חוק ההנקה: כשגבר נכנס לנו לחזייה

השבוע עלתה לכותרות הצעת חוק של ח"כ דני דנון, שמטרתה להגביל את השיווק ואת החלוקה של תמ"ל בבתי היולדות על מנת לעודד הנקה. הצעת החוק והידיעות לגביה פילגו כמעט באופן אוטומטי את הקהל לשני מחנות: בעד הנקה או נגד הנקה. מחנה אחד מברך על הצעת החוק כצעד ראשון של עידוד הנקה, ובדרך לעמידה בתנאי הקוד הבינלאומי לשיווק והפצה של תמ"ל, שישראל חתומה עליו מזה שלושה עשורים. המחנה השני נוטה לכנות את הצעת החוק "טרור הנקה".

 

לשני המחנות אני רוצה להציע להסתכל לרגע מעבר לדיכוטומיה של בעד או נגד הנקה ולהבין שכולנו יכולים ויכולות להיות באותו הצד – בצד ששואף לאפשר לנשים בחירה אמיתית ושלמה בין הנקה לאי-הנקה. בחירה כזו תתאפשר אם הזמינות של שתי האפשרויות תהיה שווה: אם לא תרצה האישה להיניק תקבל תמ"ל על מנת להאכיל את התינוקת שלה, ואם תרצה להיניק תקבל עזרה אישית ומקצועית שתסייע לה להצליח.

הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת היום, אינה מבטיחה כל עזרה מקצועית בהנקה לנשים שרוצות להיניק ואת זה, מן הסתם, דוברי הכנסת לא כללו בהודעה לעיתונות. כיום, לפי זהר כרמי, בכלל בתי החולים בישראל פועלות רק שלוש יועצות הנקה מוסמכות       (IBCLC) במשרה מלאה, ארבע יועצות במשרה חלקית ושמונה אחיות ומיילדות שהן גם יועצות הנקה, אך זמינות רק במהלך משמרותיהן ובכפוף לעומס בתפקידיהן העיקריים. כל זה לנוכח ממוצע של כ-400 לידות בישראל מידי יום. את המצב הבעייתי הזה הצעת החוק כלל לא מתיימרת לשנות.

 

המעניין הוא שבדברי ההסבר של ההצעה נכתב, שהסיוע המקצועי בהנקה הינו קריטי להצלחת ההנקה, אך מיד לאחר מכן מוסבר שבהעדר סיוע מקצועי זמין, חשוב להסביר ליולדות את יתרונות ההנקה.

 

לוקחים את התמ"ל ולא נותנים ייעוץ

 

אמנם, מסעיפי הצעת החוק, אלו שאמורים בהמשך להפוך לחוק של ממש, נעדר הסיוע המקצועי ואנו נותרים רק עם הגבלת הפעילות של חברות התמ"ל ו"חינוך" נשים. אישה שלא רוצה להיניק או רוצה להיניק אך לא מצליחה, תקבל הסבר מצוות המחלקה על יתרונות ההנקה, ותחתום על מסמך שבו היא מוותרת על כל היתרונות הללו ומבקשת לתת לתינוקת שלה תמ"ל.

נכון, חשוב שמתן תמ"ל ייעשה בהסכמתם המלאה של ההורים, לעומת המצב המשפטי המעורפל כיום, שבו הצוות יכול לתת לתינוקות בקבוק על דעת עצמו. אבל חשוב להבין שהסבר על יתרונות ההנקה, שלא כולל סיוע מקצועי אישי וזמין, לא יועיל לאישה שרוצה להיניק ומתקשה בכך, אלא רק יותיר אותה עם הרבה רגשות אשם.

 

לפיכך, הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת כיום, תפגע בנשים שלא רוצות להיניק, אך בעיקר היא תפגע בנשים שכן רוצות להיניק ומתקשות בכך. במאמר מוסגר, גם אם נסתכל על הצעת החוק רק מהזווית של "בעד הנקה", אני בספק אם היא תסייע להעלאת שיעורי ההנקה. אמנם התמ"ל יהיה פחות זמין במחלקה, אבל זה לא מה שיעזור לנשים שמתקשות בהנקה להצליח להתגבר על הקשיים ולוותר על תמ"ל, אפילו אם להגבלת הזמינות תלווה הרצאה על יתרונות ההנקה.

 

חשוב לזכור גם שלהסברים על יתרונות ההנקה ממילא נחשפות הנשים לאורך ההריון. הם גם מפורטים בפוסטרים הפזורים על קירות מחלקות היולדות, לצד תמונה פסטורלית של אישה שלווה, מאושרת, מאופרת ומטופחת שמיניקה בהנאה רבה. הפוסטרים האלו מאפשרים לבתי החולים לקרוא לעצמם "תומכי הנקה" מבלי שלכותרת זו יהיה כיסוי מעשי.

 

לכן טוב יעשה המחוקק אם כצעד ראשון יחייב בתי חולים להעסיק יועצות הנקה במשרה מלאה, לאורך כל שעות היממה, וביחס נאות למספר היולדות השוהות במחלקה. נשים שממילא לא רוצות להיניק, לא יזדקקו לשירותיהן של היועצות ויקבלו תמ"ל מהמחלקה. נשים שכן רוצות להיניק יקבלו הזדמנות טובה להצליח בכך. כך תוכלנה נשים לבחור באמת אם להיניק או לא, וכולנו, או לפחות רובנו, נמצא את עצמנו באותו צד ולא בשני מתרסים מנוגדים שמתנגחים זה בזה ללא הפסקה.

תגובות (0)
הוסף תגובה