האם הנישואין שלכם מאושרים?

החלום על נישואין מאושרים מתנפץ לפחות בשליש מהמקרים בגירושין. אבל מה בכל זאת יוצר "נישואין מוצלחים", כאלה הכוללים אושר, מימוש עצמי, מימוש של הזוגיות ופתיחות מינית? בעידן הנוכחי, כשהמימוש העצמי בא פעמים רבות על חשבון המימוש הזוגי, הכל מתחיל בתקשורת. הבשורות הטובות: אפשר לעבוד על זה.  

 

שלב א' – זהו את סגנון התקשורת שלכם

סגנון התקשרות בטוח: מאפיין אנשים שחשים בטחון בקשרים, נוח להם להתקרב ולהתלות על אחרים ושאחרים יתקרבו ויתלו עליהם.

בעלי סגנון התקשרות בטוח נותנים יותר אמון ותופסים את בני הזוג כבעלי כוונות טובות וככאלה שניתן לסמוך עליהם.

 

סגנון התקשרות אמביוולנטי: מאפיין את אלה הטרודים מכך שאינם אהובים והם חרדים מנטישה. הם חשים, כי בני זוגם לקשר אינם מעוניינים באותה מידת קרבה שבה הם מעוניינים ושואפים להתמזגות בקשר.

 

נשים חרדות למשל בוטחות פחות בבני זוגן. חרדתן מנטישה גורמת ליחסים המאופיינים במשיכה עזה, קנאה ואובססיביות. קוטביות זו בין חרדה למשיכה  מביאה לעליות ומורדות חדים בקשר.

 

סגנון התקשרות נמנע:מאפיין את אלה שאינם חשים בנוח להתקרב לאחרים ולהיתלות עליהם, אך גם אינם חשים בנוח כשאחרים מתקרבים אליהם. בנוסף, הם חשים כי בני זוגם רוצים יותר אינטימיות ממה שהם מוכנים לתת.

בעלי סגנון התקשרות נמנעת הכי פחות מחויבים, אינטימיים ולהוטים בקשר.

תקשורת בטוחה מביאה ליציבות, לאינטימיות ולפתיחות

לסגנון התקשורת בין בני הזוג השלכות מרחיקות לכת על אופי הקשרים הזוגיים. זוגות בעלי סגנון התקשרות בטוחה מראים יותר מוכנות לתמוך בבני זוגם הם יותר מחויבים בקשר ומבטאים יותר תשוקה ואינטימיות מאשר סגנונות לא בטוחים.

 

בעלי התקשרות בטוחה מביעים נכונות לנסות דברים חדשים בחיי המין, אך רק במסגרת מערכת יחסים אינטימית ויציבה. הם פחות נמשכים למערכת יחסים מחוץ לנישואים או למין מזדמן. לעומתם, בעלי דפוס נמנע  נוטים יותר לבגוד וליהנות ממין ללא אהבה.

 

לבסוף, לא רק שבעלי התקשרות בטוחה נהנים מקשרים זוגיים יותר משביעי רצון מבעלי התקשרות לא בטוחה, אלא שנישואים לבן זוג לא בטוח מורידה את איכות הקשר הזוגי לעומת נישואין  לבן זוג בטוח. 

 

אומנם אין תשובת מחץ לפיצוח סוד האושר הזוגי, נראה כי ביחסים מאושרים מתקיימים יסודות של הוגנות, תבונה ורגשות.

הדרך אל האושר הזוגי עוברת בשיקולי "מה יוצא לי מזה"

אחת התיאוריות המסבירה נישואין, טוענת כי אנשים מונעים משיקולי רווח ותועלת גם כשזה נוגע ליחסי אהבה. כלומר, אנשים יהיו שבעי רצון, ככל שהרווח  הקשר גבוה יותר ביחס להשקעה ולעלויות שגובה הקשר. השקלול הזה של עלויות לעומת רווחים, מוערך לפי הציפיות מהקשר. כשיש התאמה בין מה שמקבלים מהקשר לבין הציפיות מהקשר אנשים יהיו שבעי רצון מהיחסים.

 

לעומת זאת, כשאנשים חשים שהשוויון מופר, הם נוקטים בפעולות כדי להשיב את תחושת ההוגנות. לדוגמה, אישה שלא מרוצה מחלוקת התפקידים עם בן זוגה תנסה לדרוש ממנו לקחת יותר תפקידים או שתפחית את מידת ההשקעה במשפחה ותפנה יותר זמן לעצמה. בנוסף, ייתכן ותנסה להשוות את עצמה לנשים שמצבן, לפי תפיסתה, גרוע משלה.

 

ככל ששביעות הרצון מהקשר הזוגי גבוהה יותר, ומקביל ככל שהחלופות מחוץ לנשואים נתפסות כפחות מושכות, וגם ככל שרמת ההשקעה בקשר גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי ליציבות הקשר.

 

עובדה ידועה היא שגם בנישואין לא מספקים, אנשים עשויים להמשיך את הקשר מתוך חשש כי האלטרנטיבה שבגירושים משמעותה ירידה ברמת חיים, בסטאטוס חברתי, תחושת בדידות וכדומה, או בשל מחויבויות כמו הורות, משכנתא או עסק משותף.

איך אתם מפרשים את בני הזוג?

תיאוריה נוספת מסבירה כי סיפוק בנישואין הוא תולדה של האופן בו בני זוג מסבירים את התנהגותו של בן זוגם. זוגות שבעי רצון מאופיינים ביכולת להסביר אירועים חיוביים על ידי ייחוסים פנימיים, כוללניים ויציבים, ואילו ההסבר של אירועים שליליים נעשה  על ידי ייחוסים חיצוניים, ספציפיים ולא יציבים.

 

למשל, מצב בו בן הזוג מאחר מהעבודה. נשים שמסבירות את האיחור מתוך עיכוב חיצוני כמו פקקים (ייחוס חיצוני) או עומס חריג בעבודה (ספציפי) וחד פעמי (לא יציב), נוטות לחוש רגשות יותר חיוביים כלפי בן הזוג והקשר.

 

לעומת זאת, נשים שמסבירות את האיחור מכך שלבן הזוג לא אכפת מהן (ייחוס פנימי), כמו שבדרך כלל הוא לא מעריך אותה (כוללני) ושתמיד הוא ינהג בה כך (יציב), נוטות לחוש רגשות יותר שליליים ביחס לבן הזוג והקשר.

 

הכותבת היא דוקטורנטית וחוקרת במרכז לחקר ולימוד המשפחה באוניברסיטת חיפה

תגובות (0)
הוסף תגובה