזי ולא בעניין תרבותי, אין זה מפתיע שגם חיות עשויות לסבול מדיכאון עונתי שנגרם בגלל עודף מלטונין. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, הראה שפסמונים שסבלו ממחסור בחשיפה לאור יום פיתחו תסמינים של דיכאון עונתי: ירידה בתיאבון, חרדה, הימנעות מאינטראקציות חברתיות ועוד.

 

 

חשוב להבדיל בין פגיעה במצב הרוח שנגרמת בגלל החורף ובין דיכאון אמיתי שהוא מצב פיזי בעל השלכות בריאותיות. ישנן חיות מחמד שאולי פחות שמחות בחורף כי קר וחושך ולא משחקים בחוץ, אבל יש גם חיות מחמד שסובלות מדיכאון ממשי שיכול להביא עימו בעיות בריאותיות משמעותיות.

 

לזהות את התסמינים

התסמינים לכך שחיית המחמד שלכם סובלת מדיכאון בכלל או מדיכאון עונתי בפרט, דומים במידה רבה לתסמינים של דיכאון אצל בני אדם – עם הבדלים מובנים מאליהם: אדם שסובל מדיכאון עונתי בדרך כלל לא יתחיל להשתין ברחבי הבית. התסמינים משתנים בין חיות המחמד השונות ולכל מין יש את התסמינים הייחודיים שלו, אך ניתן בהחלט לדבר על תסמינים משותפים לכל בעלי החיים שיתבטאו בצורה שונה אצל מינים שונים:

 

1. ירידה בתיאבון – במקרים קיצוניים הפסקת אכילה עד כדי סכנת חיים.

 

2. ירידה בפעילות, חוסר התעניינות פתאומי (או הדרגתי) במשחקים ובפעילות. אצל ציפורים, לדוגמה, ציפורי שיר תפסקנה לשיר ותוכים מדברים יכולים להפסיק לדבר.

 

3. התנהגות סטריאוטיפית: חזרה מרובה על פעולה כלשהי כמו ליקוק בלתי פוסק של איבר או איברים בגוף, צעידה במעגלים או צעידה בלתי פוסקת וכל פעולה שחוזרת על עצמה באופן לא טבעי. חיות בעלות פרווה עשויות לתלוש לעצמן את הפרווה או ליצור קרחות מליקוק מוגבר של נקודות מסוימות בפרווה; ציפורים תתלושנה נוצות וגם אצלן יהיה ניתן לגלות קרחות.

 

4. הימנעות ממגע עם בעלי חיים אחרים ולעיתים גם התרחקות מהבעלים.

 

5. שינויים בהתנהגות: אצל כלבים למשל נגלה אגרסיביות אצל כלבים רגועים, הזדקקות אצל כלבים עצמאים, עשיית צרכים בבית אצל פרט שעד כה לא עשה זאת וכדומה.

 

6. רעידות, התנשמויות, דופק מהיר ו/או בלתי סדיר.

 

7. אובדן שיער, נשירה רבה של הפרווה או של הנוצות.

 

הסימפטומים מופיעים ברמות שונות של אינטנסיביות. חשוב להכיר את ההתנהגות הרגילה והשגרתית של חיית המחמד על מנת לדעת מתי היא מתנהגת אחרת – כך ניתן לזהות את הסימפטומים בשלב מוקדם, לפני שהמצב של חיית המחמד מתדרדר.

 

 

לצד הסימפטומים הללו צריך גם להזכיר שדיכאון עונתי גם עלול להחליש את המערכת החיסונית של חיית המחמד כך שהיא תהיה פגיעה יותר למחלות אחרות. לא כל מחלה חורפית היא תוצאה של דיכאון עונתי אבל אם חיית מחמד בריאה בדרך כל מתחילה להיות חולה באופן קבוע יש לבדוק גם את האפשרות של דיכאון עונתי שהחליש את המערכת החיסונית.

 

דיכאון עונתי שהוזנח, ברוב המקרים לא יעלם מעצמו. הדיכאון הינו מצב פיזיולוגי והנזק שנגרם לבעל החיים הוא פיזיולוגי – לאורך זמן מדובר בניוון של תאים במוח שאינו בר תיקון. אל תזניחו את המצב אלא פנו לווטרינר על מנת להעניק את הטיפול הנדרש לבעל החיים.

 

מה עושים עם הדיכאון הזה?

בחלק מהמקרים הטיפול בדיכאון כולל בעיקר הרבה תשומת לב, מגע עם חיית המחמד, מתן אוכל טוב, הקפדה על חום ועל מחסה, יצירת פעילויות מעוררות ומשמחות ובכללי – הרבה תשומת לב לבעל החיים ולצרכים שלו.

 

אצל כלבים, מגע, משחק ופעילות יכולים לעזור במיוחד בגלל האופי הייחודי של הכלב והקשר שלו עם הבעלים. חתולים, בעלי ההתנהגות החברתית המאתגרת יותר, אם לומר זאת בעדינות, המצב עלול להיות מסובך יותר. אצל חתולים שאוהבים מגע וקירבה חשוב להעניק להם אותם יותר מהרגיל. אבל אם החתול דווקא סובל מהמגע ונרתע ממנו, מוטב שלא לכפות עליו מגע וקירבה כנגד רצונו. אצל ציפורים – ענפים שיוכנסו לכלוב מדי יום יכולים לספק תעסוקה שתשפר את מצבה של הציפור.

 

חשוב לנצל את שעות האור בצורה מיטבית – לטייל בחוץ או לפחות לוודא שחיית המחמד נחשפת לאור יום הרבה ככל האפשר. את מקום המרבץ של הכלב או החתול כדאי לשים ליד החלון על מנת לחשוף אותה ליותר אור יום. הדבר נכון גם לכלוב ציפורים או לטרריום עם זוחלים. מומלץ לשים את הציפור או הזוחל בחדר עם קירות בהירים שמחזירים יותר טוב את אור היום.

 

 

פיתרון חשוב וטוב שנועד במיוחד לציפורים וזוחלים, אך מתאים גם לכלבים וחתולים שלא אוהבים לצאת החוצה, הוא שימוש בתאורה מלאכותית. כמובן שלא כל נורה מהווה תחליף לאור יום אמיתי – אורכי הגל של נורה, פלורוסנט או כל מקור אור מלאכותי שונים מאוד מאורכי הגל של אור יום אמיתי. כיום ניתן למצוא מקורות אור – בצורה של נורות או פלורוסנטים – שמספקים אור שהינו דומה מאוד לאור יום מבחינת אורכי הגל שהוא מספק. חשוב להתייעץ עם וטרינר או מומחה בתחום על מנת לדעת איזו מנורה לקנות. תרפיית אור – חשיפה של חיית המחמד לאור לפרק זמן מסוים – היא טיפול מקובל לדיכאון עונתי אצל חיות מחמד.

 

במקרים קשים קיים לעיתים צורך גם בטיפול תרופתי מתאים. הטיפול יינתן על ידי וטרינר לאחר בדיקת חיית המחמד והתאמת התרופה לסוג החיה, למצבה ולהיסטוריה הרפואית שלה. התרופות, במקרים רבים, דומות לתרופות שניתנות לבני אדם – פרוזאק, זולופט וכדומה. לתרופות לקוח זמן מה להשפיע – לפעמים אפילו חודשיים – אבל בשונה מבני אדם, שלעיתים נוטלים תרופות במשך שנים, בעלי חיים מראים ברוב המקרים שיפור משמעותי תוך שנה ואז ניתן לגמול אותם מהתרופה.

 

דיכאון עונתי אצל חיות מחמד הינו נושא שרבים מאיתנו אינם מודעים אליו. אם אתם חושדים שחיית המחמד שלכם סובלת מדיכאון בכלל או מדיכאון עונתי בפרט, חשוב להתייעץ במהירות עם הווטרינר על מנת לאבחן במהירות את מצבה של חיית המחמד שלכם ולתת לה את הטיפול הנכון מוקדם ככל האפשר. ניתן לטפל בדיכאון, לרפא את חיית המחמד שלכם כך שהיא תוכל בתורה לשמח אתכם, גם בלילות החורף הארוכים.

 

 

למרפאה של ד"ר אלון שיינר

תגובות (0)
הוסף תגובה