ליהיא לפיד, אולי תפני את השאלות הקשות לפוליטיקאים

עזבו אתכם ממהומות ביפו, או בירושלים, מסוגיית האימוץ בקהילה הלהט"בית, מהסכנות שמחכות לנו בים, בעצם, עזבו אתכם מכל סוגיה בוערת אחרת, כי מה שבאמת מעניין את הפיד בישראל הבוקר, זו השאלה "מה קרה לנו?".

עוד באון לייף: 

את השאלה הזו שאלה לראשונה ליהיא לפיד, בטור השבועי שלה במקומון של ידיעות תקשורת. אחר כך העלתה את הטור גם לעמוד הפייסבוק שלה ואז זכתה שאחד, בשם יאיר לפיד, שהוא במקרה גם בעלה וגם חבר כנסת וגם שר בכיר, יעשה לו שיתוף. מאותו רגע הפך הטור הזה, ובמיוחד הסוף שלו, לבדיחה הכי חמה עכשיו ברשת.

והנה הקטע המדובר:  

לכאורה קשה שלא להסכים עם מה שלפיד כתבה, כי מי יכול שלא להסכים עם העובדה שהפכנו לחברה אלימה ולא יזיק לנו להיות סבלניים יותר אחד כלפי השני ואדיבים יותר? כך שהטור שלה הוא בעצם כמו מדור אסטרולוגיה לעניים, האומר קלישאות חלולות שמרוב ריקנותן יכולות להתאים לכל אחד. לכן – כן, הטור של לפיד הוא בהחלט מגוחך.

אבל הוא לא רק מגוחך, אלא גם מקומם. לפיד כתבה: "זה מתחיל מלמעלה. שוב ושוב אנחנו שומעים בתקשורת תגובות אלימות, התנצחויות ואמירות בוטות. זה הולך והופך לאופן שבו מדברים כאן. ואסור לנו להסכים לזה. ולא לתת יד לזה".

בחשבון פשוט, למעלה זו ההנהגה, אבל את זה כמובן לפיד לא כתבה, וגם בעלה לא התייחס לכך כשהוא שיתף את הטור. היא לרגע לא אמרה שההנהגה שלנו אלימה, שבה יש אמירות בוטות, אלא זו התקשורת – השמאלנית? – שמדווחת על הדברים הנוראיים האלו. מדבריה כמעט נשמע שהיא גם זו שאחראית להם. לפיד לרגע לא מעזה לומר שהממשלה הנוכחית היא זו שנוהגת באלימות, היא זו שמחוקקת חוקים גזעניים ורודפת באלימות מסווה בלאומיות כל מי שלא נראה לה. היא זו שמעודדת הפרדה, שמעודדת גזענות, שלא נלחמת בהסתה ובאלימות. היא זו שמאפשרת את הפילוג ומסכנת אותנו – בעיקר כדי להרחיק את האש מהמנהיגים עצמם.

את כל זה לפיד לא אומרת, אלא כקינוח תולה את האחריות בנו, כי אנחנו אלו שאפשרנו לזה להתנהל ועכשיו אנחנו הם אלו שצריכים להפסיק לתת לזה יד. אז נכון, אנחנו צריכים שלא לאפשר לזה לקרות, אבל אולי באמת כדאי לבוא לאלו שלמעלה ולדרוש מהם להפסיק להגיב באלימות, בהתנצחויות ובאמירות בוטות?

אני לא באמת חושבת שלפיד התכוונה לכל זה כשהיא כתבה את הטור, פשוט כי היא לא ממש התכוונה לשום דבר. כמו הרבה אחרים, גם היא נהנית להגג טקסטים ב"אוי אוי אוי, מה קרה לנו?", במקום לחפש פתרונות אמתיים, ולעשות שינויים משמעותיים. במקום לדרוש מההנהגה לעשות את מה שהנהגה ראויה אמורה לעשות: להפסיק עם ההתנצחויות והאמירות בוטות ולהתחיל לשמש דוגמה.

אבל ההנהגה לא בעניין של לשמש דוגמה, אלא לדבר בקלישאות. זו בדיוק הבעיה של מרבית הפוליטיקאים שלנו היום: הם אוהבים לדבר, להשמיע ולשמוע את עצמם, לראות את הצירוף "ח"כ" שמופיע לפני שמם, אבל בסופו של דבר הם לא אוחזים בשום אידיאולוגיה, וכנראה שבגלל זה גם ממעטים במעשים.

אז אולי פעם הבאה שליהיא לפיד תשאל ממגדל השן שלה מה קרה לנו, אולי כדאי להזכיר לה את אותם פוליטיקאים שלא אומרים כלום ולא עושים כלום, אלא פשוט מאפשרים לכאוס שבחוץ להמשיך להתחולל ואף להחמיר. פוליטקאים כמו, רק לדוגמה כמובן, אותו אחד שעשה שיתוף לטור שלה.