קנאביס רפואי ? גם לטיפול בפגיעה מינית

בעוד שהשיח למען לגליזציה של קנאביס הולך ומתרחב, גם האפיק הרפואי בתחומי בריאות הנפש מתרחב, עם דגש על פוסט טראומה. המודעות העולה לתחום ההטרדות והתקיפות המיניות מביאה למציאת דרכי טיפול חדשות, כולל שימוש בקנאביס רפואי.

על פי הסטטיסטיקה היבשה, 1 מכל 3 נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה ו-1 מכל 7 עוברת אונס. לגבי פוסט טראומה, לעומת זאת, הסטטיסטיקה הרבה פחות מדויקת. רובנו הרי ממוקמים אי שם על הספקטרום, בין אם היינו עדים לפיגוע ובין אם חווינו תאונת דרכים או משבר משפחתי בילדות. אבל אבחון פסיכיאטרי של הפרעת דחק פוסט טראומטית מגיע לאור קשיי תפקוד מהותיים שגורמים לקושי רב בהתמודדות עם חיי היום יום. עבור פוסט טראומטיים, כל רגע טומן בחובו פוטנציאל נפיץ והדרך לחיים שפויים רצופה מהמורות.

החיים עם פוסט טראומה

ג', בת 30, מתל אביב המטופלת בקנאביס רפואי מתארת חווית חיים כמעט בלתי אפשרית בחסות ההפרעה: "בגיל 11 נאנסתי, ובגיל 23 הותקפתי מינית על ידי ממונה בעבודה. בגיל 16 התחלתי לסבול מדיכאון קליני והפרעות אכילה שהפכו למצב כרוני עבורי. יש תקופות, בעיקר סביב יום השנה לאונס ויום השנה לתקיפה שבהן סף הטריגר שלי יורד ואני סובלת מחרדה ודיכאון קשים ביותר. היו שנים שבהן התקפי חרדה היו יומיומיים ובאו לידי ביטוי במחשבות חרדתיות טורדניות, דופק מואץ, חולשה, רעידות בגפיים וסחרחורות. בנוסף, הלחץ והחרדה גורמים לי למיגרנות איומות שיכולות להימשך ימים והן מבחינתי התסמין הכי נוכח של הפוסט טראומה ביומיום שלי."

גם רותם אלישע, 19.5, מרמלה מתארת מצב דומה: "עברתי אונס ראשון בגיל 12 וברוב שנות נערותי הייתי כרוכה במעגלי אלימות ונמצאתי במקום מאד פגיע וחלש. אובחנתי כפוסט טראומטית בגיל 13 ומאז אני חווה קשיים בשינה, סיוטים, פלאשבקים. הרבה דברים ביום יום מהווים עבורי טריגר, ז"א נוגעים בנקודות רגישות וגורמים להצפה רגשית, התקפי חרדה ופלאשבקים. קושי נוסף הוא בהתמודדות במערכות יחסים עם אנשים, לאו דווקא גברים. לחיות עם פוסט טראומה אומר חיים עם חרדות, לחץ, פחד והימנעות מדברים מפחד שיקרו שוב".

בשנת 2012 הוחל לראשונה טיפול בקנאביס רפואי גם בנפגעי פוסט טראומה. "עד אז, מירב הטיפול נעשה באופן קונבנציונלי – פסיכותרפיה ותרופות, אבל הפרעת פוסט טראומה היא הפרעה כרונית ממושכת שלא תמיד מגיבה לטיפול הזה" אומר ד"ר מוטי משיח, פסיכיאטר מומחה וסגן מנהל ביה"ח אברבנל לשעבר. "עלו עדויות על שיפור בתסמינים מצד נפגעות פוסט טראומה ועל כן – כתבתי אז למנהל מרכז לוט"ם (מרכז לטיפול בפגיעה מינית בביה"ח איכילוב), שיאשר את הטיפול בקנאביס רפואי. הייתי הראשון להוציא אישורים על הרקע הזה, עד אז השימוש בצמח לא היה מעוגן כטיפול לנפגעות פוסט טראומה. זה היה תקדים".

אובחנתי כפוסט טראומטית בגיל 13. רותם אלישע

איך קנאביס רפואי מקל על תסמיני פוסט טראומה אצל נשים לפי הדיווחים?
"פוסט טראומה בין היתר מתאפיינת בחוסר שינה וסיוטים. קנאביס משטיח את החלום ועוזר לישון וכשאדם ישן יותר טוב, חיי היום יום שלו מושפעים מכך ישירות. בנוסף ישנו אפקט מרגיע, תגובתיות היתר נרגעת, כמו גם העצבנות ובמקרים מסוימים גם התוקפנות. יש מה שנקרא "סטרטר ריספונס", תגובה אגרסיבית שקורית מאפס למאה לאירועים לכאורה איזוטרים ותוקפנות כלפי גירויים שגורמים לתחושת חוסר אונים מול הסיטואציה – כל זה נרגע".

אלישע סבורה שההשפעה של הקנאביס באה בעיקר בשינה. "הקנאביס בראש ובראשונה עוזר לי להירדם ולישון טוב. כשאני בהתקף חרדה זה עוזר לי להירגע ולחזור לעצמי. לפעמים אני סובלת מניתוקים, מאבדת את המודעות לאיפה אני נמצאת ומתמלאת תחושת סכנה פיזית ונפשית – מבלי קשר למה שקורה בפועל – וגם במקומות האלו הקנאביס עוזר לי להתחבר חזרה למציאות, למקום שאני נמצאת ולאנשים שסביבי, מרגיע ותורם לתחושת האיזון".

מה יגידו השכנים?

מעמדו האפור של הצמח כנוכח בתרבות אך עדיין לא חוקי מייצר סיטואציות בגוון דומה. רק לפני כשבועיים פרסם משרד הבריאות הנחיות חדשות ומקלות להחזקה ושימוש בקנאביס רפואי עבור חולים בעלי רישיון לשימוש בצמח. ההנחיות החדשות מאפשרות למטופלים להחזיק מוצרי קנאביס במרחב הציבורי בהזלפת שמן או באידוי. חולים המשתמשים בקנאביס לעישון – שהם רוב משתמשי הקנאביס בישראל – לא יוכלו לעשות בו שימוש במרחב הציבורי, אלא אך ורק בכתובת המצוינת על גבי רישיונם וביחידות. כמו כן הורה שר הבריאות יעקב ליצמן לקצר את זמני המענה של היחידה לקנאביס רפואי, כך שיינתן תוך 15 יום מקבלת הפנייה.

על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת נכון ל- 31.5.2015, 2.6% בלבד ממספר הרישיונות לשימוש בקנאביס רפואי בישראל ניתנים לנפגעי פוסט טראומה, שזהו אחוז דומה למספר הלוקים בהפרעה באוכלוסיה (גברים ונשים כאחד, עם נטייה גבוהה יותר להופיע אצל גברים). סך כל הרישיונות בישראל כיום לפי נתוני משרד הבריאות, עומד על בערך 30 אלף. נהלי המשרד בדבר אישור שימוש לבוגרים המאובחנים עם פוסט טראומה (PTSD), עומדים בתנאי שההפרעה בדרגת חומרה בינונית ומעלה, נמשכת מעל 3 שנים, מלווה במצוקה נפשית קשה ולאחר מיצוי התערבויות תרופתיות, התערבויות פסיכולוגיות, ובתנאי שהמטופל/ת אינם מאובחנים עם פסיכוזה וללא היסטוריה של שימוש לרעה בסמים. האישור יינתן על סמך המלצת פסיכיאטר מומחה בלבד, תוך המשך מעקב לכל אורך הטיפול.

הייתי הראשון להוציא אישורים על רקע פוסט טראומה. ד"ר מוטי משיח

ביחס לפן החברתי והצריכה מספרת ג', "התחלתי לעשן קנאביס לפני למעלה משנה והוצאתי את הרישיון לפני כחצי שנה. בהתחלה הייתי מעשנת רק חברתית ומעולם לא קניתי באופן לא חוקי, אלא רק כשהייתי עם אנשים. מאז שהוצאתי את הרישיון אני מעשנת יותר, בהתחלה עישנתי פעם פעמיים בשבוע, ומאז לאור המלצות מהנוירולוגית והפסיכיאטר, על בסיס כמעט יומיומי. שניהם המליצו לי להעלות את המינון בקביעות כדי שכשתהיה לי מיגרנה או התקף חרדה, לא "אמחק לחלוטין".הקנאביס מעמעם את החרדות, עוזר מאד להקל על תסמיני המיגרנה וכמובן לישון. כיום אני תמיד עם ג?וינט מוכן בתיק לכל מקרה שלא יהיה, זה נותן תחושת ביטחון שאם אתקל במצב קשה יש תרופה שתעזור לי, כמו שפעם נוגדי החרדה היו ?תרופת כיס? שכזו".

במה כרוך התהליך להוצאת רישיון לקנאביס רפואי?

"התהליך היה פשוט למדי. פגישה עם פסיכיאטר, אליו הגעתי מוכנה עם מסמכים רפואיים מקופת החולים שמעידים על כך שאני סובלת כבר שנים מפוסט טראומה (סיכום התיק הרפואי שלי, למעשה) ורשימת התרופות שאני לוקחת. במפגש הייתה שיחה, שאלות בנוגע לפוסט טראומה והביטויים שלה ביומיום. הפסיכיאטר איתו נפגשתי העביר את הנתונים הלאה, וכעבור שבועיים – שלושה התקשרו אליי מחברת ההפצה, הודיעו לי שקיבלתי רישיון והתאימו לי את הזן לתסמינים. זהו".

אז התרופות לסל וחסל? לא בדיוק

לפי ד"ר משיח הקנאביס הרפואי לא נועד להחליף טיפול תרופתי בו נעזרים נפגעי פוסט טראומה רבים, אלא להיות חלק מטיפול משולב ומקיף. "כשיש למישהו חום הוא צריך גם אקמול וגם אנטיביוטיקה, בדיוק כמו קנאביס רפואי שיכול לעבוד עם ציפרלקס וקלונקס. אנחנו רואים שלעיתים בעקבות הטיפול בקנאביס קיימת ירידה בשימוש בתרופות. זה לא גורף ולא אוטומטי אבל יש ירידה בנטילת תרופות".

איך יכול להיות שפסיכיאטרים שלמדו באותם בתי ספר לרפואה נוקטים בגישה שונה כלפי טיפול בקנאביס רפואי על רקע פוסט טראומה? איך יכול להיות שחלק בעד כמוך וחלק ממש נגד?

"אני מאמין שזה נובע מדעות קדומות ובורות. לא לומדים בבית ספר לרפואה על קנאביס, אלא על מורפיום ולכן פסיכיאטרים לחלוטין בעד בעת הצורך, למרות שמדובר בסם קשה וזה ידוע. אם תשאלי את אלה שלא מאשרים הם יגידו שלא ניתן לדעת מינונים מדויקים וכד', אבל ברוב המקרים פסיכיאטרים לא יודעים לגמרי במה מדובר, חוששים ומעדיפים לתת תרופות מרשם כי זה מכסה אותם. אני נתקל באינספור אנשים פוסט טראומטיים שכבר הגיעו למצב של ייאוש, קיבלו קנאביס רפואי ומבחינתם הצלתי להם את החיים – הם מתפקדים, ישנים, חיים וגם המשפחות שלהם, שלעיתים מגיעות באנטי מוחלט כלפי הצמח כטיפול תרופתי – משנות בסוף את דעתן".

על כל אלה מוסיפה אורית סוליציאנו, מנכלי"ת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בישראל, "לא אחת מגיעים אלינו דיווחים של מטופלות שהקנאביס הקל משמעותית על תסמיני פוסט הטראומה שהן חוות. חוות הדעת הזו מגובה במחקרים בין היתר של פרופ' רפאל משולם, במסגרתם נמצא כי קנאביס מקל ועוזר לפגועי פוסט טראומה. מתסכל לדעת שבמקרים מסוימים לנפגעי הלם קרב קל יותר לקבל רישיון שימוש, שכן נפגעות שמגיעות עם אותה הפרעה בדיוק, נדרשות להיכנס לתהליך ארוך ומתסכל שלוקח שנים ומצריך התמודדות נוספת עבור הקורבן מול המערכת, ונפגע הלם קרב מציין שהוא היה מעורב במבצע צבאי ומקבל את הרישיון בקלות ובאופן מיידי. נוצר מצב בו להלומי קרב יש לגיטימציה רפואית ומשפטית בהקשר הזה – ולנפגעות אונס לא. זה אבסורד שמצד אחד יש קבוצה איכותית ומובילה של אנשי בריאות הנפש ומצד שני העניין הזה נשרך מאחור ונוצרים מצבים בהם אין ברירה וצריך להילחם כדי לשנות את המערכת".

לדעתך נצליח?

"בהחלט כן. ישראל עוברת מהפכה בהתייחסות לאלימות מינית ולכלל מקרי ההטרדות. שינוי הפרוצדורות הרפואיות, המשפטיות והחברתיות – הן חלק ממנה".