חלומות ושברם

למה אנחנו חולמים על השואה?

"כבר כמה לילות שאני חולמת שאני בשואה… פעם אחת חלמתי שאני הולכת למקלחות ופעם אחרת חלמתי שאני מובלת למן חדר כזה שיורים בו באנשים. אבל איכשהו כל פעם אני כזה מנסה להתחמק מזה ומצליחה. למה לעזאזל אני חולמת על השואה? אין לי במשפחה ניצולי שואה ואני בכלל לא מכירה כאלה. מה זה יכול להיות".(מתוך פורטל נענע10)

 

"בחלומי, היינו ילדי השכונה ואני בורחים ומסתתרים מפני הנאצים. מעולם לא ראיתי את החיילים, אך הידיעה שהם שם הייתה לי ברורה. לעתים הייתי יושבת בבית ושומעת את דפיקות הדלת החזקות, וידעתי שהם גילו אותי והנה הם באים לקחת אותי למחנות".(מתוך טור של מיכל גולדן)

 

"אני זוכרת שיש מקל, צריך לקחת את המקל ולתקוע אותו בירושלים ומי שלא יספיק, הנאצים יהרגו אותו" (תיאור חלום של ילדה בת 8, 1994).

לא מעט אנשים מדווחים על חלומות שואה, על אף שלא חוו אותה בעצמם. זירת ההתרחשות בחלום עשויה להיות ישראל או אירופה, הוא יכול להתרחש בבית המוכר והפרטי או במחנה ריכוז, החלום יכול להיות בשחור לבן או בצבע, אך לאורך החלום יש ידיעה ברורה: אני בשואה. גם כאשר מדובר בילדים או בבני נוער שאין להם קשר משפחתי ישיר לניצולי שואה. 

 

זה לא החלום שלך. זה סיוט של כל המדינה

"החלום הוא מימוש של המון חרדות שנמצאות בתת מודע שלנו", מסביר אלון עידן, עיתונאי ומומחה לפילוסופיה ופסיכולוגיה, "חרדות שואה מקבילות לחרדות קיומיות שמאוד נפוצות כאן בישראל, למשל מזכירים את האיום האיראני בהקשר לשואה, או משתמשים בשואה כמטאפורה לגירוש ילדי העובדים הזרים.  זה דימוי שתמיד חוזרים אליו במציאות היומיומית מאחר שאנחנו חברה שנמצאת בדיאלוג מתמיד עם השואה".

המון פעמים אלו חלומות בשחור לבן.

 

"מאחר שאנו צורכים את המידע על אודות השואה מסרטים ישנים, הגיוני שנחלום על השואה בשחור לבן. לעומת זאת, מי שכן חווה אותה, לא יחלום בשחור לבן. אלא בצבעים כפי שהוא זוכר. התת מודע שלנו בנוי מרסיסי זיכרון של שואה מכל מיני היבטים – טקסים בבית הספר, הטקס הממלכתי, "רשימת שינדלר" ושאר סדרות וסרטים.

 

צריך לזכור שחלומות באופן עקרוני הם הרבה פעמים מפשטים את הכל. אם למדת על שואה בכיתה ה' או ו' ברמה הכי בסיסית יכול להיות שזה הדימוי שהתקבע אצלך בראש".

אבל אנשים חווים פה טראומות אחרות: טילים על שדרות, מלחמת המרץ, למה הם זוכרים דווקא חלומות שואה?

 

"השואה היא נושא מפותח עבור כל מי שחי בישראל לא חייב שתהיה לך הסטוריה אישית כדי שהיא תיכנס לתודעה שלך. הרבה דברים פה מבוססים על חרדה קיומית. הגיוני לחלום על ישראל על ערים כמו ירושלים ולחשוב שזה בשואה, כי כל הזמן יש את הקישור הזה בין השואה לבין הציונות. בין השואה לבין מדינת ישראל. תמיד מרחפת השאלה – אם לא היתה מתקיימת שואה האם היתה קמה מדינת ישראל?"

 

לדברי עידן השואה היא חרדה שקיימת ותמשיך להתקיים ולכן אנשים גם ימשיכו לחלום על השואה מבלי להיות בה. החלום הוא מימוש של החרדה. השואה היא הסיוט הקולקטיבי שלנו וזה בניגוד למדינות אחרות – שאצלן הפחד הזה לא קיים.

 

"יונג מדבר על תת מודע קולקטיבי. כלומר שבין כל התודעות שלנו זורם משהו המחבר בין כולן", מסביר עידן. "ברור שהנהר שמחבר בינינו אחד מהם הוא השואה ועל כן ברור שהחלומות מתייחסים ומתנגשים בדימויים של השואה".

 

ביניים: כל הנשמות היהודיות קשורות זו בזו

פרשנות אחרת לתודעה הקולקטיבית שמציע עידן אפשר למצוא דווקא בדת.

 

במאמר שהופיע באתר חב"ד נטען כי כל הנשמות היהודיות קשורות זו לזו ברצף אחד של נשמות. על פי אהרון מוס, כותב המאמר, "כל נשמה יהודית קשורה לכל האחרות. קשר זה מתקיים מעבר לגבולות הזמן והמרחב – אנו קשורים אופקית לכל יהודי שחי כיום, ואנו קשורים אנכית לכל היהודים שחיו בזמנים עברו.כאשר משהו קורה ליהודי בצד השני של העולם, זה משפיע עליי כאילו זה קרה לי באופן אישי. זהו קשר הנפש האופקי שיש לנו לכל היהודים שחיים כיום. אבל אנו קשורים גם אנכית ליהודים מן הדורות הקודמים".

 

הפסיכולוג יצחק לב פוסל טענה זו וטוען כי חלומות בכלל וחלומות שואה בפרט הם עניין פרטי ולא קולקטיבי משום צורה. "אנשים שחוו טראומות או חוויות אמוציונאליות קשות הן עלולות להופיע בחלום בכל מיני צורות", הוא אומר. "פעמים רבות אלו בעיות או טראומות שלא נהוג לדבר עליהן או להיפתח אליהן ואז הן מופיעות בחלום. נושא השואה מעורר אמוציונאליות גבוהה מאחר שהמשמעות שלו מאיימת – המשפחה נעלמה הרבה אנשים נהרגו – זו מעמסה רגשית שבאה לידי ביטוי בחלום. 

 

וזה מופיע בחלום. בחלום אין הכרה אין גבולות. הכל בא באופן פרוע וחופשי.

 

בתקופת השואה החלומות הצליחו להציל אנשים ממוות

 

אחת הפרשנויות המוצעות בפורטלי פירוש חלומות: חלומות שואה הם רמז על משהו מחיים קודמים. פחד מסיום כל מה שמוכר, או סיום פרק בחיים והתחלה של דבר מה חדש.

העיתונאית יפעת ארליך עסקה בעבוד התזה שלה בחלומות בשואה ובהם ניתחה יותר מ-100 חלומות שנחלמו בתקופת השואה. בעזרת יומנים, עדויות שנכתבו לאחר המלחמה וזכרונות בכתב מצאה 4 סוגי חלומות עיקריים:  חלומות אוכל, חלומות געגוע, חלומות אימה, חלומות התגלות.

 

"בחלומות האימה יש מאפיינים ברורים של רדיפה", מספרת ארליך, "ליאנוש קורצ'ק היה חלום שרץ בגטו בלי הטלאי ותפסו אותו והוא מתאר ערימה של גופות נושמות ברכבת. בחלומות האלו מזהים חדירה ברורה של המציאות".

סוג אחר ואולי אף משמעותי יותר שאותו חקרה ארליך הוא חלומות ההתגלות. "למשל מישהו מתאר שבחלום הרצל בא ואמר לו אל תקפוץ לגדר וכך הוא ניצל, או הרב הגיע ואמר תעשה כך וכך וזה מה שהציל אותו, גם אם אותו אדם לא היה דתי. לא פעם בחלומות ההתגלות היה מוטיב של התאבדות – עמדתי להתאבד ואז הגיע בן משפחה ואמר לי לא להתאבד וכך החלטי להמשיך להיאבק ולחיות".

ארליך מספרת כי במקרים רבים חלומות ההתגלות הפכו למוטיב מרכזי בסיפור ההישרדות של ניצולים רבים. "אנשים ייחסו כוח לחלומות שלהם ומאמינם שבזכותם שרדו. הם ביססו עליהם ספרים שלמים. השופט סגלסון למשל מקדיש פרקים שלמים לחלום שבזכותו שרד".

כלומר הם ייחסו לחלומות מסר אישי ולאומי כבר אז?

"אנשים הגיעו למצב שבגלל המציאות הפכה לסיוט מטורף, כל התפיסות להבין את המציאות קרסו. אז החלום הפך להיות סוג של מציאות. ההיאחזות בחלום היאחזות במשהו שפוי והגיוני. החלום היה יותר הגיוני מהמציאות".

 

ארליך מציינת את ההבדל אם אדם כותב ביומן את החלום באותו לילה או 60 שנה אחרי שחלם אותו. "אחרי 60 שנה מוסיפים לחלום גם פרשנות תו כדי התיאור שלו והוא הופך לסמל. הוא עובד עיבוד. המון פעמים חלומות עזרו להצטדק בשאלה 'למה ניצלתי' והסיבה לכך היתה – אבא שלי בא אלי בחלום ואמר לי לברוח וכך ברחתי וניצלתי. החלום הפך לאישור בדיעבד לעובדה שאותו אדם ניצל".

 

פירוש חלום לדוגמה

"לפני שלוש שנים בעת ביקור בברלין עלתה בי המחשבה אולי להשתקע בה לשנה שנתיים. בלילה השלישי לשהות שלי תקף אותי חלום שואה. אני לא זוכרת את פרטיו רק זוכרת את עצמי מתעוררת באמצע הלילה רועדת מפחד. יודעת שאני בגרמניה. כדי להרגיע את עצמי חשבתי בלב: 'זה הסימן שאסור לי להשתקע כאן, אני חייבת לבנות את העתיד בישראל'" (עדות חלום של בחורה בת 25, 2009)

אלון עידן מתייחס לחלום האחרון: "חלומות שואה או חלומות שקשורים בנראטיב לאומי של מדינה לא שייכים רק מאחר הבסיס שלהן הוא לאומי. בתת מודע הקולקטיבי יש את הפחד הקיומי, וכשאתה מעלה מחשבה פרטית זה מפעיל את התת מודע הקולקטיבי ובמקרה הזה הוא אמר – לא, מה פתאום את לא הולכת לשם. את עושה טעות. תחזרי לארץ"

אז מאיפה הנטייה לראות בזה סימן?

"אנשים זוכרים חלומות שהם יכולים להתמודד איתם. יש חלומות שאין סיבה לזכור מאחר שהם לא אומרים משהו אבל חלום שואה משליך על החרדה הקיומית שנמצאת תמידית בתודעה. אם אתה זוכר אותו אתה מנסה להגיד לעצמך משהו בעזרת החלום ומנסה למצוא בו מסר".

תגובות (0)
הוסף תגובה