מתי יוגה הפכה לתחום לרזים בלבד?

זה כמעט ולא קרה. היא לא האמינה שתצליח להתגבר על המבוכה. אבל החברות אמרו לה שזה בראש שלה. שהיא מדמיינת. שתגיע ותראה שבעצם הכל בסדר והיא לא שונה ולא חריגה, ומיד תרגיש בנוח ותתחיל להנות. "יוגה זה לכולם, זה יעשה לך טוב, את תראי", ככה אמרו.

 

אבל כשאיילה נכנסה לאולם התרגול, היא הבינה שכל החששות שלה היו מוצדקים.

אל החלל צעדו עוד ועוד דמויות של נשים וגברים רזים, חטובים, בבגדים הדוקים שחשפו עור מתוח ושזוף, ונראו כאילו יצאו מגלויית הפרסומת של הסטודיו. איילה בלעה רוק, התכווצה, סבלה בשקט כל השיעור, משתדלת לא להציץ לצדדים. וכשיצאה, נשבעה לא לשוב לעולם.

 

מה שחוותה איילה, כאישה מלאה שניסתה להיכנס לראשונה לשיעור יוגה, עובר על המוני נשים וגברים במידות גדולות שכל נגיעה בתחום עלולה לעורר בהם תחושות קשות. אבל זה לא חייב להיות ככה, וגם לא אמור.

 

יוגה לא אמורה להיות תחום לרזים בלבד. צילום: Shutterstock

 

מה בין שיטת תרגול גופנית ומנטלית לאיזון התודעה, לבין גוף חטוב ורזה?

 

כנראה שלא הרבה. הטקסטים המסורתיים של היוגה לא מתארים מימדי גוף מומלצים לביצוע האימון היוגי. בטח ובטח שאין קשר בין אמות המידה של הרזון בעידן שלנו לדימויים של היוגים המתרגלים כפי שפוסלו בהודו העתיקה. אז איך התקבעה האמונה הזאת? למה שוב ושוב אני שומעת את המשפט הזה – "יוגה זה לרזים, זה לא בשבילי"?

 

התמונות שמוכיחות שאין כזה דבר "גוף יוגה טיפוסי"

התרגלנו לחשוב שאנשים שמתרגלים יוגה נראים אותו דבר – רזים, חטובים וגבוהים. התמונות האלו מוכיחות כמה זה רחוק מהמציאות

לכתבה המלאה

היוגה פרצה אל המערב בשנים בהן פולחן הרזון השתלט על החברה המערבית, ותפסה את מקומה לצד אימוני גוף מקובלים לחיטוב, עיצוב, שריפת שומנים והשטחת הבטן. המאפיינים של אימון ההכרה אמנם לא נעלמו ממנה עם הפיכתה ממסורת עתיקה לטרנד, אבל החלק הגופני תפס את מרכז הבמה, ומרכזים ליוגה הופיעו על המפה הבינלאומית בתדירות הולכת וגדלה. היוגה הפכה לתעשייה שיש בה הרבה כסף, וחרטה על דגלה מוצר ברור ומבוקש: נפש בריאה בגוף בריא. ורזה.

 

הרזון היה למקדם מכירות מופלא, והפך לסימן ההיכר של המודלים שפירסמו והפיצו את בשורת היוגה. כך שאין פלא שאל אולמות התרגול, נמשכו יותר ויותר אנשים… רזים.

 

אז במקום לממש את הפוטנציאל של היוגה לחבר אנשים אל גופם ולהשכין שלום במערכת היחסים המורכבת גם כך עם הגוף, משהו השתבש. עבור אלו שאינם עונים על הגדרות אידאל היופי, היוגה הפכה לסמל אשר מדגיש את שונותם, ומשאיר אותם מחוץ למשחק.

 

הרזון הוא מקדם מכירות נפלא. צילום: Shutterstock

 

כמו איילה, נשים וגברים רבים מצאו את עצמם מוותרים מראש על ההתנסות, רק כדי לא לפגוש את החוויה המביכה שכרוכה ב'להיות הכי שמנה בשיעור'.

 

"אם מישהי רזה ביוגה לא מצליחה לעמוד על הידיים או להמתח עד הבהונות, זה שונה לחלוטין ממצב דומה עבור מישהי מלאה. המלאה ישר תחשוב שזה בגלל המשקל העודף, והיא גם תהיה בטוחה שכל הנוכחים בחדר חושבים בדיוק אותו הדבר". את זה אמרה לי מטופלת בקליניקה.

 

האומץ להיות הכי שמנה בכיתה

כמטפלת בדימוי גוף והפרעות אכילה, אני פוגשת ורוכשת את אמונן של נשים רבות אשר מערכת היחסים שלהן עם גופן היא זירה של כאב וחוסר השלמה. בעבודה שלי אני משלבת הרבה יוגה – גם עבודה עם הגוף והנשימה, וגם עבודה הכרתית. החשיפה של הנשים הללו אל עולם היוגה באופן זה, מאפשרת להן להיפתח וליהנות מהמתנות של היוגה. התקשורת עם הגוף מתרככת, השיחה הפנימית הופכת להיות יותר אוהדת, וההרגשה הפיזית משתפרת.

 

בזכות ההיכרות של נשים אלה עם היתרונות של היוגה, הן מסכימות לעשות את הצעד האמיץ ולהצטרף לשיעורי יוגה "רגילים", שמאוכלסים בעיקר על ידי אנשים רזים. ההתמודדות שלהן עם הקולות הפנימיים שממשיכים להשוות ולשפוט אותן היא לא קלה, אבל הרווח כבר ברור. הן מתמידות ובהדרגה פורמות את דפוסי החשיבה המכווצים והמגבילים שליוו אותן בכל פעם שהלכו לחוף הים, לאירוע משפחתי, לדייט, או אפילו פשוט יצאו לרחוב.

 

זהו עידן של שינוי. יותר ויותר קולות של נשים ואנשים המפסיקים לקבל על עצמם את שלטון הרזון עולים על פני השטח. קולות המבקשים לעצמם את הרשות להיות שלמים, שמחים ולחיות בשלום עם גופם. גם בעולם היוגה מתעוררות אמירות כמו "יוגה בכל גיל ובכל מידה".

 

גם בעולם היוגה מתחילים להבין. מתוך עמוד האינסטגרם של מורת היוגה ג'סמין סטנלי

 

ועם זאת, הדימויים עדיין לא השתנו.

 

כשהגעתי ליוגה לפני 17 שנה, כל שעניין אותי היה לשנות את הגוף הזה שקיבלתי, לעצב אותו, להפוך אותו לראוי. בעיני מי? לא היה ברור לי, אבל הקרב שהתחולל בינינו לא נתן לי מנוח. הדרך שלי הובילה אותי לגלות את האיכות המרפאת של החיים בשלום עם הגוף, והיום, כמלמדת וכמטפלת, דרך השלום הזאת היא בראש סדר העדיפויות שלי.

 

אני מאמינה שתפקידם של מורי היוגה הוא להוביל את המהפכה. להזמין בלב שלם אל מרחב התרגול שלנו את כל סוגי המתרגלים, לתת להם מקום, רשות ותחושת נוחות. להזמין אותם להשתלב, ובעיקר להאמין שתפקידה של היוגה הוא לעשות שלום. פנימי וחיצוני.

 

לדגמן יוגה

בפסטיבל ישראל ליוגה שיתקיים בגבעת חביבה ב 22-24 ביוני, אעביר הרצאה למורים ולמתרגלים על ההשפעות שיש ליוגה על דימי הגוף ועל הקשר בין דימוי הגוף לאיכות ויעילות התרגול עצמו.

 

הכותבת היא מורה ליוגה ומטפלת בדימוי גוף והפרעות אכילה. לאתר של רוני ששון אנג'ל

 

לפרטים נוספים על פסטיבל היוגה בגבעת חביבה בסופ"ש הקרוב 22-24.6 היכנסו לאתר הפסטיבל

תגובות (0)
הוסף תגובה