לא עשיתם לייק? תאכלו תחת

השפה באינטרנט אינה מייצגת רק שפה אלא את כל מי שאנחנו – אנחנו לא מביאים למרחב הווירטואלי את הגוף שלנו, לכן השפה היא המייצגת היחידה שלנו בו. עידן האינטרנט גורם לנו לפעול מהר, והמשמעות של אוריינות באינטרנט היא גם לדעת לעשות דברים במהירות.

 

התקשורת שלנו עוברת בפלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, טכנולוגיית פלאש – לא הכל מנוסח וערוך היטב בסביבות הללו, ובגלל זה חלק ממה שאנו קוראים נראה כמו שגיאות כתיב מסוגים שונים (שיכולי אותיות, השמטת אותיות, מילים שאין ביניהן רווחים ועוד). 

 

אצל נערות שכותבות בלוגים בעלי מאפיינים מסוימים מתקיימת זהות של פקאצות, המיועדת ספציפית לבלוגים הללו ואינה בהכרח מתקיימת בפעילות האינטרנטית האחרת של אותן הנערות הכותבות.

 

לא להיבהל משגיאות

השיח בבלוגים של הפקאצות נראה כאילו יש בו פנייה לקהל של קוראות שהן נערות: 'אני הכי טובה ואת תמותי', 'איזה מושלמת אני, יש לי לק הכי מושלם ובית הכי מושלם ואבא הכי מושלם ואתם תאכלו תחת'.

 

המעניין הוא שהבלוגים האלה הם בעצם יומנים במובן הישן – כתיבה אישית, הבלוגריות כותבות עבור עצמן, לפעמים הן לא מעוניינות לפתח דיון, ולא עונות על התגובות שהועלו לפוסטים שלהן. כשיש איזושהי אינטראקציה בין הבלוגרית הפקאצה לקוראות שלה, גם אם הוא שיח מתלהם שבו הקוראות מגיבות למה שהפקאצה כותבת על עצמה, זהו שיח בין בנות שמזדהות כבנות מבחינת השפה שבה הן כותבות".

 

כרמל ויסמן, השותפה שלי לכתיבת הספר ממליצה לשוחרי השפה העברית לא להיבהל מטקסטים באתרי היכרויות שנכתבים בשונה מהכתיבה המסורתית – יש בהם 'שגיאות' והם אינם כוללים ציטוטים, דברי שירה וכדומה כפי שמקובל במכתבי חיזור מהסוג המסורתי.

 

התקשורת המהירה באינטרנט אינה מצריכה קריאה שנייה ועריכה, וצריך להבין שאין לשגיאות האלה אותה המשמעות שיש להן בכתיבה המסורתית שמחוץ לאינטרנט. אלה עלולות להיות בסך הכל תוצאות של כתיבה מהירה מאוד. זוהי השפה האינטרנטית, עם דיאלקטים שונים בפלטפורמות שונות באינטרנט.

 

לייק בעברית: אוהב, אוהבת או אהבתי?

בפייסבוק היום מתקיים פרויקט של תרגום שפת הממשק לעברית. הפרויקט הזה מתנהל בשיטה של 'רתימת האינטליגנציה הקולקטיבית של ההמון': המתרגמים הם למעשה המשתמשים של פייסבוק, או כפי שמקובל לקרוא להם – מ?ש?ת?ר?ג?מ?ים.

 

באופן זה פייסבוק מתורגם ליותר מ-90 שפות בזכות אפליקציה שיש בו. למעשה, משתמשי פייסבוק מציעים תרגומים ובוחרים את התרגום המועדף עליהם. האפליקציה הזו, כמו פייסבוק בכללו, נמצאת בשלב הניסוי שנתון עדיין לשינויים ושאין התחייבות או אחריות של המפתחים עליו (גירסת בתא). פרויקט התרגום התחיל מתוך כוונה לתרגם את פייסבוק לשפות לטיניות נפוצות, כמו ספרדית וצרפתית.

לאחר שהפרויקט הזה הסתיים בתוך יממה בערך, עקב היענות המשתמשים הדוברים את השפות האלה, הוא התרחב לשפות אחרות שיש להן מאפיינים לשוניים שונים מאלה של השפות הלטיניות, ובהן גם עברית. 

 

כך 'like' הפך בעברית ל'אהבתי' שהוא חסר ציון מין (לא מציין אם המשתמש הוא גבר או אישה), אבל 'unlike' הפך ל'לא אוהב', בלשון זכר, רק משום שהוא נבחר על ידי יותר משתמשים. 'share' תורגם בעברית ל'שיתוף' שהוא שם פעולה ולא מתייחס למינו של המשתמש, אבל לצדו מופיע 'הגב', התרגום ל-'comment' שהוא בלשון זכר".

 

הכותב הוא מחבר הספר "עברית אינטרנטית" ביחד עם ד"ר כרמל וייסמן, חוקרת תקשורת. זהו הספר הראשון הרואה אור בסדרה "שפה" היוצאת בהוצאת "כתר" בעריכתו של רוביק רוזנטל.

תגובות (0)
הוסף תגובה