בחברה הערבית מילה של גבר שווה אלף מלים של אישה

זה יכול לקרות לכולנו. זה מתחיל מהבית, מהחינוך שאנחנו מקבלות, מההעדפה להולדת בן זכר שישא את שם המשפחה, מהיחס המפלה בעבודת בית, בחלוקת הירושה, בזכות לשלוט עליך שמקבל אח על אחותו אפילו אם הם באותו גיל ואפילו אם הוא צעיר ממנה. המוח שלו מוערך יותר, לו יש כושר לקחת החלטות שאת כאישה לא יכולה, הוא יכול לשמור עליך ולכן גם מגיע לו לשלוט עליך.

 

זה המסר המועבר לבנות ונערות בחברה הערבית. למה? כי הוא בן זכר! לאח שלך מותר לטעות כי לו אין קרום בתולין ולך יש. הוא יכול לצאת, לנסוע, לנוע, להתנסות ואת צריכה להיות צמודה לבית ולחזור מקסימום בשעה שמונה, לא לבקר חברות יותר מפעם או פעמיים בשבוע כי אז יחשבו חלילה שאת מופקרת. אסור לך להתאהב ועדיף שזה יהיה מסורתי. אבא שלך הוא זה שיחליט בסוף ואין לך כל כך מה להגיד בעניין. אסור לך לטעות ולפעמים טעות אחת עלולה להביא לרצח שלך.

 

כמובן שמצבן של נשים קשה יותר ככל שהמעמד יותר נמוך בחברה הערבית. ככל שהמעמד הסוציו-אקנומי עולה, עולה המודעות לזכויות נשים ולשוויון. אנחנו חיות בחברה מאוד פטריארכלית שבה מילה של גבר שווה אלף מלים של אישה. למרות שאנחנו יותר משכילות הם עדיין מצליחים לשלוט עלינו ולגרור אותנו אחורה. אישה שלא מתייצבת לקודים החברתיים תשלם על זה לעיתים בחייה כדוגמת מורת הספור שנורתה ברגלה כי רצתה לתכנון מרתון בטירה. ואם לא בחייה, היא תשלם על זה בנידוי או בתיוגים שונים ומשונים שיגרמו להפסדים חברתיים וכלכליים. תמיד יש מחיר. 

תגובות (0)
הוסף תגובה