חינוך בלי מגדר: יש חיה כזו?

אלזה ואנה הוורודות והמנצנצות בצד אחד וסמי הכבאי ותומס הקטר הכחולים בצד השני: זו החלוקה בימינו במרבית חנויות הצעצועים וגני הילדים. החלוקה ברורה וידועה: הבנים בכחול, הבנות בוורוד.

החלוקה הזאת, שלרבים כל כך בארץ נראית טבעית, אינה ברורה כלל ועיקר לרבים ברחבי העולם. למעשה, במקומות רבים מנסים להעניק לילדים חינוך נייטרלי יותר מבחינה מגדרית ולערער על האבחנות האלה (למה, בעצם, בנים לא יכולים לשחק עם אלזה ובנות לא יכולות לשחק עם סמי הכבאי?). הספקטרום וההגדרות של מה זה 'חינוך נטול מגדר' או 'חינוך מאוזן מגדרית' רחבים מאוד, ואומר דברים שונים לאנשים שונים במדינות שונות. אבל לכולם משותף הניסיון לצמצם את ההסללה המגדרית של ילדים קטנים.

לצמצם את ההסללה המגדרית

בבריטניה, למשל, הכריזה ממשלת בריטניה לפני כשנה על הקמת קרן בגובה 4.4 מליון פאונד (10.6 מיליון שקל) למענקים לבתי ספר וגני ילדים שינסו להיאבק בתבניות המגדר בתחומיהן. לאחרונה התפרסם כי בשנה שחלפה למעלה מ-120 בתי ספר וגני ילדים נעזרו במענקים לאמץ תוכניות שונות לקידום שוויון מגדרי בבית הספר. חלק מהמוסדות שינו את התלבושות האחידות כך שגם בנים וגם בנות יוכלו להגיע עם חצאיות או מכנסיים, חלק שינו את הטפסים הרשמיים ואת מערכות הכריזה כך שישתמשו במונחים ניטרליים יותר מבחינה מגדרית כגון Good morning pupils, במקום  Good morning boys and girls, אחרים הוסיפו שירותי יוניסקס, בעוד שגני ילדים מסוימים רכשו צעצועים נוספים לעמדת צעצעועים נטרלית מבחינה מגדרית (כגון לגו במקום עמדת הבובות לבנות והרכבות לבנים) ועוד.

ובריטניה לא לבדה. שבדיה, כמו בתחומים רבים אחרים, היא אחת החלוצות והמובילות במגמה. בשנת 2011 הוקמה בשבדיה רשת של גני ילדים ציבוריים הנקראים Egalia ומגדירים עצמם 'כגני ילדים נטולי מגדר'. בגני הילדים הללו אין עמדות צעצועים לבנים ולבנות, אלא עמדת צעצועים אחת לכל הילדים, הגננות משתמשות בשפה נטולת פנייה מגדרית או בשמם של הילדים בלבד, כל הילדים מוזמנים לכל המשחקים ("אנחנו יוצאים עכשיו לשחק בכדור בחוץ וכל מי שרוצה מוזמן") ועוד. בנוסף, ישנה הקפדה שגם הצוות המלווה בגני הילדים יהיה מגוון ככל הניתן מבחינת מגדר, גיל ומוצא אתני. כיום ישנם 5 גני ילדים כאלה בשטוקהולם. "הגנים האלה שואפים להיות הכי דמוקרטים שיש", מסבירה לוטה רג'לין, מנהלת הרשת. "אנחנו רוצים שלכל הילדים יהיו אותן הזכויות ואותן ההזדמנויות".

כניסה לאחד מגני Egalia

יחד עם זאת, צריך לציין שגם אם גני הילדים האלה מהווים את הניסיון המקיף ביותר להציג אופציה פדגוגית מקיפה לחינוך נטול מגדר, הרי שהם לא לבדם בשבדיה. כבר ב-1998 נחקק חוק בשבדיה המחייב את כל בתי הספר במדינה להילחם ככל יכולתם בסטריאוטיפים מגדריים, ככה שאלמנטים לצמצום השפעתם של סטריאוטיפים מגדריים קיימים במידה כזו או אחרת בכל בתי הספר במדינה.

עד לאחרונה, גני הילדים האלו עוררו אמוציות רבות משני צדי המתרס החינוכי והאידיאולוגי, אך השפעתם לא נבדקה. בחודש האחרון פרסמה האוניברסיטה המובילה בשבדיה את המחקר הראשון שבדק את השפעתם הלכה למעשה על הילדים. המחקר השווה את עמדותיהם של ילדים שחונכו בגני הילדים האלו לעומת ילדים שחונכו בגני ילדים רגילים. באופן לא מפתיע, המחקר הראה שילדי הגנים נטולי המגדר הראו פתיחות גדולה יותר לשחק עם ילדים בעלי שונות מגדרית או עם ילדים מהמגדר ההפוך להם שהם אינם מכירים, וכן שהיו בעלי תפיסות מגדר פחות מקובעות. מצד שני, המחקר הראה שגני הילדים לא הצליחו 'לשחרר' את הילדים באופן מוחלט משימוש במגדר כקטגוריה לאפיין אנשים חדשים שהם אינם מכירים. בנוסף, שתי הקבוצות של הילדים נטו לקבוע באותה מהירות ותדירות את המגדר של ילדים חדשים אותם הכירו. ולבסוף, נמצא שהילדים בשתי הקבוצות העדיפו לשחק עם ילדים בני מינם.

פעילות באחד מגני Egalia

לטענת החוקרים, ממצאים אלו הופכים את הילדים לפתוחים יותר ולפיכך צפויים להגדיל את יכולתם של הילדים להתאים עצמם לסביבות משתנות. כפועל יוצא, גורסים החוקרים, הילדים האלו הינם בעלי אפשרויות רבות יותר והם מותאמים טוב יותר לעולם המשתנה במהירות.

למרות היתרונות האלו, קשה לחשוב על כך שהחינוך נטול המגדר יעשה עליה לארץ הקודש בקרוב. אחת הסיבות העיקריות לכך היא השפה העברית. בעוד אנגליה יכולה להיעזר במונחי פניה נטולי מגדר הקיימים בשפה האנגלית, ובשבדיה, בה קיימת שפה מגדרית כמו עברית, הממשלה הוסיפה ללקיסקון ב-1998 סוג פניה נוסף שאינו מגדרי במסגרת מאמציה להילחם בסטריאוטיפים מגדריים. גני הילדים של Egalia  בשבדיה וגני הילדים באנגליה יכולים לאמץ גישות פדגוגיות כאלה, בראש ובראשונה כי השפה מאפשרת להם. הסיבה השנייה שבגינה קשה לראות שינויים מקיפים כאלה בגני הילדים בארץ היא היעדר התמיכה הממשלתית. גם בשבדיה וגם בבריטניה השינויים האלו נערכו בגיבוי ובמימון ממשלתי. איכשהו, קשה לראות את שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, מקדם במרץ צעדים שנועדו לצמצם את הסטריאוטיפים המגדריים בגני הילדים.