שביתת הרופאים: לגולשים ברשת לא אכפת

שביתת הרופאים לא ממש מצליחה לעורר הזדהות, ואפילו להיפך: לאף אחד לא באמת אכפת מהרופאים, והציבור בעיקר מתעניין בהשלכות אפשריות של השביתה עליו יותר מאשר בגורל הרופאים.

 

בדיקה מקיפה של הדיונים ברשת על שביתת הרופאים מגלה את התמונה הבאה: הישראלים מגלים הזדהות עם הסטאז'רים הצעירים, מבקרים את הרופאים הבכירים שמרוויחים כסף גדול בשירותי הרפואה הפרטית, אבל יותר מכל – מנסים לברר איך בדיוק השביתה תשפיע עליהם, ברמה האישית.

 

נתונים אלו עולים ממחקר שערכה חברת Buzzilla, המתמחה בניטור וניתוח של השיח הציבורי במדיה החברתית. לצורך המחקר, נבדקו מאות תגובות ועשרות דיונים בנושא שביתת הרופאים, כפי שהופיעו בשבועיים האחרונים בבלוגים, בפורומים השונים, בטוקבקים לכתבות וגם בפייסבוק ובטוויטר.

הגולשים בעיקר מנסים להבין איך זה קשור אליהם

הממצאים מעט מפתיעים: אפשר היה לצפות לתמיכה ברופאים שעובדים מסביב לשעון כדי להציל חיים בשכר מינימום; בפועל, התמונה מעט יותר מורכבת. קריאות התמיכה אכן מופיעות, ובתפוצה רחבה בזירות השונות של המדיה החברתית, אך במקרים רבים הן מעוררות גם תגובות נגד – שמבקרות את השביתה.

 

חלק מהדיונים ברשת על שביתת הרופאים כוללים עשרות תגובות שרשרת, שמבטאות לעתים עמדות סותרות ומנוגדות. המתודולוגיה שבה נעשה המחקר הזה מקטלגת דיונים שכוללים תמהיל מאוזן של תגובות בעד ונגד צעד המחאה של השובתים בתור "ניטראליים". זו לא הסיבה היחידה ששיעור הסנטימנט הניטראלי בסוגיית שביתת הרופאים היה גבוה – הודעות רבות היו לא יותר מניסיון של פציינטים להבין איך השביתה תשפיע עליהם.

 

נשים שנמצאות בעיצומן של טיפולי הפריה, אנשים שחיכו זמן רב לניתוח שתוכנן בדיוק לשבוע הזה, ואפילו כאלה ששיתפו את החברים בפייסבוק שהתור שלהם אצל הפסיכולוג של הקופה מבוטל בגלל השביתה. שוב, אין כאן ביטוי של אמוציה אמיתית, אלא ניסיון לעשות שימוש במדיה החברתית כדי לשתף מידע ולנסות לדלות תשובות ממישהו שיודע.

 

 

באשר לדיונים שכן ביטאו תגובה רגשית כלפי השביתה, אלו נחלקו בין גורמים חיוביים שמתבססים על הזדהות עם שעות העבודה הקשות של הרופאים, על העובדה שהם מצילים חיים ועל השכר הנמוך שלהם, לפחות בשנים הראשונות שלהם במקצוע.

 

 

 

הגורמים שמייצרים תגובות שליליות כלפי הרופאים השובתים מגוונים יותר: אלו כוללים את השכר השערורייתי (לטענת חלק מהגולשים) של הרופאים הבכירים, את העובדה שרפואה היא התחום היחידי כמעט שמבטיח תעסוקה ושכר בכל תנאי שוק, את העובדה שרבים מהם עובדים במקביל במרפאות הפרטיות, וכמובן את הנזק שנגרם לחולים בעקבות השביתה.

 

 

 

 

אחת הטענות המעניינות נגד השביתה מתייחסת לכך שהרופאים מתמקדים רק בשיפור שכרם, ולא בשיפור התשתיות שיתורגם להעלאת רמת השירות הרפואי לאזרח – יותר מיטות, יותר ציוד, ויותר רופאים זמינים. טענה אחרת תוקפת את הקמפיין הפרסומי שליווה אתה השביתה, שעלה בראשית החודש:

 

כועסים דווקא על ליצמן

 

הרבה אנשים מפרטים על הקשיים בחייו של רופא, בין אם מנסיונם האישי או מהיכרות עם רופאים – אבל לא מצדדים בפירוש בשביתה ולא מצדיקים את הנזק לציבור ואת גובה הדרישות. חלק גדול מהדיונים הוא ענייני, ללא הפניית אצבע מאשימה או מתן כתף תומכת, לדוגמא: כמה באמת מרוויחים הרופאים,ו מתי מפסיקים לעבוד מסביב לשעון ומתחילים לעשות כסף בשר"פ.

 

תחום אחד שבו ניכרת תמימות דעים הוא הזעם כלפי הממשלה, שמדרדרת לטענת הגולשים ברשת את מצב הרפואה בישראל – ללא קשר לדעה האישית של המשתתפים בפורומים ובטוקבקים אם השביתה מוצדקת. מעניין שעיקר האשמה לא מופנית כלפי שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ – שכביכול אמור להיות "השוטר הרע" שעומד בין הרופאים לבין דרישותיהם, אלא כלפי דמות אפרורית וכמעט לא מורגשת בפוליטיקה הישראלית: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

תגובות (0)
הוסף תגובה