פרשת האונס בהרצליה: הפרקליטות שחררה את הנאשמים בגלל שהנאנסת לא יכלה לעמוד בעימות

הנה מקרה היפותטי: קטינה בת 17 מובהלת במצב קשה לבית החולים באמבולנס. בעקבות בדיקה במיון נשלחים שוטרים וגובים ממנה עדות אודות אונס קבוצתי אכזרי, שהיא מעידה בפניהם שעברה.

 

עוד באון לייף:

 

הכותרות זועקות "אונס קבוצתי". הנאשמים לא מכחישים מין קבוצתי וטוענים, כמובן, שהכל היה "בהסכמה".

 

מצבה הנפשי קשה, היא בטראומה, בהלם, יש קושי לקבל ממנה מידע מושכל ומבוסס. קרבן אונס ופצועה, רגע אחרי שחוותה אלימות קשה.

 

מספר ימים לאחר מכן הכותרות מספרות על "קריסת" התיק ושחרור הנאשמים  בשל "חוסר יכולתה של המתלוננת לעמוד בעימות מולם". העמידו קרבן אונס קבוצתי מול פאנל האנסים שלה, ונפשה לא יכלה לזה. כן, ברור שהבסיס הראייתי במקרי אונס הוא לעתים דל. מצד שני, בתיק רצח, למשל, לא ממתינים שהנרצחים יקומו לחיים ויתעמתו עם רוצחיהם, ולא משחררים את העצורים בשל כישלון העימות הבלתי אפשרי הזה. ואונס הוא רצח, של נפש האדם. בנוסף, לא שמעתי על רוצח שטוען שהרצח נעשה "בהסכמה". בחקירות רצח, גורמי האכיפה הצליחו להקים מערכת שתדע לגשר על "אי הגעת הנרצח לעימות" עם רוצחו ועם אי הגעתו של הנרצח להעיד במשפט, ובכל זאת – להגיע לכדי מיצוי הדין עם הרוצח.

מדוע הדבר לא כך גם במקרי אונס?

 

מדוע עלינו לקבל בשלוות נפש את העובדה שחבורה מסוכנת של אנסים, לכאורה, משוטטת לה שמחה ברחובות, רק משום שהם הצליחו להותיר את הנאנסת הלומה ומפורקת עד שאינה מסוגלת להגיע לכדי לעימות איתם?

 

באנר מחאת הרשת. יצרה: חנה בית הלחמי. תמונה: רונית צח, צילום מסך

 

"אילו דובר היה במי שאינה קטינה, אילו דובר היה בחניון חשוך או בחדר מדרגות נטוש ולא הייתה לה היכרות מוקדמת עם האנס, העניין היה פשוט יותר", אמרה לי עורכת הדין רוני אלוני סודובניק, כשהתקשרתי אליה נסערת בעקבות מקרי האונס הקבוצתי האחרונים. "על פי סדר הדין הפלילי, מספיקה עדותה של המתלוננת כדי להביא להרשעה, בהנחה שאינה קטינה. כשהיא קטינה, נדרשת בנוסף לעדותה ראיית חיזוק נוספת שתומכת את עדותה. ובמקרה שמתלוננת אינה מסוגלת להתעמת, בעקבות מצבה הנפשי הנובע מהפגיעה, אפשר להניח שיהיה לה קשה גם להתמודד עם המשפט".

 

אבל מה לעשות שרבות מהקרבנות הן קטינות שנאנסות על ידי גברים מוכרים. לפעמים משפחה, לפעמים חברים.

 

בינתיים, בעוד הנאנסת ממוטטת בביתה, מכל עבר יישמעו קולות, ובמיוחד מצד גורמי ייצוג של האנסים לכאורה (כי אין כמו האשמת הקרבן כדי לבסס תיק ולהוציא אנסי קטינות בחזרה לרחובות) נוסח "אילו הייתן פתוחות וזורמות וליברליות, הייתן מבינות שיש נשים שאוהבות את זה ככה". חלק יזכירו את החוטיני שלה באינסטגרם, חלק יזכירו את המחשוף. וכמו כל הגברים שנזכרים בחירותן של נשים לבחור, דווקא כשמדובר בנשים ש"בוחרות" לעסוק בזנות, כך יקומו כל אותם שתומכים בליברליות מינית של נשים ויפרשו בהנאה את תיאוריית "הזורמת" ו"המשוחררת". הראשונים, ממש כמו האחרונים, לא מתעניינים בזכויות נשים. הם פשוט מאוד אוהבים לשמור לעצמם את הפריבילגיה לאנוס. זה נכון לגבי האנסים, וזה נכון לגבי כל מי שמטילים ספק באשמתם או בנאנסת.

 

ואני תוהה, בכמה פורנו אלים צפו מי שמייצגים את המדינה וקבעו את הפרוטוקול הדורש עימות ומתעקשים עליו, עד שנראה להם שיש בעולם תרחיש שבו אישה נהנית מחדירה ברוטאלית של מספר גברים, בזה אחר זה, ממכות, מסימום בכפייה, מקריעת אבריה הפנימיים, מאיזוק, מאונס קבוצתי אלים (ואם יש- עד כמה הסנריו הזה סביר כשאת עדיין תלמידת תיכון?).

 

פעם אחת צריך לומר את האמת כהווייתה: השילוב של פנטזיות תרבות הפורנו האלימה ושל התפישה המעוותת והמיזוגנית של נשים כתככניות, מניפולטיביות, קנאיות ונקמניות, שמסוגלות ורוצות להעליל עלילות שווא על גברים חמודים שרק רצו קצת גוד טיים בהסכמה, הם העומדים בבסיס הפרוטוקול לחקירת נשים המתלוננות על אונס באמצעות עימות.

 

מתוך עמוד הפייסבוק של חנה בית הלחמי. תמונה: רונית צח, צילום מסך

 

כאילו שאין די בבחורה ממוטטת, בסימני אלימות על גופה, בקריסתה הפיזית והנפשית, באים כוחות האכיפה ורוצים עימות. עימות!! רוצים להיות בטוחים שסרט הפורנו האחרון בו צפו לא קם לתחייה. כאילו שזה לא ברור מעצם הבחורה הקורסת לנגד עיניהם

הגיע הזמן שמערכת האכיפה תפנים מספר עובדות:

 

בעולם האמיתי אין נשים כאלה, שרוצות מין ונהנות ממנו ואז רצות להתלונן במשטרה.

בעולם האמיתי כשאישה מתמוטטת בסמוך למה שהיא מעידה שהיה אונס אלים, משמע – היה אונס אלים.

 

ומה שבטוח – בעולם האמיתי אנחנו, נשים, חייבות לדרוש מהמשטרה ומהפרקליטות לעדכן את פרוטוקול החקירה והביסוס של מקרי אונס, ולהתאים אותם למצב בו אנחנו נתפשות כבנות אדם רציונאליות ולא כמו חבורת בובות פורנו נקמניות.

 

קשה לגורמי האכיפה להתרשם מעדות המתלוננת? תביאו פסיכיאטרית, פוליגרף, תחקרו את האנסים ימים שלמים. תמצאו דרך. אל תפקירו אותנו בתירוצי העימות.

 

הפרקליטות לא מצליחה לבסס תיקי אונס ללא עימות? תתכבד נא הפרקליטות ותתאמץ מאוד למצוא דרכים נוספות על מנת לבסס את תיקיה האלה, ולא תשחרר קבוצות של אנסים, לכאורה, לפגוש נערות נוספות ברחוב.

 

אולי רק אם נצא לרחובות ככח אחד, נצליח לזעזע את המערכת ששולחת אנסים, לכאורה, בחזרה לרחובות. שמפקירה את גופנו שוב ושוב ושוב. שמפקירה את זכויותינו, את ביטחוננו.

 

עד שזה לא יקרה, אנחנו נישאר לעולם הקורבנות הכבולות, גם של אנסים שפלים וגם של מערכת אכיפה מיזוגנית.

תגובות (0)
הוסף תגובה