מומחית הסייבר קרן אלעזרי: "אם אנחנו רוצות שוויון זכויות, אז יש מקום גם לשוויון חובות"

שלום ניאו | איך את מכירה את השם הזה? | אני יודעת עלייך הרבה דברים | מי את? | קוראים לי טריניטי | טריניטי… ה-טריניטי? מי שפרץ למאגר של ה-IRST? | זה היה לפני הרבה זמן… | אלוהים אדירים | מה? | פשוט… פשוט חשבתי שאת גבר | רוב הגברים חושבים כך.

)מתוך הסרט "מטריקס", 1999(

 

הכירו את קרן אלעזרי (36), אחת הדמויות הבולטות והמצליחות כיום בעולם בתחום אבטחת הסייבר. "אני חוקרת, אני אנליסטית, אני יועצת אסטרטגית, אני סופרת, אני מרצה. כששואלים אותי מה הטייטל שלי, תמיד קשה לי להגדיר את עצמי באמצעות תחום אחד – אני עושה הרבה דברים", היא מספרת. אבל כשאלעזרי עשתה את צעדיה הראשונים בענף אי?שם בשנות ה?90 המוקדמות בתור האקרית אוטודידקטית בת 14?13, העולם עדיין לא היה בשל לאישה בולטת ומצליחה בתחום הגברי הזה. לא רק קיאנו ריבס דמיין את "טריניטי" בתור גבר.

 

אלעזרי מספרת דווקא על סרט אחר, "האקרס" בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי, שהיה אחד הגורמים שהובילו אותה אל המקצוע. "בצעדים הראשונים שלי בחדרי צ'ט השתמשתי בכל מיני כינויים, ואחד מהם היה אפילו הכינוי של הדמות של אנג'לינה בסרט('Acid Burn') ", 

היא מספרת. "מי שהכיר את הסרט, כנראה ידע שזו בחורה בצד השני, ומי שלא – לא.

 

 

הסיבה היא מאוד פשוטה: לא היה אז שום יתרון בלהסתובב בחדרי צ'ט ולהגיד שאת בחורה. להפך – זה היה מושך יותר מדי תשומת לב לא חיובית. העדפתי לשמור על פרופיל מסוים ולנהל שיח על הדברים הטכניים. יש בפורומים הללו דיבור שנקרא ASL (גיל, מגדר ומיקום), וזה לא היה בהכרח לטובתי להגיד שאני ילדה בת 13 מתל?אביב".

 

עוד נתעכב על המחסור בנשים שמאפיין עדיין את התעשייה הזו גם היום, למעלה מ?20 שנה אחרי, אבל אין ספק שהמצב בכל זאת השתפר משמעותית. "בעוד 10 ימים אני טסה ללאס?וגאס לכנס ההאקרים הגדול בעולם, שצפויים להיות בו למעלה מ?20 אלף איש. בשנים הראשונות שהייתי מגיעה לשם יכולתי לשבת באולם יחד עם 1,000 איש שמקשיבים להרצאה, וחוץ ממני היו אולי עוד חמש בחורות. חמש בחורות באותו חדר עם 1,000 גברים זה מאיים.

 

"בשנים האחרונות זה משתנה. אני רואה יותר נשים, ילדים צעירים, אנשים מבוגרים, טראנסג'נדרים, אנשים עם מוגבלויות. בשנות ה?90 זה היה 'מועדון של גברים לבנים', אבל היום זה השתנה, לא רק בגלל המודעות והפוליטיקלי קורקט, אלא גם משום שיותר ויותר אנשים ונשים פשוט מרגישים נוח יותר להיחשף".

 

ותודה להורי

אביה של אלעזרי הוא עמי אלעזרי, מנכ"ל חברת מילניום אלקטריק ומבכירי יחידת 8200 בעבר, מחלוצי העיסוק באבטחת סייבר בישראל. הוא התוודע לתחום והתמקצע בו במקביל לתקופת ילדותה של קרן, אבל קשה מאוד להשליך מכך על הבחירה הקרייריסטית שלה כמכלול.

 

"שני ההורים שלי, יחד ולחוד, עודדו אותי תמיד להיות סקרנית. זו היתה אימא שלי שקנתה לי את המחשב הראשון וחיברה אותי לאינטרנט. הם תמכו בי כשרציתי ללכת לכנסים, כשרציתי ללכת לנוער שוחר מדע, כשרציתי להירשם ללימודים, כשחקרתי, כשישבתי במשך שעות מול המחשב, כשביקשתי קו אינטרנט נפרד בתקופה שבה לא היה אפשר לגלוש ולדבר בטלפון במקביל. אפילו כשרציתי ללמוד איך להקליד באנגלית – זו היתה אימא שלי שעזרה לי", היא מספרת. "ההורים שלי, שניהם, אבא שלי עם הרקע המקצועי ואימא שלי כאשת קריירה בחברת תעופה בינלאומית, נתנו לי את כל הכלים להתקדם במקצוע. שמרו עליי ועזרו לי".

 

את הלימוד העצמי שהיא מתארת כאן עשתה אלעזרי בשנות ילדותה, כאמור, ובהגיעה לצה"ל חיפשה דרך לממש את היכולות שלה. אלא שהצבא לא ידע איך לאכול את זה. "כשהתגייסתי, לא היו קורסים או מסגרות של מגיני סייבר או לוחמות סייבר כמו היום. אני כבר ידעתי שזה התחום שאני רוצה לעסוק בו אחרי ארבע שנים בעולם הזה, אז מול כל קצין מיון בבקו"ם, בכל ראיון, מול כל מפקדת שדיברה איתי, רק חזרתי על הרעיון הזה – אבטחת מידע. בסוף גם הצלחתי בנחישות וברגישות להגיע למחלקה רלוונטית ולתפקיד רלוונטי".

 

נראה שבצה"ל כבר הבינו שיש היום לסייבר תפקיד נוסף פרט לזה הצבאי – תפקיד חברתי. "היום יש יותר מסגרות מאי?פעם, גם לגברים וגם לנשים. יש מסגרות בתיכונים ואפילו בחטיבות הביניים, עם תוכניות שונות. בצבא נשים כן מקבלות היום הזדמנויות בעיניי. מה שחסר זה מה שקורה ברגע שהן משתחררות – מאיזושהי סיבה הן בוחרות לא לעסוק במקצוע הזה כקריירה".

 

 

לא מדובר פה רק ב?8200, שבוגריה הם המבוקשים בתעשייה, אלא בעוד שלל יחידות ותוכניות טכנולוגיות שצה"ל מכשיר. "8200 היא באמת פלטפורמה מדהימה, אבל כמו שאומר ראש עמותת הבוגרים ניר למפרט, השאיפה היום היא להגדיל את ההזדמנויות וההצלחה שיצרה 8200 לעוד שכבות וקבוצות באוכלוסייה ולא רק למי ששירת בה. יש נשים שלא רוצות לשרת בצבא, מטעמים כאלה ואחרים, וכמובן ש?8200 גם לא מתאימה לכל אחד. לכן יש אחריות לחברה הישראלית ליצור עוד הזדמנויות ומסגרות מחוץ לצבא לאוכלוסיות, כמו נשים חרדיות, המגזר הערבי וכן הלאה, שלא משרתות במסגרת הצבאית. זה לא אומר שאין להן חלק בתעשיית הסייבר, ההייטק והטכנולוגיה – להפך. יש המון יוזמות חיוביות כאלו, אבל מה שהכי חסר בעיניי זה פתיחות של מי שכבר נמצאים בתוך התעשייה לאנשים מסוג אחר – גם לנשים", היא אומרת.

 

תל?אביבית על מזוודות

מובן שלתפקיד הנשי בעולמות הסייבר, כמו גם לנשים בשורות הצבא, יש משמעות פמיניסטית. "אני חושבת שאם אנחנו רוצות שוויון זכויות, אז יש מקום גם לשוויון חובות", מסבירה אלעזרי בפשטות את הפרט הביוגרפי המסקרן לגביה: הבחורה בעלת היוזמה ויכולות הלימוד העצמיות, עם ההורים התומכים שמכירים את התעשייה, עם החוצפה המדודה מול הצבא ועם ההצלחה שרודפת הצלחה – בחרה לשרת במשך כעשר שנים בשירות קבע ובמילואים כקצינת ביטחון מידע בחיל המודיעין (בדרגת סרן). "הייתי עושה עוד מילואים, אבל לא מזמינים אותי יותר", היא מספרת בחיוך.

 

"השירות ביחידות מסוימות בצבא הוא סוג של כרטיס כניסה למועדון מקצועי. אני מאמינה מאוד בשירות המילואים כחובה ומטעמים של שוויון, אבל גם מטעמים מקצועיים אני חושבת שזה חשוב והכרחי. עבורי, השירות הצבאי היה שווה ומצמצם פערים. אני רואה הרבה נשים שמשרתות ביחידות טכנולוגיות, אבל לא ממשיכות בקריירה הזו אחרי השירות הצבאי – וחבל. יש פה פוטנציאל להגדלת שיעורי הנשים בתעשיית הטכנולוגיה על בסיס שירות צבאי טכנולוגי".

 

למרות המסלול המאוד ישראלי שתיארנו עד כה, קשה שלא לתהות עד כמה "ישראלית" מרגישה היום מי שמצליחה מאוד בעולם הסייבר – עולם נטול גבולות לאומיים מעצם הגדרתו. "האמת היא שאני רואה את עצמי קודם כל כתל אביבית", היא עונה בכנות. "נולדתי בתל אביב, ועד היום, כששואלים אותי מאיפה אני, אני אומרת שאני מתל אביב".

 

אלעזרי ובן זוגה, נדב הקסלמן, איש תעשיית הקולנוע, הטלוויזיה ומשחקי המציאות הרבודה, מחזיקים דירה בעיר, אבל – כמו שהיא עצמה מכנה זאת – הם בעצם סוג של "נוודים דיגיטליים" .(Digital nomads) "בשנה שעברה נדב צילם סדרת טלוויזיה אמריקאית לסוני, שהצטלמה ברובה במזרח אירופה. אני נדדתי בין ארה"ב, אירופה ותל אביב, וחיינו על מזוודות. אבל אני משלמת מסים בישראל, קופת החולים שלי בישראל, אני עושה מילואים בישראל והמשפחה שלי בישראל. מבחינה עסקית אני עובדת בכל העולם – הלקוחות שלי הם באירופה, בארה"ב וביפן".

 

היא מחזיקה בשני תארים מתחום מדעי החברה והרוח: תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בלימודי ביטחון מאותו המוסד. דווקא את התואר הראשון שהתחילה בעבר במדעי המחשב – מעולם לא סיימה. "הקריירה שלי והתחום העסקי שבו אני פעילה הם כבר מהעולם הטכנולוגי, ורציתי משהו נוסף, אחר. אני מאוד מאמינה בלהחזיק כל הזמן רגל אחת גם באקדמיה בגלל החופש האינטלקטואלי, היכולת לעשות מחקר והחשיבות של האקדמיה בקהילה (כמו לדוגמה פעילות כנס הסייבר שלנו באוניברסיטת תל אביב, שפתוח כמובן לכולם). אני מאמינה באקדמיה מעבר לתארים ולדיפלומה".

 

לא מדובר כאן בהרמת ידיים מול הצד התיאורטי של עולם המחשבים ובוודאי שלא מדובר בחוסר יכולת. ב?2007 היא קיבלה למשל הסמכה בינלאומית שנקראתCISSP , אחת המבוקשות והנחשבות בעולם בתחום התכנות. "עולם הסייבר הוא כל כך מגוון, שזו ממש לא ההסמכה היחידה שרלוונטית. צריך כל מיני אנשים ולא רק מתכנתים. יש המון סוגים של ידע: מתמטיקאים, מפתחי אלגוריתמים, מנהלי מוצר, חוקרי מודיעין – כל כך הרבה תפקידים בתעשייה הזו דורשים מערכי כישורים רחבים בהרבה ממה שלומדים היום בתואר הראשון במדעי המחשב. אני עשיתי חצי מהתואר, ושפות התכנות שלמדנו היו כבר אז לא רלוונטיות לעולם. במקביל, קיבלתי גם הצעות עבודה בעולם אבטחת המידע, והיה לי ברור שאוכל לצבור יותר ידע וניסיון מעבודה עם צוות בחברה גדולה ומנוסה. ניסיון תעסוקתי הוא הרבה יותר משמעותי בעיניי".

 

הניסיון התעסוקתי שלה אכן עשיר מאוד, וכיום היא מחלקת את כל תחומי פעילותה לקווים עסקיים שונים. הראשון שבהם הוא ייעוץ אסטרטגי לחברות ולארגונים בינלאומיים. למרות מומחיותה, לא מדובר בייעוץ טכני, אלא עסקי, שרק מי שמכיר את התעשייה לעומקה יכול לתת. "למשל, איך להקים קו מוצרים או קו עסקי חדש בתחום אבטחת הסייבר", היא מסבירה. "אם חברה מפתחת מוצר טכנולוגי חדש, אני עוזרת לה בניהול המוצר – איך המוצר שלה עונה על צרכים שקיימים בשוק, שאף אחד אחר לא עונה עליהם. לחילופין, אני גם עוזרת לקרנות השקעה ולחברות גדולות שמחליטות איך לנווט את ההשקעה שלהן בתחום הסייבר: האם לקנות סטארט?אפ, האם להשקיע בסטארט?אפ בתחום, האם לפתח מוצרים בעצמן, האם להקים קו שירותים חדש". מבין החברות הללו אלעזרי מסכימה לחשוף רק בודדות בשל הסכמי הסודיות שלה עם מעסיקיה. אבל שמות, כמוAdallom  שנרכשה על ידי מיקרוסופט, ,Verint אמדוקס והתעשייה האווירית, מאפשרים להבין את סדרי הגודל.

 

"הקו העסקי השני שלי הוא פעילות של הרצאות לארגונים", היא ממשיכה. לא מדובר רק בהעשרה, אלא גם בסדנאות מפורטות מאוד ברמה הטכנולוגית לענקיות טכנולוגיה מהשורה הראשונה בעולם, כמו אינטל, פייפאל, גוגל, מיקרוסופט, אליאנס, סימנס, GE, סיסקו ואחרות". החברות הללו מגיעות אליה בעיקר מתחומי הפיננסים, הטלקום והטכנולוגיות התעשייתיות.

 

קו הפעילות השלישי כולל את כל הפעילות שהיא עושה פרו?בונו, והעבודה הזו ענפה לא פחות מקודמותיה. ראשית, היא עמיתת מחקר במרכז הבינתחומי ללימוד וחקר סייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב וכמו כן חברת פקולטה ב?Singularity University שבקליפורניה, גוף פרטי נחשב מאוד בעמק הסיליקון, שצוות מומחים בכיר מאוד בעולם הטכנולוגיה מרצה ומעביר בו סדנאות. אלעזרי חברת סגל שם משנת 2012
פעילויותיה כוללות גם כתיבה ספרותית, ארגון מיט?אפים וכנסים מקצועיים להאקרים ולאנשי סייבר )כנסBSides  באוניברסיטת תל אביב, למשל" .(שליש מהזמן שלי מוקדש לדברים האלו עבור הקהילה", היא מספרת.

 

לעלות על הבמה

את הפער המגדרי בעולמות הסייבר שקיים עד היום משתדלת אלעזרי לסגור במסגרת פעילות הפרו?בונו שלה. "ב?2016", היא מספרת, "חברתי לעוד שמונה נשים ופרסמנו יחד ספר שנקרא'Women in Tech, a Practical Guide' . במקור הוא תוכנן לצאת במסגרת פרויקט מימון המונים, ורק אחרי שכבר גייסנו את כל הסכום הדרוש, אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בארה"ב קפצה על המציאה, והיום הוא רב?מכר באמזון ויוצא כבר במהדורה שלישית. שיתפנו בו את הסיפורים שלנו, אבל גם נתנו עצות פרקטיות: איך להתכונן לראיון עבודה טכנולוגי, איך לנהל משא ומתן על תפקיד או על שכר, איך ליצור תפקידי כניסה לנשים אחרות אחרי שכבר נכנסת לארגון והתקדמת בתוכו ועוד.

 

"אם תסתכל על תעשיית אבטחת המידע, אז יש בה נשים מאוד בכירות, גם בישראל, ויש גם נשים בנות 21?18 שיוצאות מהיחידות הטכנולוגיות ונכנסות ישר לתעשייה. מה שחסר זה מנהלות בדרגי ביניים, לא רק מנכ"ליות ונשיאות, וגם מגוון. יש הרבה אנשים שאם תשאל אותם על נשים בתעשיית ההייטק, אז הם יגידו לך 'כן, בטח, יש את קרן אלעזרי'. אני מאוד גאה להיות דמות בולטת בתעשייה הזו, אבל אני לא רוצה להיות אנקדוטה. אני רוצה להיות אחת מיני רבות".

 

 

דוגמה נוספת היא מיט?אפ מקצועי של נשים בתחום הסייבר, שאלעזרי מובילה כבר מאז 2015. "אנחנו נפגשות בערך פעם ברבעון, כשכל ההרצאות הן של נשים מתוך הקבוצה. אנחנו לא מדברות על שילוב בין עבודה וילדים או על חסמים בתעשייה, אלא על תחומיי העשייה שלנו. כל אחת משלבת הרצאה מקצועית, טכנולוגית, מתחום העשייה שלה". בתחילת יולי, עת פגשנו את אלעזרי לראיון, התקיים המפגש השמיני של הקבוצה בבר קטן ואינטימי בתל אביב, שבו הצטופפו כ?100 נשים והאזינו להרצאות.

 

"בכל מפגש יש לנו בערך 50% משתתפות חדשות. אלה לא מפגשים המוניים", היא אומרת. האירוע האחרון התכנס בחסות ובשיתוף חברתAkamai , כמו כל המפגשים שקדמו לו, שהתקיימו בשיתוף פעולה או בחסות של חברה כלשהי, כמו צ'ק פוינט, , CA ואחרות. "בכל מפגש יש בין שתיים לחמש הרצאות, והן נבחרות מתוך הקבוצה בלי התערבות של הארגון המארח".

 

למה זה בעצם נחוץ?
"
קיימת תופעה שנשים לא מגיעות לכנסים ולאירועים ולא מציעות את עצמן להעביר הרצאות, אפילו אם הן מאוד מוכשרות. זו תופעה מתועדת בהרבה מחקרים. בגלל זה המיט?אפ חשוב. את הדברים הכי חשובים למדתי בכנסי אבטחת מידע והאקינג, כששאלתי שאלות, הצעתי הצעות או כשדיברתי עם מרצים. בהקשר הזה תמיד הייתי יוצאת דופן, אבל אני מאמינה שלהשתתף בכנסים זה לא'Nice to have' , אלא חלק מהעבודה. זו השתלמות מקצועית וזה חשוב לנטוורקינג".

 

מה מצבן של הנשים הישראליות בהשוואה ללאומים אחרים? אנחנו בכל זאת מדינת הסטארט?אפ.
"
מהפרספקטיבה שלי, אחרי שחייתי בקליפורניה, עבדתי בעמק הסיליקון וייעצתי לקרנות הון סיכון שמשקיעות בתחום, לנשים יזמיות בישראל יש פוטנציאל פתיחה טוב יותר מהקולגות שלנו ברחבי העולם – אפילו מנשים בעמק הסיליקון. אבל יש פער בין הפוטנציאל הזה לבין המימוש. יש עדיין מעט מאוד נשים יזמיות, ואפילו בתחום הסייבר – שהוא התחום הכי חם באקו?סיסטם הסטארט?אפי הישראלי – יש מספר בודד של נשים שהן מייסדות של סטארט?אפים או שמשקיעות בתחום. יש כמה שותפות בכמה קרנות הון סיכון שמתמחות בסייבר, ואת כולן אני משתדלת להכיר, להזמין למפגשים וכן הלאה, אבל יש מעט".

 

סנואודן ואני

בשנת 2014 עשתה אלעזרי היסטוריה, במובן מסוים כפולה. ראשית, ההרצאה שלה ב?TED באותה השנה היתה הראשונה של אישה ישראלית אי?פעם. אבל התוכן – התזה המרכזית שלה לגבי האקרים כמערכת החיסונית של האינטרנט – הוא אולי מהפכני, לא פחות; במיוחד שנראה כי אותה תזה השתרשה כיום עמוק בתעשייה.

 

"הרעיון השתרש, אבל לא רק בגללי או בגלל ההרצאה ב?TED", היא טוענת. ובכל זאת, נכון לתחילת יולי השנה, זו עדיין הרצאת ה?TED הכי נצפית בנושא האקרים ואבטחת מידע, חוץ מהרצאת ה?TED של אדוארד סנואודן שהתרחשה, אגב, ממש באותו שבוע.

"יש היום יותר ויותר גופים וארגונים שמאמצים את החשיבה שהאקרים הם לא רק פושעים מזיקים, אלא חלק חשוב ומהותי בעולם אבטחת המידע, שגם מוצא הרבה פעמים את התקלות לפני כולם", היא טוענת – ויש לה הוכחות. "ברמה הכי בסיסית, יש כיום ארבע חברות טכנולוגיה גדולות שהוציאו סמל מסחרי על המשפט הזה שלי – כך שערך מיתוגי בטוח כבר יש כאן. שנית, ברמה המעשית יותר, התופעה שאני חוקרת בשלוש השנים האחרונות שנקראת'Bug Bounty Programs' , ממחישה יותר מכל עד כמה התפיסה הזו השתרשה.

 

"כבר במשך כמה שנים, ובמיוחד מאז 2015?2014, כמעט כל חברת טכנולוגיה גדולה ומשפיעה מפעילה תוכניות שבהן היא מעודדת באופן אקטיבי האקרים והאקריות מכל העולם למצוא באגים ובעיות אבטחה במערכות שלה ולדווח עליהן. דוגמה אחרת היא תוכנית'Hack The Pentagon'  של משרד ההגנה האמריקאי, אחד הגופים הכי שמרניים בעולם ביחסו כלפי האקרים, שבמסגרתה הפנטגון הזמין אנשים למצוא באגים במערכת האבטחה שלו ולדווח עליהם. תוך 13 דקות כבר מצאו באג שאיש לא ידע עליו. אחרי 14 יום נמצאו למעלה מ?250 באגים באתרי הפנטגון שפתוחים לציבור באינטרנט".

 

זה מאוד מפתיע, כי אותו האקר שמדווח על באג בגלל התמריץ הכספי שהחברה מציעה היה יכול כנראה להרוויח סכום גדול יותר, אם הוא היה מנצל את הבאג לרעה.

"נכון, לכן התוכניות הללו מוכיחות בדיוק את הטענה שלי. יש להאקרים ידידותיים מוטיבציה הרבה יותר רחבה ממה שחושבים. יש מאות אלפי משתמשים רשומים בפלטפורמות שמאפשרות את הדרך הלגיטימית הזו שלא היתה קיימת בעבר. בישראל האקלים כלפי האקרים היה תמיד ידידותי יחסית, אבל במדינות העולם לא רק שאין להם הזדמנויות תעסוקה, גם יש חקיקה שמגדירה אותם כפושעים. דווקא שם אנחנו רואים את האימוץ הרחב של התוכניות האלו היום. זה מאפשר להם תעסוקה לגיטימית במקצוע לראשונה בהיסטוריה. זו תופעה שלא רק עוזרת לחברות למצוא באגים, אלא ממש משנה את החברה. היא מאפשרת לאנשים הזדמנויות תעסוקה שלא היו קיימות. גם לי, כשהייתי האקרית בת 15, לא היה מנגנון של לגיטימציה".

 

איך משתלבות כאן מתקפות הסייבר של החודשים האחרונים : WannaCry, Petya NotPetya  ואחרות? גם ל"האקרים הרעים" יש תפקיד במערכת החיסונית הזו, לא?
הסיבה ש?WannaCry  (במסגרתה הותקפו יותר מ?200 אלף מחשבים ברחבי העולם בחודש מאי האחרון – י.ה) התפשטה כל כך מהר, היתה בגלל החולשה של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, שלא היתה בתמיכה (כי מיקרוסופט הפסיקה לתמוך במערכות ההפעלה הישנות מחלונות 7 – י.ה), ובגלל כלי שהודלף מה?NSA.

 

"וזה בדיוק נושא ההרצאה שלי ב?TED: מי פה הרעים בעצם? ההאקרים? מיקרוסופט? ה?NSA? מי שהדליף מה?NSA? מי שלא עדכן את מערכת ההפעלה שלו? יש פה אקו-סיסטם גדול. אבל מי בסוף עזר לעצור את ההתקפה ואת ההתפשטות של התוכנה? חוקר עצמאי שגילה במחקר עצמאי מהבית את הדרך לעשות זאת.

 

"בקרוב אני מאמינה שנראה גם יותר מתקפות כופרה שמשבשות תשתיות. אחד הדברים שהיו הכי משמעותיים ב?WannaCry היתה ההתפשטות המאסיבית במערכות בריאות ציבוריות. אנחנו נראה יותר ויותר התקפות מהסוג הזה, שלא רק מוחקות מחשבים, אלא גם משפיעות על ציוד ועל התשתיות ששולטות בעולם המודרני. היכולת הזו – לעבור מהרשת אל העולם הפיזי – היא העתיד של לוחמת הסייבר. היום לא מדובר יותר באבטחת מידע, אלא באבטחת סייבר כי אנשים כבר כמעט לא מתייחסים אל מידע כאל דבר פרטי. הדברים הפיזיים, הבטיחות האישית, התשתיות – אלה הדברים שיש לשים דגש על ההגנה עליהם".

 

לכתבה בפורבס ישראל

 

לכתבות נוספות בפורבס ישראל:

תגובות (0)
הוסף תגובה