מוזיקה כסחורה: לכתוב שירים באמצעות אינטליגנציה מלאכותית

ההתקדמות של עולם המחשבים והטכנולוגיה עושה חסד יותר ויותר עם יצרני המוזיקה מסביב לעולם. אתם יכולים ללמוד כיצד להפיק מוזיקה ביוטיוב, לרכוש את אותן ספריות קבצי דגימה כמו שיש למלחינים האהובים עליכם ולהגיע לתוצאות מרשימות מאוד ישר מהמחשב האישי שלכם, היכן שלא תהיו ברחבי העולם. כתוצאה מכך, יש כיום יותר מפיקים מוזיקליים ממה שהיו מעולם. מחשבים שעוזרים לבני האדם ליצור מוזיקה מקורית הפכו היום לסטנדרט, אבל ישן מספר חברות שמתכננות להפוך את היוצרות בתהליך הזה.

 

שירים שנוצרו באמצעות מחשב הם מגזר הולך וגדל בתעשייה, שמבקש במובן מסוים לשבש את היצירה, הרישוי והגישה של מוזיקאים ולא-מוזיקאים כאחד.  Amper Music, Jukedeck ,Computer Science Laboratory,  של סוני ו-Magenta  של גוגל הן ארבע מהחברות המובילות בתחום המוזיקה המולחנת באמצעות אינטליגנציה מלאכותית(AI) . למעשה, ,Amper Music המבוססת בניו-יורק, הכריזה על סבב השקעות מייסדים בגובה 4 מיליון דולר השבוע, שהכנסותיו יוקדשו לפיתוח נוסף של תחום יצירת המוזיקה באמצעותAI . לחברות המוזיקה מונעות הטכנולוגיה האלו יש פוטנציאל הצלחה ענק.

 

כמה טובה המוזיקה? אני חושב שהיא עוד יכולה להשתפר, אבל תקשיבו בעצמכם.

 

 

מה שמדהים בנוגע לתעשיית רישוי המוזיקה הוא שהשוק כבר כל כך רווי בספקים שמכסים קשת רחבה של איכויות ושל גישות. ישנם כל כך הרבה ספקים משכנעים שמתחרים ביניהם כדי למכור לכם את הסאונד-טרק הבא: ספריות מוזיקה, בתי מוזיקה בהתאמה אישית, לייבלים של אינדי, מוציאים מובילים לאור והרשימה נמשכת ונמשכת.

 

הסיבה המרכזית לכך שגישת ה-AI מצליחה להתבלט, היא מפני שהיא מאפשרת למעשה לתפוס את המוזיקה כסחורה (כחלק מכמה מספריות המניות הלא יקרות שקיימות כיום) בכך שהיא מחליפה בצורה אירונית למדי את בני האדם, ומושיבה את המחשב בכיסא הנהג בכל הנוגע לתהליך היצירתי. האם ה-AI יכולה לעשות למוזיקה את מה שכרטיס ה- E-ZPass

עשה לעובדים בכבישי האגרה? בעוד שהיא יכולה להיות כלי מועיל מאוד ליצרני התוכן, מדובר בטריטוריה לא מוכרת עבור אנשי תעשיית המוזיקה ככלל. כיצד יצרני מוזיקה באמצעותAI יכולים להבטיח מקוריות ולהימנע ממנגינות שכבר נמצאות בשירים קיימים? זה גם מעלה נושאים נוספים, כמו רישום זכויות יוצרים, איסוף כספי תמלוגים וקרדיטים, ויהיה מעניין מאוד לראות כיצד הצד העסקי של השוק יסתגל לפיתוחים הללו.

 

השוק שפתוח בפני מוזיקה בהפקת דלת תקציב הוא עצום ממדים, והוא רק הולך וגדל. אני יכול בקלות לראות מסלול פתוח בדרך להצלחה גם עבור מי שאין לו אמצעים. הדבר חושף שאלות רבות בנוגע לדרך שאנו תופסים מוזיקה ומעריכים אותה, כמו גם אמנות באופן כללי. התפוצצות התוכן (כל אחד עם מצלמת גו-פרו יכול כבר להיות יצרן סרטים), לא רק מספק יותר הזדמנויות, אלא גם הופך ת התקציבים לדלים ביותר. אנו צופים כעת במשך מיליארד שעות בתוכן ביוטיוב בכל יום ויומו, ובעוד שחלק מיצרני התוכן מעריכים אולי מוזיקה שמבוססת על עקרונות, המציאות היא שהם לא יכולים להרשות לעצמם להתאים לערכים הללו השקעות כספיות בעלות גבוה יותר משל סנדוויץ' פסטרמה.

 

 

חשוב להבין שכאשר קניינים בוחרים מוזיקה ישנם מספר משתנים שאין להם שום קשר לאומנות או לתוכן עצמם – הכל קשור לחוויה. רישוי רשמי של מוזיקה הוא תהליך מורכב שללא ספק איננו מתאים לכולם, או פעול תמיד באותו אופן, וההצטלבות של הטכנולוגיה עם התהליך הזה מוביל לא אחת לחיכוכים, בגלל אותה מורכבות שטמונה בהליך. יש הרבה מאוד ניואנסים חוקיים ולוגיסטיים שיש להבטיח כדי להשיג רישום ראוי של מוזיקה מקורית, במיוחד לאור מספרן הגדל והולך של פלטפורמות של תקשורת והאבולוציה המתמדת שחווים עסקי הפצת התוכן. לדוגמא, אם אתם צריכים להשיג רישוי לשיר עבור יוטיוב, בעל זכויות היוצרים יצטרך להעריך את תנאי השימוש, את אורך תקופת הרישוי, את הטריטוריה בה הוא ניתן, האם יהיה תוכן ממומן מאחוריו, האם הוא מעניק בלעדיות במהלך תקופת הרישוי וכו' – כל זה על מנת לקבוע מה המחיר ולייצר רישיון ברור ומקיף. התהליך הזה רחוק מלהיות בינארי, ואני מאמין שהוא תמיד ילך באופן החלק ביותר אם הוא יתנהל על ידי אדם מול אדם.

 

אנו חיים היום בעולם שבו מוזיקה יכולה להיות סחורה, כשהמוכרים, כמו גם הקונים, מרוצים מכך. אם חברותAI שפועלות בענף המוזיקה יכולות להציע מספיק ערך, ובתמחור הנכון, אני חושב שהן תשגשגנה, אבל חברות מוזיקה מקורית בהתאמה אישית כנראה לעולם לא תוחלפנה לחלוטין.

 

לכתבה בפורבס ישראל

 

לכתבות נוספות בפורבס ישראל:

תגובות (0)
הוסף תגובה