החברות שמוכיחות שגיל הוא בכלל לא פקטור

טל מנחם בת ה-26 חיפשה מלגה שתעזור לה במימון הלימודים. להבדיל מסטודנטים רבים שמקבלים מלגות ורוצים לסמן וי כדי לא לטבוע בין ים המטלות מנחם חיפשה פעילות משמעותית. כששמעה על תוכנית מנהיגות בין דורית של מפעל הפיס, עיריית הרצליה והמרכז הבינתחומי היא ידעה שמצאה את המקום הכי מדויק עבורה. בהמשך כשמינו אותה לרכז את הפרויקט יחד עם זהבה שמידט בת ה-73 היא הפכה אותו למרכז החיים הסטודנטיאלים שלה ואת זהבה לחברה לכל החיים. שמידט מצידה, הוסיפה נופך מיוחד לקורס כשעודדה גימלאים להצטרף ודחפה אותם להשתתף בפעילויות: "מטרת העל של תוכנית מנהיגות בין דורית היא לחבר בין האוכלוסייה הבוגרת לסטודנטים", מספרת זהבה, האזרחים הוותיקים מסתובבים לרוב במסגרות של אנשים בגילם ופה זה הזדמנות להתחבר לדור יותר צעיר. אני חושבת שעצם זה שמדובר בפרויקט שהוא גם אקדמי וגם רגשי זה משמעותי. האזרחים הוותיקים שהשתתפו בקורס רואים בפעילות משותפת עם צעירים חוויה טובה עם הרבה ידע ומרגישים שהם בעצמם יכולים לתרום".

היום, קצת אחרי שהתוכנית הסתיימה טל דוחפת אחרים להמשיך ולהשתתף במיזמים דומים של מפעל הפיס למרות ובעיקר בגלל שהקורונה דוחקת בכולנו: "הרגשתי זכות לקחת חלק בדבר כזה במיוחד בתקופה כזאת מורכבת ובמיוחד שזהבה לצידי, אנחנו עד היום בקשר. המטרה של הפרויקט היא לייצר קשר של הפריה הדדית, פתיחות וחברות בין סטודנט לגמלאי. ואין ספק שזה נוצר".

המרכז בינתחומי הרצליההפגת בדידותמפעל הפיסקורונה וקשישים