ניתוחי חזה: מה באמת מריץ נשים אל שולחן הניתוחים?

כ-10 אלפים נשים פונות מדי שנה לניתוחי חזה. לדברי ד"ר מיכאל שפלן, מומחה לכירורגיה פלסטית, הגדלת החזה הוא הניתוח הפלסטי המבוקש ביותר בארץ. "לפני ארבע שנים היו כ-6,000 מנותחות בלבד. מדובר בעלייה של כ-1000 מקרים בשנה", הוא אומר. "רוב הפונות לניתוח אינן זקוקות לו מסיבה אובייקטיבית, אבל מבקשות לעשות את זה. אבל למה דווקא ניתוחי החזה מעוררים אמוציות ורגשות חזקים בקרה הנשים עצמן, וגם בקרב האנשים בסביב הקרובה אליהן?

 

עוד ב-Onlife:

הפמיניזם בהידרדרות

לדברי ד"ר רבקה נרדי המתמחה בפסיכולוגיה חברתית ומגדר, המגמה של ניתוחי החזה המתרחבת בצעדי ענק, היא נסיגה משמעותית לאחור מהישגי הפמיניזם.  

 

"נשים היום יכולות להשיג את הכל, אבל פה גם מתחילה הבעיה. הבעיה מתחילה כשהאישה רוצה להיות "אישה מושלמת". אבל האם הכוח של הנשים להיות מצד אחת בעלות עוצמה ומצד שני, נאמנות למודל היופי הנפוץ הוא לא בעוכריהן?

 

לדבר ד"ר נרדי, כחלק אינטגרלי מהתחזקות תרבות היופי והרזון, המעודדת על ידי הגברים, החלו הנשים לדאוג באופן מופרז למראה, למשקל, לגודל השדיים שלהן. הנוסחה הפכה להיות: אישה יפה היא צעירה, רזה ובעלת מידות מושלמות.

 

אבל בנוסחה הזו יש נעלם אחד משמעותי: מהן המידות המושלמות? המסר לנשים הוא שאם הן רוצות לשרוד, להצליח, להתקבל הן חייבות לעמוד בקריטריונים שהחברה הציבה, קריטריונים שהתקשורת כל מעודדת.

 

במקביל, מודל היופי של הגברים הוא שונה. אישה מבוגרת היא אולי לא אטרקטיבית, אבל גבר מבוגר נחשב לסקסי בהרבה מקרים.

 

             

השדיים הגדולים עדיין מובילים

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל קליניקה לתמיכה רגשית ונפשית, במרכז ד"ר טל טוען כי המסרים הרבים מדי, הופכים את המסר בנוגע לדימוי היופי הקלאסי למבלבל. התוצאה היא אחת: נשים לא בטוחות בעצמן, מה שמוביל לבעיות בדימוי העצמי שלהן.

 

"פעמים רבות הסיבה לניתוח היא ביטחון עצמי, או לדימוי עצמי מעורערים, המעוררים שאלות כמו כמה שוות ובעלות ערך עצמי, מושכות ונשיות הן מרגישות, מהי הנשיות בעיניהן, מהי המיניות בעיניהן. התהיות הללו מושלכות ומתמקדות לא פעם באיבר פיזי, חזה או אחר", אומר ד"ר שפלן.

 

ד"ר נרדי מסבירה כי הכמיהה לשדיים גדולים ומשופצים מנציחה את האשה כנותנת שירותים, כחיית מחמד כאובייקט מיני, כיולדת. נכסיה העיקריים של האשה היום הם נעורים ופוריות, שהם נכסים מתכלים, וככל שהאשה מתבגרת היא נענשת על התבגרותה, מנושלת מנכסיה, ואינה זוכה לכבוד הראוי. "האישה עסוקה במרוץ בלתי פוסק אחר הנעורים. ציצים, הזרקות בוטוקס, מילויים ומתיחות, דיאטות והמסות שומן הם רק חלק מהמאבק בהתבגרות" היא מוסיפה.

לא מתקנות רק את החזה

יש גם נשים שמבקשות לחזור לסדרת ניתוחים אינסופית בגלל הפרעה פסיכולוגית, הפרעה דיסמורפית. אנשים הלוקים בהפרעה זו נוטים לייחס חשיבות מופרזת לפגם שולי בגופם, או לדמיין בו פגם שאיש מלבדם אינו מסוגל לראותו ולתלות בו את כל בעיותיהם.

 

הפגם הדמיוני גורם לבעליו סבל, העלול להתפתח לדיכאון, חרדה חברתית והתנהגות טורדנית כפייתית. המחלה מתבטאת בהסתכלות אובססיבית  במראה עלולה אף להוביל במקרים קיצוניים  להסתגרות בבית, והתמכרות לניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים.

 

ד"ר נרדי טוענת כי כמו כל דבר בחיים, מדובר בשאלה של איזון.  "כשעושים ציצים זה לא נגמר שם, כי הקריטריונים למראה הנחשק הולכים ומחמירים ונודדים גם לאברי גוף נוספים, כשפתיים מותפחות בהגזמה באמצעות הזרקות של חומרי מילוי ועוד".

תגובות (0)
הוסף תגובה