לאה לב: הזכות להיות בלתי נסבלת בעיני אחרים

לפעמים החלטות קטנות שאנחנו מקבלים בגיל צעיר מאוד, או אלו שמתקבלות עבורנו, עשויות לשנות את מסלול חיינו. עבור לאה לב, אז לאה מנדלב, נערה אלמונית בת 17 מחולון, נקודת המפנה הזו הגיעה לפני שנים אחדות בערב "מיקרופון פתוח", שנערך בקאמל קומדי קלאב. "חברה טובה עודדה אותי לעלות לבמה הפתוחה", סיפרה בראיון בסתיו האחרון, "ומאז אני פשוט ממשיכה להופיע".

אותה נערה בת 17 כנראה לא תארה לעצמה שתוך זמן קצר תיחשב להבטחה הנשית הגדולה הבאה של עולם הקומדיה הישראלי, וכן לאנטיקרייסט משת"פי בעיני לא מעט פמיניסטיות מקומיות, בזכות ההומור חסר התקינות הפוליטית שלה שלא בוחל באמצעים, לא לוקח שבויים – וגם לא שבויות. בשנים המעטות בהן היא פעילה, לב לא סתם ממשיכה להופיע, אלא חולשת על כל פלטפורמה אפשרית בערך. אז למה בדיוק היא מושכת כל כך הרבה אש, בעיקר מנשים?

מושכת אש. לאה לב

כסטנדאפיסטית, שדרנית רדיו ויוצרת תוכן ויראלי, לב מזוהה עם קשת רחבה של פרובוקציות, מעיסוק בשואה ("אין סיבה להשוות בין היטלר לביבי. היטלר לא היה מוותר על הגז"), דרך אונס ותקיפה מינית ("עזבי אונס באלנבי 40, תורידי טינדר ותעשי סקס כמו בן אדם!" ), גילוי עריות ("איך אבא של נוי והדר מבדיל ביניהן? את נוי הוא רוצה לזיין פחות") ועוד שלל הצהרות שאולי מחבבות אותה על בעלי ההומור השחור והקיצוני, אבל ממש לא הופכות אותה לחביבת הפמיניסטיות.

אבל, בעצם, האם יש דבר יותר פמיניסטי מאישה שעושה ואומרת בדיוק מה שבא לה, גם אם יש גברים, ולא מעט נשים, שלא אוהבות\ים את זה, בלשון המעטה?

מלכה לב אדום

מנדלב נולדה בבאר שבע, לזוג הורים עולים מרוסיה, כבכורה מבין 3 אחים. לאחר גירושי הוריה עבר אביה לחו"ל, ואילו אמה התחתנה בשנית. היא גדלה והתחנכה בבת ים ושירתה בצה"ל בחיל האוויר. מבמת הקאמל מצאה לב את דרכה, מהר אבל בטוח, גם לבמת הסטנד-אפ פקטורי ומשם כמו בטיסת אקספרס, לתכנית הרשת המצליחה "הישראליות" ואחריה לתכניות רדיו וטלוויזיה ועל המסלול הבטוח בדרכה להפוך לאושיית מדורי הרכילות.

בשנים המעטות שעברו מאז, הספיקה לב להפוך מנערה שנונה עם מצלמה וחיבור לרשת, לאחת הקומיקאיות הבולטות, הנועזות, השנויות במחלוקת והפרובוקטיביות שיצאו מקרבנו. היא פופולרית במיוחד בקרב צעירים המגיעים להופעותיה אבל מצליחה לגרוף צפיות ותגובות מהקהל הרחב ברשת. לב, ללא ספק, כבר מסומנת רשמית על ידי המדיה ככוכבת עולה בנישה, שעדיין נשלטת באופן חד-משמעי על ידי גברים.

בקרב פמיניסטיות, לעומת זאת, למרות החלוציות הנשית הזו, לב סומנה עד כה בעיקר כמפגע תרבותי-חברתי. חוש ההומור שלה שנטול פוליטיקלי קורקט לחלוטין גרר תגובות ביקורתיות עוד קודם, אך לקיתונות הביקורת והזעם הפמיניסטי זכתה בעיקר אחרי שהסתבכה בלשונה בעקבות מקרה האונס באלנבי 40, יום לאחר פרסום האירוע, בעוד פרטי המקרה מתבררים והסיפור מתפשט כאש פרא במדיה החברתית.

הומור נטול פוליטיקלי קורקט. לאה לב

"מעניין אותי לדעת אם הבחורה הזאת אמרה לאימא שלה בריש גלי 'אימא אני הולכת לאלנבי 40 הלילה'", בחרה לב לומר בשידור והוסיפה, "התשובה הכי מתאימה לזה היא 'סבבה, אני מחכה לך פה עם ערכת האונס הרגילה'". הרשת כמובן זעמה על האשמת הקורבן הזו, אותה השלימה לב בטיפ: "אני מציעה לכל בחורה שרוצה להשתרלל לעשות כמוני, עזבי את המועדונים, תורידי טינדר לטלפון שלך ותעשי את זה כמו בן אדם". הצד הפמיניסטי של הרשת לא צחק, ולא רק הוא.

האישה החמה ביותר בסטנד אפ

בסופו של דבר, הודתה לב כי אם הייתה מכירה את כל פרטי מקרה אלנבי, "לא הייתי אומרת דברים מסוימים אבל הנקודה המרכזית שלי עומדת איתנה. לאף אדם סביר אין מה לחפש באלנבי 40". בניגוד למה שאפשר להבין מהאלטר אגו הקומיקאי שלה, לב לא באמת חושבת לשנייה שיש מישהי שמגיע לה להיאנס: "יש אנשים שמאמינים שאם הלכת למקום כזה אז תאכלי את הדייסה שבישלת לעצמך וזה מזעזע אותי. למה שמישהו ירצה לשהות שם אחרי מה שהלך שם בשנה שעברה?", תהתה.

אז האם לאה לב והפה הגדול שלה הם בעצם פמיניסטיים, או ההפך הגמור? חבר המושבעים\ות  לא יכול בעצם להכריע בסוגיה. גם לב עצמה, כך נראה, נמצאת על קו התפר בכל הקשור לשאלה הזו, מתנדנדת. לחברה ששאלה אותה פעם אם היא פמיניסטית – ענתה שלא. "בתגובה היא אמרה 'למה לא? הרי כל דבר שאת עושה מקדם נשים אחרות. את סוללת דרך, נותנת אופציה לנשים לבנות את עצמן ומהווה מודל חיקוי לילדות'. חשבתי על זה והבנתי שהיא צודקת. אני עושה מה שבזין שלי, פורצת את הגבולות ומשתחלת לערבי סטאנד אפ שנחשבים גבריים".

לפני כחודשיים הוכתרה על ידי ידיעות אחרונות כ"שם החדש הכי חם בסצנת הסטנד?אפ הנשית", ולמרות שצריך להודות שאולי התחרות לא גדולה כרגע, מדובר בהישג גדול לצעירה בת ה-23, שנראה שהיא עצמה עוד לא לגמרי הסתגלה למעמדה החדש. היא כבר הספיקה להיכנס לנעליו הגדולות של דרור רפאלי כמנחת תכנית הרדיו החדשה של שי גולדשטיין ברדיו ללא הפסקה, וכעת גם להצטרף, חדשות טריות מהחודש האחרון, לשורות העונה השישית של "מועדון לילה" ככוח חיזוק נשי חדש לפאנל הדאחקות, לצד הדר לוי.

"נשים רק מחפשות ממה להיעלב"

בנוסף לעיסוק בנושאים השחורים הכבדים והנפיצים, לב מזוהה גם עם נושא עולם דייטינג וחיי הלילה, וכן עם המאבק ללגליזציה של קנאביס בישראל, ומקדישה לא מעט פאנצ'ים לעניין גם בפינתה הפרטית בתכנית של גולדשטיין. בראיון ל"7 ימים", אחד מסמלי הקבלה הגדולים מכולם לשורות הברנז'ה של הגדולים, סיפרה לב שהיא ממש לא מתעניינת בניסיון לשנות את העולם או להפוך את הגסויות שלה למיינסטרים, או במילותיה שלה "אין לי בעיה לשחק לפי כללי המשחק". אלא שנראה שעל הדרך, לב הצליחה להגדיר מחדש לפחות חלק מאותם חוקים, כך שיתאימו לאופי שלה, או לכל הפחות, זה של האלטר אגו החקוק על שמה.

לא מנסה לשנות את העולם. לאה לב עם שי גולדשטיין ואורי גוטליב

"יש תחושה שנשים רק מחפשות ממה להיעלב", אמרה פעם, "כל בדיחה שאני מספרת על גילוי עריות או אונס, רצות אליי נשים וצועקות שאני אישה ושאני אמורה לחזק אותנו. אני לא אמורה ולא רוצה. עצם העובדה שאני לא מאמינה בכל האג'נדה שלהן אלא רק בחלק ממנה, לא הופכת אותי ללא פמיניסטית. אני משתמשת בהיגיון הבריא, במוסר ובראיית העולם האישית שלי".

לדברי לב, ההתנגשות האמיתית שלה אינה עם רעיון השוויון בין נשים וגברים, אלא בעצם עם הפמיניזם "המתבכיין והפייסבוקאי", וכל מי שאי פעם הושתק או הושתקה בקבוצה כזו, כנראה שמבין על מה היא מדברת. האם כעת, עם חיבוק הפריים טיים נראה אותה מיישרת קו ומורידה ווליום? האם יש בכלל סיכוי שתהפוך לסמל פמיניסטי ולא סמל אנטי?

התשובה הקצרה היא כנראה שלא, התשובה הארוכה קצת יותר היא, שבעצם אין שום סיבה בעולם שהיא לא תמשיך להיות פשוט לאה לב. ובנוגע לפמיניסטיות? "שיכעסו. מעולם לא הייתי חביבה עליהן במיוחד". אולי, רק אולי, לפעמים, פמיניזם הוא גם הזכות להיות בלתי נסבלת בעיני אחרים.

הומורלאה לבפמיניזםפמיניסטיות