ורידים ברגליים: אפשר להיפטר מהם

"רשת", "מפת העולם", "פגם מכוער", אלה הם כמה מהכינויים של הוורידים והדליות ברגליים. הופעתם של הוורידים לא רק מפריעה ברמה האסתטית, אלא גם יכולה להיות בעיה בריאותית.

 

עוד ב- Onlife

 

ד"ר אנטוניו ריינה, מנהל המכון לטיפול בוורידים של 'אסותא', מסביר על התופעה: ברגליים יש שתי מערכות ורידים: העמוקה והשטחית. הדם עולה מכף הרגל דרך המערכת השטחית והוורידים המקשרים, מתנקז אל המערכת העמוקה, וזורם דרכה אל הלב. עליית הדם נגד כוח המשיכה בשעת עמידה מתאפשרת בזכות השסתומים החד-כיווניים שבתוך הוורידים, המונעים את דליפת הדם אחורה.

 

ככלל, תפקידם של הוורידים במערכת הדם, הוא להחזיר אל הלב את הדם המשומש, הרווי חומרי פסולת מן התאים, וביניהם גם דו תחמוצת הפחמן, חומצה לקטית (חומצת החלב) ואחרים, היא אומרת.

אז למה נוצרות דליות ?

הדליות נוצרות קודם כל בגלל נטייה תורשתית, בגלל עודף משקל והריונות (הכרוכים בשינויים הורמונליים המחלישים את דופן הוורידים, משקל רב בחלל הבטן בשל הרחם, העובר והשלייה היוצרים לחץ על הוורידים). בנוסף, דליות עלולות להיגרם בשל עבודה הכרוכה בעמידה סטטית ממושכת (כספרית למשל), ומחסור בפעילות גופנית, המחליש את שרירי הרגליים שהפעלתם יוצרת מעין פעולת חליבה של הוורידים, המזרימה את הדם כלפי מעלה.

 

הצטברות כמות גדולה של דם גורמת ללחץ גבוה בתוך הוורידים, ובמשך הזמן להתרחבותם והתארכותם. כך נוצרות ברגליים דליות ורידיות הבולטות על פני העור. הדם הוורידי המשומש שדלף לאחור מצטבר בחלק התחתון של הרגל, מוצא דרך חלופית ועולה שוב דרך המערכת העמוקה, אבל בעלייה מגיע שוב למקומות שבהם השסתומים פגומים וחוזר חלילה.

איך מטפלים בתופעה?

ד"ר משה חלק, סגן מנהל מחלקת כדי דם במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מסביר שבעיקרון אין הכרח רפואי לטפל בכל מקרה של ורידים. "עם זאת, המטרד האסתטי שנגרם למטופל בשל דליות ברגליים הוא סיבה מספקת לטפל בהם".

 

 

ניתוח – שליפת וריד הצפון

אופן הטיפול. במהלך הניתוח שולפים את הווריד הראשי של המערכת השטחית דרך חתך ברגל. להשלמת הניתוח מבצע הכירורג במידת הצורך שליפת דליות משניות דרך חתכים מזערים לאורכן. 

 

הרדמה.  כללית, ספינלית, או מקומית בשילוב טשטוש עמוק.

 

החלמה. מספר שעות לאחר הניתוח החולה משתחרר עם חבישה אלסטית למשך כשבוע.

 

תופעות לוואי. נפיחות ברגל, כאבים סבירים בעיקר באזור המפשעה, באזור הצלקת העליונה ובשטפי דם גדולים ומפוזרים לאורח מסלול הווריד. לעתים נגרמת פגיעה בעצב תחושתי הצמוד לווריד, וזו עלולה לגרום ירידה זמנית בתחושה בעור, לרוב בשוק התחתונה.

 

איפה אפשר לעשות? בבתי חולים ציבוריים וגם במכונים פרטיים.

 

עלות. הניתוח כלול בסל הבריאות ואינו כרוך בעלות למטופלים.

טיפולי חימום לווריד

אופן הטיפול. טיפולי החימום הדורשים החדרת קטטר, סיב אופטי או צינורית לתוך הווריד מתאימים רק לוורידים הישרים; בדליות המשנה המפותלות יש לטפל בשיטות חיצוניות, ולכן עדיף לבחור מרכז המיומן בטיפול בכל השיטות.

 

עלות: טיפולי החימום והזרקות הקצף בהנחיית אולטרסאונד אינם נמצאים בסל הבריאות.

 

 

1.    לייזר

הטיפול בו מתאים רק לוורידים הראשיים הישרים, המאפשרים הכנסת סיב אופטי של לייזר בהנחיית אולטרסאונד.

 

הוא מבוצע תחת הרדמה מקומית מכוונים מחט לתוך הווריד במוקד שבין הברך לקרסול, ומחדירים דרכה סיב אופטי ומושכים אותו עד למקור הבעיה באזור המפשעה.

 

דרך הסיב משגרים קרן לייזר בטמפרטורה שבין 200 ל-240 מעלות, תוך משיכת הסיב לאורך הווריד במהירות של 2 מילימטרים לשנייה. בתהליך הווריד נשרף לכל אורכו ונסגר.

 

 

2.    גלי רדיו

הטיפול מתאים רק לוורידים הראשיים הישרים, בשל הצורך בהחדרת קטטר לווריד. הטיפול מתבצע בטכניקה זהה ללייזר.

 

גלי הרדיו מחממים את הווריד לטמפרטורה של 120 מעלות למשך 20 שניות, במקטעים של 7 סנטימטרים לכל אורך הווריד. תוך כדי משיכת הקטטר כלפי המפשעה הווריד נשרף לכל אורכו ונסגר.

 

טיפולי הלייזר וגלי הרדיו אינם מתאימים לטיפול בדליות משניות מפותלות שאינן מאפשרות החדרת סיב אופטי, או קטטר לתוכן.

 

 

3.    קיטור

במהלך הטיפול מוחדרת לווריד צינורית המתאימה לטיפול רק בוורידים הראשיים הישרים. אליה מתחבר מכשיר קיטור המתיז בתוך הווריד סילון של אדי מים מזוקקים בטמפרטורה של 120 מעלות.

 

בכל סנטימטר של ווריד ניתנות שלוש התזות של קיטור במקביל לשליפת הצינורית החוצה.

 

בניגוד לטיפולי הלייזר וגלי הקול, המתבצעים בתוך הווריד, טיפולי הקיטור יכולים להינתן לווריד גם בהזרקות על ידי מחט חיצונית – במקרה של דליות משניות.

 

האדים הניתזים שוטפים את הדם מתוך הווריד, הנסתם הפעם עם כמות קטנה בלבד של דם, מה שמאפשר תהליך מהיר יותר של ניוון הווריד פירוקו, ספיגתו על ידי הגוף והיעלמותו.

 

הרדמה. הרדמה מקומית עם הרגעה וטשטוש.

 

החלמה. הטיפולים נעשים ללא חתכים ולכן כמעט שאין שטפי דם, והכאבים שלאחריהם קלים ומגיבים היטב לשיכוך.

 

ההתאוששות מהירה, והחזרה לפעילות רגילה היא כמעט מיידית. יש לגרוב גרב אלסטית במשך כשבוע, וחובה לבצע פעילות גופנית כהליכות מדי יום והימנעות מעמידות ממושכות.

 

4.    הזרקות קצף בהנחיית אולטרסאונד

בעזרת מחט חיצונית מזריקים לווריד חומר כימי, השורף, פוגע וסותם אותו. החומר המטרש מעורב עם אוויר.

 

האוויר ממלא את הווריד החולה, למשך שניות אחדות מעכב את זרימת הדם שבו, בא במגע עם דפנות הווריד ופוגע בהן.

 

השיטה מתאימה לטיפול בדליות המשניות המפותלות. אין צורך בצום, הרדמה, או הרגעה.

 

אולם, הטיפול ארוך יחסית: כמות החומר המוגבלת, המותרת להזרקה לגוף בכל טיפול מחייבת לעתים גם עד כחמישה טיפולים בהפרש של כחודש ביניהם.

 

כ-20 אחוזים מהוורידים שטופלו בשיטה זו עלולים להיפתח מחדש. אחוזי הצלחת הטיפול בתום שנה הם כ-80 אחוזים, לעומת 98 אחוזי הצלחה בשיטות האחרות.

 

תופעות לוואי: פיגמנטציה לתקופת מה, שחומרתה גוברת ככל שהעור כהה יותר.

 

החלמה. חבישה בגרב אלסטית וחזרה לשגרה.

המלצות לטיפול בוורידים ללא התערבות רפואית

  • ירידה במשקל. במקרה הצורך מפחיתה את הלחץ והעומס מעל ורידי הרגליים.

 

  • להימנע מעמידה ממושכת. אם העבודה שלכם כרוכה בעמידה מסוג זה מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות, הלוחצות על הוורידים, אינן מאפשרות לדם להצטבר בהם, ומונעות החמרת מצב קיים.

 

  • חבישת גרביים אלסטיות. בתקופת ההריון, גרביים אלסטיות במקרה של נטייה לדליות היא חובה, וכן הליכה יומיומית ברגל. מומלץ לשכב עם רגליים מורמות.

 

  • חיזוק שרירי הרגליים. יש להפעיל ולחזק את שרירי הרגליים בקביעות בפעילות גופנית כהליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, חדר כושר.

תגובות (0)
הוסף תגובה