אתם בסטרס? לטבע יש מה להציע לכם

לחץ וחרדה הם מצבים שכיחים שיכולים להימשך פרקי זמן ארוכים ולהפריע אפילו להרוס את שגרת ואיכות החיים. הפתרון בדרך כלל הן תרופות, שלהן כידוע יש לא מעט תופעות לוואי. עולם הטבע משופע בצמחי מרפא שיכולים להרגיע, להרדים, להקל על מצבי דיכאון וחרדה, להפחית כאבי בטן ולהאט את קצב הדופק.

 

אבל לא כל היעיל זהב: שניים מהצמחים הפופולריים התגלו כבעייתים. כך שגם לטבע עלולות להיות תופעות לוואי משלו. מה יש לטבע בסטוק שיכול לסייע לכם?

 

עוד ב- Onlife

ההשפעה תלויה במינון

ישנם שלושה סוגי תכשירים טבעיים: חליטה, כמוסות או מיצוי (טינקטורה(. "שלוש צורות הנטילה הללו טובות, בתנאי שמדובר בצמח איכותי", מסביר שרון קוצר, הרבליסט קליני, מבעלי ברא, המתמחה בפיתוח יצור ושיווק של מוצרי צמחים.

 

"כשהחלק השמיש בצמח הוא קליפה או שורש, או כשמדובר בצמח מר ולא טעים – עדיף להשתמש בכמוסות (שמכילות תמציות מיובשות של הצמח)  או במיצוי (שנלקח בטיפות נוזליות), שגם נספג מהר יותר. צמחים אחרים אפשר לחלוט ולשתות, את חלקם אפשר אפילו לגדל בגינה או באדנית. חליטות גם זולות יותר".  

 

ד"ר יוסי שבח PhD, RNa, MIHA, נטורופת, הרבליסט ומומחה בתזונה פונקציונלית, מחלק את הצמחים לשלוש משפחות:

  • צמחים אדפטוגניים  (מלשון אדפטציה = הסתגלות), שמתאימים למצבי מתח  מתמשכים, משום שהם משפרים את עמידות הגוף ואת יכולתו להסתגל למצבי מתח ובכך מפחיתים ומונעים את השפעותיו המזיקות", מסביר ד"ר שבח.
  • צמחים מרגיעים ומשרי שינה,שהשפעתם תלויה במינון: נמוך – מרגיע, גבוה – מרדים.
  • צמחים מרגיעים שמשפיעים על מתח מערכת העיכול, לכן הם מתאימים לסובלים ממעי רגיז.  

היפריקום ורודיולה: האם הם מסוכנים?

לפני שנציין את הצמחים השונים ופעילותם, ישנם שני צמחים הנמצאים בשווקים ושראויים לאיזכור מיוחד. הרודיולה נחשב לאחד הפתרונות הטבעיים, היעילים והבטוחים ביותר להקלה על סטרס. ואולם לפני כשנתיים הוצא הצמח מרשימת הצמחים המאושרים למאכל. למרות זאת, ממשיכה חברת סולגאר להפיץ מוצר המכיל את הצמח, בבתי טבע ואפילו בבתי מרקחת.

 

אז האם סולגאר עוברת על החוק, והאם הרוכשים את התכשיר מסכנים את עצמם? "צמח הרודיולה הוצא מרשימת הצמחים לא בשל רעילותו אלא בשל היעדר מידע מספיק לגבי בטיחות הצמח. מוצרים חדשים לא אושרו. עם קבלת נתונים מספקים ייתכן שהצמח ייכנס שוב לרשימה", עונה עינב שימרון-גרינבוים, דוברת משרד הבריאות. כלומר: עדיין ניתן לרכוש תכשירים קיימים, ואולם יצרנים אינם מורשים לייצר חדשים.

 

ומה בנוגע להיפריקום (  St. John's wortובעברית, פרע), שהוא צמח ידוע ברפואה הטבעית, כיעיל לטיפול בדיכאון, חרדה ובהפרעות שינה? לפני כחמש שנים הוכר הצמח על ידי תעשיית התרופות וכיום הוא נמכר בישראל כתרופה לכל דבר (תחת השם רמוטיב) לטיפול בדיכאון קל עד בינוני. אך זה צמח שחייב במרשם רופא.

 

ולמרות זאת, מבירור בשלושה בתי טבע, בירושלים, רחובות וברמת השרון הסכימו למכור את התכשיר, בלי להזכיר כי דרוש מרשם. בירושלים אף הגדילו לעשות והמליצו להשתמש בכמוסות. האם בתי טבע בישראל מוכרים תכשירים שמסכנים את בריאות הציבור? זהו, שלא בהכרח. יש שני זנים של הצמח:  JAPONICUMHYPERICUM (Matted St. John's Wort) נמצא ברשימת צמחי המאכל ומאושר לשימוש בתוספי תזונה בלבד.  ואילו הזן:  (HYPERICUM PERFORATUM  (St. John's Wort נמצא ברשימת צמחי המרפא המותרים לשיווק בבתי מרקחת בלבד, כתרופה, בשם המסחרי REMOTIV  (של חברת רפא),  המכילה תמצית יבשה במינונים של 250 מ"ג ו-500 מ"ג.

 

התכשיר נרשם לטיפול להקלת סימפטומים של דיכאון קל עד בינוני המלווה בחרדה, מצבי מתח, אי שקט או עצבנות, קשיי הרדמות ועוד. במשרד הבריאות ממליצים לבדוק, כשרוכשים תכשיר טבעי בבית טבע, שאכן מדובר בזן JAPONICUMHYPERICUM המאושר כתוסף תזונה.

הצמחים המומלצים להרגעה

ויתניה משכרת (שנקרא ג'ינסנג הודי או אשווגהנדה): צמח מקובל ברפואה ההודית. לדברי ד"ר שבח, השימוש בצמח מסייע במצבי של נדודי שינה, מבלי לגרום לישנוניות. קוצר מוסיף כי הצמח מתאים להפחתת סטרס וחרדות, וגם משפר את הריכוז והזיכרון ומחזק את הגוף במצבי חולשה.

כיצד לוקחים: במיצוי או בכמוסות.

 

פסיפלורה (שעונית, בעברית): מרגיע ומיישן, בהתאם למינון בו משתמשים. ד"ר שבח מדגיש כי יש להבדיל בין שני זני פסיפלורה, זה שפירותיו נאכלים והוא נפוץ כגדר חיה, והזן שמוגדר "רפואי" ו"הוא בעל ההשפעות שהוזכרו".

 כיצד לוקחים: בחליטות.

 

קמומיל (בבונג): צמח נוגד עוויתות, מומלץ כנגד כאבי בטן ומתח נפשי שמתבטא במערכת העיכול. קוצר: "הצמח נהדר לפני השינה, משום שגורם להרפיה ושחרור". ואילו ד"ר שבח מציין כי "הצמח בטוח לשימוש גם לילדים ולתינוקות".  

כיצד לוקחים: בחליטות.

לואיזה: מרגיע עדין, משפר מצב רוח ולכן מתאים להשימוש במצבי סטרס, חרדה או דיכאון.

כיצד לוקחים: בחליטות.
 

טיליה (תירזה, בעברית): "אחד הנמכרים ביותר בעולם לנדודי שינה (אינסומניה)", מעיד קוצר, וממליץ על הצמח גם במצבים של כאבי ראש וסחרחורת שנגרמים מדופק מהיר, בגיל המעבר או בגלל חרדה.

כיצד לוקחים: בחליטות.

 

מרווה משולשת: צמח שמשפיע על קצב הדופק ומרגיע חרדות שמתבטאות כעוויתות במערכת העיכול. לדברי קוצר, הצמח מגביר את זרימת הדם בגוף ולכן מעלה את רמת המרץ והאנרגיה.

כיצד לוקחים: בחליטות.

 

כישות: צמח שמשמש בתעשיית הבירה ונותן למשקה את טעמו המיוחד, המריר. זהו צמח מרגיע ומרדים שמתאים לסובלים מנדודי שינה.

כיצד לוקחים: במיצוי או בכמוסות. 

 

מליסה: מפחית חרדות ומרגיע.

כיצד לוקחים: בחליטות.

 

זוטא לבנה: דומה בהשפעתו למליסה, כמפחית חרדות ומרגיע.

כיצד לוקחים: בחליטות. 

 

לבנדר: דומה בהשפעתו למליסה, טוב גם כנגד כאבי ראש, דופק מהיר, חרדות ודיכאון קל.

כיצד לוקחים: בחליטות.

 

ורבנה רפואית: "אמנם אפשר לחלוט את עלי הצמח, אבל הם מרים", מזהיר קוצר, וממליץ על ורבנה במצבים של כאבי ראש ומיגרנות, ולשיפור מצב הרוח והפחתת דיכאון.

כיצד לוקחים: במיצוי או כמוסות.

 

פרחי עוזרר: מצוינים להרגעה, אומר קוצר, מתאימים למצבי חרדה ודיכאון ובמיוחד למצבי רוח הפכפכים ותנודות במצב הרוח.

כיצד לוקחים: בחליטות.

 

ולריאן: אחד הצמחים המומלצים ביותר לשינה רגועה. הצמח גם נוגד עוויתות וכיווצים ולכן מונע כאבי מפרקים, שרירים וראש. מתאים גם במצבי לחץ דם גבוה, הפרעות שינה ודופק מהיר.

כיצד לוקחים: במיצוי או בכמוסות.

תופעות לוואי

"ישנם שני סוגי תרופות בהן משתמשים במצבי מתח וחרדה: תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים ותרופות ממשפחת נוגדי דיכאון וחרדה (SSRI)", מבהיר ד"ר אילן טל,  פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית.

 

ד"ר טל מזהיר, כי תרופות מסוג בנזודיאזפינים יכולות להיות ממכרות ולגרום לצורך בהגדלת המינון, בשימוש ארוך טווח, תרופות מסוג SSRI מחייבות השגחה פסיכיאטרית. אבל לדבריו גם תכשירים טבעיים יכולים לעורר תופעות לוואי. "ולריאן, למשל, פועל בצורה דומה לבנזודיאזפינים, רק בעוצמה פחותה. ואילו היפריקום זהה לתרופות SSRI".

 

"גם תכשירים טבעיים צריך לקחת לפרקי זמן קצרים. על רקע משבר, כדי להרגיע ולהקל, אבל תרופה, טבעית או קונוונציונאלית לא תביא לפתרון ההסיבה שגורמת ללחץ ולמתח", אומר ד"ר טל ומדגיש כי במקרים אלה עדיף לקבל ייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי, או לתרגל טכניקות להפחתת לחץ, כמו יוגה, מדיטציה, ביו פידבק וכדומה.

 

בנוסף, הוא מזהיר כי מי שסובלים ממצבי מתח ולחץ הם אנשים רגישים, ולכן גם פגיעים יותר מבחינת תופעות הלוואי, שיכולות להתבטא בכאבי בטן, בחילות, זרמים, סחרחורת, עייפות קיצונית, כאבי ראש ומגוון רחב של תופעות נוספות.

תגובות (0)
הוסף תגובה