למה נשים מפחדות להצליח בעסקים?

נשים שבונות ומנהלות עסקים קטנים מתמודדות לא רק עם קשיי העסק אלא גם עם קשיים רבים נוספים – מה שלא מסייע לשיפור המצב.

פחות מ-10% מכלל העסקים הרשומים בישראל הם בבעלות נשים", טוענת איילת אילני, ממייסדות 'העמותה להעצמה כלכלית לנשים' ומנהלת שותפה בה. לנה גורארי, מייסדת ומנהלת 'עמותת סביבה תומכת'- מרכז לקידום נשים בעסקים, מספרת כי "מהבדיקות שערכנו, עולה כי כ-60% אחוז מהנשים בעלות עסקים זעירים לא מגיעות לשכר מינימום, למרות שעות העבודה המרובות המושקעות על ידי היזמת בעסק".

 

 

 

"לרוב הנשים", קובעת חוה ניסנבוים, יועצת עסקית ומנהלת אתר 'גולדה', "יש עסק עם מוצר מדהים שלא מתורגם לכסף".

מדוע זה קורה?

 

חלק מהקשיים הם קשיים פנימיים, טוענת גורארי, "אלו קשיים, שברגע שמזהים אותם, אפשר להתמודד איתם כי לפחות חלק מהם תלוי בנו: פחד לכניסה לעולם של אי וודאות, פחד מסטיגמות חברתיות, חוסר ידע עסקי וניהולי ופחדים מרשויות המס".

קושי פנימי 1: הזדהות עם העסק

 

"הזדהות עם עסק", מסבירה ניסנבוים, "הוא מצב שבו עסקים של נשים נעים בהתאם להוויה של האישה, הם "שקטים" כשהאישה במצב רוח רע, כשהיא חולה או כשהיא לא יכולה לעבוד".

 

הפתרון לדבריה הוא להתייחס לעסק כאל ילד נוסף. "כמו שאת חולה ואת קמה להכין לילד ארוחת בוקר ולארגן אותו לגן, כך גם העסק חייב להמשיך ולהתנהל גם אם את לא במיטבך. את לא נגישה? תדאגי שאדם אחר ייתן מענה לפניות ולעבודות. ולבסוף", סוגרת ניסנבוים את האנלוגיה האימהית, "מה את עושה כשהילד צריך עזרה בלימודים? את שוכרת שירותים של אדם מקצועי. אם העסק תקוע, היעזרי במומחה שייעץ לך מה לעשות ויבריא את העסק". 

 

אילני ממליצה לא להיכנס לחרדה בתקופה קשה ולא לנהוג בפזיזות פיננסית בתקופה טובה: "לנקוט בראייה ותכנון לטווח רחוק ולקחת סיכונים מתונים- התחייבות זהירה ומחושבת להוצאות קבועות".

 

 

קושי פנימי 2: התארגנות מחדש

 

לדברי גורארי "אחד הקשיים הגדולים הוא דווקא כשעסק מתחיל לגדול משום שהוא מצריך התארגנות מחדש בדומה לבניית עסק חדש":

 

1. בניית תשתית חדשה –  פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, בניית מערכת ניהול לקוחות, גבייה שונה, כמו למשל קבלת תשלומים בכרטיסי אשראי ומעבר להנהלת חשבונות ממוחשבת".

 

2. שינוי תפיסת העבודה עם לקוח –  מעבודה עם לקוח שאת מכירה, מעבר למצב שהעובדים שלך הם אלו שמכירים את הלקוח.

 

3. האצלת סמכויות – לבטוח באנשים אחרים שיעשו בשבילך את העבודה וללמד אותם במידת הצורך. זה אומר שהתפקיד שלך כבעלת עסק – משתנה. מיזמת את הופכת להיות מנהלת. ככזאת את פחות מבצעת את העבודה ויותר עוסקת בניהול, פיקוח ושיווק.

 

 

יש המון בעלות עסקים שחוזרות אחורה לאותה נקודה שממנה הן יצאו, מדווחת גורארי, "כי הן מחליטות שמתאים להן להישאר באותו המקום ולהרוויח את מה שהן מרוויחות. זה לגיטימי, כל עוד זה מגיע מהחלטה אישית ועסקית ולא מתוך פחדים."  

קושי פנימי 3: ניהול זמן

 

או כפי שאילני מנסחת אותו: "מציאת האיזון המורכב בין דרישות העסק ובין ההתחייבות למשפחה וכן בהתארגנות האישית והפנימית הנדרשת למציאת זמן ומקום לעסק".

 

הפתרון שמעלה ניסנבוים הוא: להוציא עבודות החוצה – כמו הזנת נתונים באקסל, הנהלת חשבונות או עריכת מאמר. נשים רבות, מגיבות לפתרון זה בטענה שאין להן אפשרות להוציא כסף בשלב הראשוני של בניית העסק, אך לדברי ניסנבוים "כשנשים מבצעות משימות שאינן התמחותן, הן מעכבות את העסק מלהגיע לתוצאות כלכליות. לכן חשוב מאוד להשקיע בעסק עוד לפני שהוא מחזיר את ההשקעה".

 

ניסנבוים מדגישה כי שיווק יעיל בקרב נשים עסוקות הוא קריטי. "החוכמה היא לקבל כמה שיותר חשיפה במעט זמן", היא קובעת, "נשים צריכות לדעת איפה נמצא קהל היעד שלהן ולשווק ישירות אליו. גם דרך ההפצה צריכה להיות יעילה – אין ספק שמענה בפורום אינטרנטי ממוקד ופופולארי יעיל יותר בהשוואה למפגש רישות כללי."

 

קושי פנימי 4: תמחור נמוך

 

נשים רבות מתמחרות את המוצר שלהן נמוך כי הן חוששות לאבד לקוח פוטנציאלי, לדברי ניסנבוים.

 

הפתרון שהיא מציעה הוא "לברר כמה גובים המתחרים שלך. אפשר גם דרך אדם שלישי. מוצר זול נתפס כלא איכותי וממילא לא יקנו אותו. אם את מוכרת את המוצר במחיר נמוך, את נשחקת", טוענת ניסנבוים.

 

קושי חברתי 1: עסק בתוך הקהילה

 

קשיים פיננסים חוות גם בעלות עסקים בגלל הקהילה או החברה בה הן חיות "לאישה שפותחת מכולת", מתארת גורארי, "מגיעים שכנים ורוצים לקנות 'על החשבון'. היא מסכימה כי לא נעים לה אבל כשהם לא מחזירים את חובם, מה עושים?"

 

קושי חברתי 2: אופי הקהילה הצרכנית

 

בעיה כלכלית נוספת נובעת מהעדר אמצעים כספיים של הקהילה הצרכנית. "את יכולה להיות התופרת הכי טובה",  קובעת גורארי, "אבל אם הקהילה שלך היא דימונה, את תקבלי פחות כסף מאשר אם תתפרי לקהילה בשנקין".

 

קושי חברתי 3: מוסכמות חברתיות

 

"יש חברות שלא מקובל בהן שנשים יצאו בערב או יעשו עסקים עם גברים, או אפילו תופעה שבה חברה מקנאה באישה שמצליחה. נשים במרחב הציבורי והעסקי חשופות יותר מגברים לביקורת ולגינוי חברתי" אומרת אילני, "ולכן הפחדים שלהן מכישלון או מביקורת על תפקודן מעכבים אותן לעיתים קרובות".

 

אחד מהפתרונות של גורארי לקשיים שמציבה החברה הוא "להתארגן עם נשים אחרות, על מנת  לשנות ולפתח הרגלים חברתיים וקהילתיים אחרים. לחברות יש הרגלים", היא פוסקת, "אך כמו שהרגל נוצר כך גם אפשר להוריד אותו. מניסיונה של 'סביבה תומכת' אנחנו יודעות שכמות כן יוצרת שינוי, אומרת גורארי, "עמותות וארגונים עוזרים לנשים אבל אם הנשים עצמן, לא יפעלו יחד –הן לא יצליחו".

יש לך אישור לזה?

 

חוסר הצלחה נובע גם מהקשיים שמערימה המדינה. "כל נושא המיסוי, הנהלת חשבונות והדיווח לרשויות המס הוא מאוד מסובך לנשים שרוצות לפתוח עסקים זעירים" טוענת גורארי ומביאה דוגמאות מהשטח: "אם את מנהלת עסק מהבית, לעיתים לא ברור לך כמה ארנונה את צריכה לשלם. ומה אם יש לך לקוח אחד בחודש?", היא שואלת, "גם נשים המקימות עסק מחוץ לבית נדרשות לשלם ארנונה גבוהה שלעסקים קטנים אין אפשרות כלכלית לעמוד בה".

 

קושי נוסף שמציבה המדינה, הוא עניין האישורים הזהים הנדרשים לעסקים זעירים ולעסקים גדולים כאחד. "אנחנו מבינות את החשיבות של אישורים", טוענת גורארי, "אבל צריך לבדוק האם כל האישורים באמת הכרחיים לעסקים כל כך זעירים. בכל זאת יש הבדל בין פתיחת מסעדה לבין עסק לבישול מהבית, ואת החוקים הקשורים לגבולות שביניהם –על המדינה לחוקק."

 

 

עם כל כך הרבה קשיים מה הפלא שאילני טוענת כי "עסק זעיר או קטן יכול להיות עניין מאוד בודד עם לחצים כבדים". לדבריה "כאשר יש גיבוי פיננסי וסביבה תומכת- קל יותר להתמודד. השקעה בסביבה, חשובה כמו ההשקעה בעסק מבחינת אנרגיה, תשומת לב ופיתוח קשרים".  

תגובות (0)
הוסף תגובה