תנו לנו ללדת בבית

החוק בישראל, הנוגע למענק לידה, קובע כי כל אישה אשר יולדת בביתה  ומעוניינת לקבל מענק לידה צריכה להגיע עם הרך הנולד אל בית חולים כלשהו, על מנת להיבדק.

 

מדובר בחוק משנות החמישים, אשר בשעתו הציל נשים ותינוקות רבים. נשים שילדו בפחונים ובצריפים, במעברה, ילדו ללא תנאים סבירים או היגיינה בסיסית. זו הייתה תקופה שלא הייתה דרך לדעת אם האם או העובר בריאים לחלוטין ותמותת האימהות והתינוקות הייתה גבוהה.

 

 

עוד ב onlife:

 

המדינה מצאה פתרון יצירתי לעודד נשים להגיע לבית החולים, אם בשביל ללדת ואם רק כדי להיבדק. הפתרון היה "תמריץ כספי" למי שתגיע ללדת בבית חולים. אז, בשנות החמישים ההגעה לבית החולים אכן הצליחה להוריד את תמותת האמהות והתינוקות.

 

היום אנו חיים בתקופה שונה לגמרי מבחינת מעקב ההריון, תקופה המאופיינת בבדיקות רבות ובמעקב רציני ואחראי אחרי האישה ההרה, תקופה בה נשים עוברות בדיקות אולטרסאונד רבות ומיודעות על כל שינוי.

 

במקביל לידות בית עם מילדות מוסמכות הן חוקיות לחלוטין. למשרד הבריאות יש פרוטוקול ברור ומפורט ובו הנחיות מדויקות לגבי לידות בית. מדובר לא רק בנושא חוקי, אלא חוקי מסודר.

 

אם כך, מדוע מענק הלידה תלוי בביקור יולדת הבית ותינוקה בבית חולים מיד אחרי הלידה? האם מה שמסתתר מאחורי התנאי הזה הוא באמת דאגתו הכנה של משרד הבריאות לבריאות היולדת והתינוק, או שהסיבה האמיתית לכך היא כלכלית?

המוסד לביטוח לאומי משלם לבית חולים כ-8000 שקלים על כל לידה. הסכום הזה הוא חישוב של עלות ממוצעת של 4 ימי אשפוז. בפועל יולדות משוחררות מבית החולים, בהנחה שאין בעיה חריגה, לאחר כיומיים בלבד. בבתי החולים אומרים שהפער בין עלות האשפוז בפועל ובין התשלום, מסבסד יולדות שנזקקות לטיפולים יקרים יותר כמו: לידת ואקום או ניתוח קיסרי.

 

הנתונים האלה מעלים שאלה, אולי לידות הן תחום רווחי ביותר של בתי החולים?

 

כאשר יולדת בית מגיעה לבית חולים לאחר הלידה על מנת להירשם ולקבל מענק לידה, בית החולים עדיין מקבל 8000 שקלים, תשלום המדינה על טיפול בלידתה של אותה יולדת, על אף שלא ילדה שם.

המתנגדים לעניין מסבירים שלידות בית מסוכנות ובבית לא ניתן להעניק ליולדת ולתינוק את התנאים שיגנו עליהם ואת הבדיקות החיוניות. אך למעשה לידת בית מאפשרת את כל הטיפול הרפואי הנדרש:  המיילדת מגיעה עם כל הציוד הנדרש כדי לקבל לידה, כולל ציוד החייאה. בעזרת מכשיר דופלר מתבצע מעקב אחר דופק העובר במהלך הלידה כדי לוודא שהוא תקין. המיילדת שוקלת את התינוק מיד לאחר הלידה.

 

כל מיילדות הבית המוסמכות בישראל עברו הכשרה ויש להן הרשאה לתפור קרעים. המיילדת נשארת בבית היולדת מס' שעות לאחר הלידה עד שהיא מוודאת שהאם והתינוק (וגם האב)  חשים מספיק בטוב כדי שתוכל ללכת.

 

לרוב, המיילדת מגיעה למעקב כל יום אחרי הלידה, במשך יומיים או שלושה. ביום השני שלאחר הלידה- המיילדת לוקחת לתינוק 2 בדיקות דם: TSHו- PKU   שהם סמנים למחלות קשות שעם גילוי מוקדם ניתן לטפל בהן. בזמן הבדיקה התינוק יונק מאמו, והמיילדת משתמשת במחט עדינה ביותר. 

רוב מיילדות הבית בישראל עברו הכשרה בהדרכת הנקה. המיילדת מביאה איתה טיפות של ויטמין K ,במקום זריקה הניתנת בבית החולים ונותנת לתינוק את המנה הראשונה, משאירה הוראות להורים למנות הבאות, אך מתקשרת להזכיר באותו היום ליתר ביטחון. כל זה כמובן מלווה ביחס אישי, אינטימי, מכבד ומאפשר.

אין כיום כל בדיקה שהיא חיונית בהחלט לאם או לתינוק שנעשית בבי"ח ואינה נעשית בלידת בית. אז מדוע לאלץ יולדת ותינוקה לצאת מהקן החם והנעים שבו ילדו ונולדו, לסכן את בריאותו של הרך הנולד ע"י חשיפתו למרעין בישין בביה"ח ובדרך אליו. רק כדי להירשם בבית החולים?

 

האם לא הפרשתי כל חיי את הכספים הנדרשים לביטוח לאומי? למה להעניש נשים שלוקחות אחריות על גופן ומשפחתן למה לא מגיע לי ללדת כפי שאני בוחרת, ולקבל כמו כל אישה בישראל מענק לידה ומדוע הוצאות אשפוזה של כל אישה יולדת בישראל יכוסו ע"י המדינה, והוצאות הלידה שלי לא? בעיני זו אפליה.

 

לדף הפייסבוק של ההפגנה

תגובות (0)
הוסף תגובה