עמוס תמם פותח את הלב על הנושא שכולם מעדיפים להדחיק

השחקן עמוס תמם הצליח לרגש אותי בשישי האחרון. כמה פעמים אפשר להגיד משפט כזה בעקבות ראיון בעיתון? זכורים לי בראש אולי שניים (אחד מהם הוא הראיון של לינור אברג'יל על מקרה האונס המזעזע שעברה באיטליה). בארוחת ערב משפחתית תפסה אותי הכותרת. קראתי חצי עמוד ולא הצלחתי להמשיך.

בראיון ל-"7 לילות" של ידיעות אחרונות מספר השחקן בכנות מרשימה על הלידה השקטה שזוגתו והוא חוו לפני כשנה. על האבחנה, הריצות ואיך שמצאו עצמם פתאום בלידה שקטה.

לכתבה הזו חזרתי אחרי יממה והצלחתי לקרוא אותה עד הסוף. בפסקה הזו הוא הצליח להעיף אותי בחזרה לחודש אוקטובר האחרון. בעוד אני מתלבטת מה לקנות בדוכן פיצוחים בשוק לווינסקי, קיבלתי שיחת טלפון מהמעבדה שאליה נשלחה בדיקת מי השפיר שביצעתי כמה שבועות קודם לכן. ככה סתם, כשאני בתחילתו של יום חופש באחד המקומות הכי אהובים עלי בעיר שלי, דיווחה לי אותה אישה באגביות לא מוסברת, שעל פי תוצאות הבדיקה יהיה צריך להפסיק את ההיריון. בשבוע 22+4 ימים, בעוד יום אביבי בתל אביב, החיים שלי כאילו קפאו. רבע שעה אחרי זה כבר מצאנו את עצמנו עסוקים בטלפונים לייעוץ גנטי, להזמנת תור לוועדה להפסקת הריון – כאילו מדובר בעוד כמה שיחות טלפון שגרתיות. באותו רגע אתה נכנס למצב אוטומט. מתפקד למרות שהאינסטינקט הוא פשוט להתפרק. שבוע אחרי בשבוע 23 פלוס, עברתי, למזלי הטוב, גרידה ולא לידה שקטה.

ההליך עצמו הוא טראומטי – בירוקרטית, פיזית ובעיקר נפשית. לאישה. ולבן או בת הזוג שלצידה. המערכת מציבה מכשולים, מקשה, אדישה כמעט לסיטואציה. רגע לפני שהיית אמורה להביא חיים את מביאה מוות.

עמוס תמם פותח את הלב על הרגעים של הלידה, על סצנת הקבורה הכל כך לא הגיונית שחלקו עם עוד זוג נוסף ועל קשר השתיקה. פתאום הבין כמה לידה היא לא דבר מובן מאליו, וכמה מבחינתו לדבר על הנושא הזה הוא אפילו שליחות.

אז אתם יכולים לקרוא לי תמימה, אבל ברור לי לגמרי שהריאיון הזה חלק מיחסי ציבור לשורה של פרויקטים בהם מעורב תמם. ככה זה עובד ביחסי תקשורת- סלב, תשפכו קצת את הקרביים וניתן לך שער בתמורה. בשנים האחרונות הז'אנרים החזקים של המפורסמים הם בעיות נפשיות (ראה ערך נינט טייב) וגילוי המיניות מחדש (ראה ערך גילי מוסינזון).

אבל תמם הצליח לתפוס אותי בביצים ולנטרל את הציניות. כמה פעמים שמעתם גברים מדברים על הנושא הזה? על העובדה שמבחינתו הילד הזה תמיד יהיה הילד הבכור שלו, על שכיחות התופעה ועל הקריסה הגופנית שחווה.

אחד הדברים הכי קשים שחוויתי באופן אישי בתהליך הוא שהסביבה מתקשה להבין את תחושת האבל. היית בהריון, עברת גרידה, עכשיו את כבר לא בהריון, אז יאללה תמשיכי הלאה. לתינוק שלי היה כבר שם, היו לו פנים וגוף. אבל מבחינת הסביבה זה היה תינוק, לא ילד. אפשר פשוט לעשות אחד נוסף.

תמם נותן מקום לאותו תינוק שנולד. מבחינתו הוא תמיד יהיה הבן הבכור שלו ותמיד יישאר בו הזיכרון והכאב.

לא רק שתמם נותן מקום לכאב הזה. הוא מתייחס לאותו כאב של האיש לצידה של ההריונית. החוק החדש והמבורך מאפשר החל משבוע 22 להריון לנשים שעברו הפסקת הריון לקבל את כל התנאים לחופשת לידה. זהו חוק חשוב שמאפשר לאישה לקחת הפסקה מהחיים, לשקם את הגוף ואת הנפש הפצועה. לבן הזוג (או בת הזוג שלצידה) אין את הפריווילגיה הזאת. הם יצטרכו לקום יום למחרת בבוקר וללכת לעבודה כאילו לא קרה כלום. כאילו לא איבדו עכשיו ילד. תמם מספר שכמה ימים לאחר המקרה נאלץ להגיע לפרמיירה ולהתנהג כאילו כלום לא קרה.

ודווקא בגלל שמדובר בראיון נוסף באותו מגזין שמוכר לנו את סיפורי הטראש שאנו כל כך אוהבים לצרוך, יש לזה עוד יותר כוח ועוד יותר השפעה. עמוס תמם עשה שירות נהדר לנושא המושתק הזה, שכולם מעדיפים להדחיק ולא לדבר עליו.

בדיקות הריוןלידה שקטה