התינוק מרבה לפלוט? אולי זה רפלוקס

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של שיבא בייבי

 

תזונת תינוקות היא אחד הנושאים המעסיקים הורים צעירים. האם הילד אכל מספיק? האם הוא שבע והאם בלע אוויר במהלך הארוחה. שאלות סביב סוג התזונה, התמ"ל וההנקה הם סוגיות משמעותיות.

 

הנושא השני המעסיק הורים ומהווה נושא שיחה משמעותי הוא התייחסות ליציאות התינוק: האם החיתול מלא וכמובן מדוע הוא פולט. תינוקות קטנים פולטים בקלות רבה יותר ומשאירים סימנים על חולצות ההורים.

 

 

עוד בonlife

 

תופעת הפליטות ובלעז ריפלוקס קיבתי וישטי הינה נפוצה ביותר. במעבר בין הושט לקיבה  אין שוער (ספינקטר) אנטומי ותוכן קיבה אינו חוזר לוושט עקב הפרשי הלחצים בין הבטן ובית החזה. הוושט הינו איבר תוך חזי בעיקר, והלחץ בבטן גבוה מזה שבחזה. בזמן שהקיבה מתמלאת במזון נוצר כיפוף מסוים וזווית שנוצרת מונעת מתוכן הקיבה לחזור אל הוושט.

 

אצל תינוקות עד גיל חצי שנה, הזווית הזאת אינה בשלה מספיק ולכן תופעה של פליטות נחשבת פיזיולוגית ואינה מוגדרת כמחלה. עם הגיל, הזווית מבשילה , והמנגנון המונע את עליית תוכן הקיבה לוושט מבשיל ואז התופעה נעלמת. כמובן, שהתופעה נחשבת פיזיולוגית ואינה דורשת טיפול במידה ולא מופיעים סיבוכים .

מתי כדאי לדאוג:

מדובר בשלושה מיקרים של סיבוכים בהם כדאי לאבחן ולטפל בילדים הפולטים:

סיבוכים תזונתיים: כמות הפליטה מהווה חלק ניכר מהכלכלה, כלומר התינוק פולט חלק ניכר מהאוכל. במקרה כזה יופיע מצב של חוסר שגשוג, או במילים אחרות בעיה בעליה במשקל. תופעה זאת תלך ותחמיר עם הזמן כיוון שהתינוק אינו מקבל את כמות הקלוריות הדרושה לו. כמובן שהתינוק "ישבור" את עקומות אחוזוני הגדילה שלו והדבר יפגע בהמשך ההתפתחות שלו.

 

סיבוכים ריאתיים: כאשר יש פליטות רבות יתכן מצב בו עליית תוכן הקיבה עלולה להגיע לריאותיו של התינוק. הדבר עלול להתבטא בדלקות ריאה חוזרות, אירועים דמויי אסטמה שאינם מגיבים טוב לטיפול, הפסקות נשימה ובמקרים קשים אף מות עריסה (SIDS) .

 

סיבוכים מקומיים בוושט: כתוצאה מהחומר החומצי שעולה לוושט באופן קבוע מופיעים שינוים דלקתיים וכרוניים בוושט העלולים לגרום לדלקת מקומית, הצטלקות  ועד להיצרות מבנית בוושט שעלולה להביא לצורך בניתוח.

איך יודעים אם זה רפלוקס

אבחנה של רפלוקס קיבתי וושטי(GER) נעשית בכמה שלבים ובעזרת מספר אמצעים :

 

  • סיפור קליניהתיאור מצד המשפחה על צורת הפליטה, הזמן שבו היאמופיעה וסוג התוכן המופרש.

 

  • בליעת חומר ניגוד-צילום וושט קיבההתינוק מקבל תמיסה של חומרניגוד בבקבוק ובזמן שהוא אוכל נעשה צילום (שיקוף) רנטגן המדגים את עליית תוכן הקיבהלוושט. זאת בדיקה דינמית אך האמינות שלה עומדת על 86% לערך. היא חשובה בעיקר לבירורראשוני.

 

  • PH  מוניטורניטור של החומציות בוושט- זאת בדיקה שאמינותהמגיעה עד ל 95% לערך. זאת הבדיקה החשובה ביותר לאבחנה של הרפלוקס. מחדירים לתינוקצינורית דקה דרך האף לתוך הוושט ומודדים במשך 24 שעות את רמת החומציות בוושט התחתוןתוך כדי פעילות רגילה של אכילה, שינה, רחצה וכו'. בדיקה זאת מאפשרת מדידה מדויקת שלכמות הזמן במשך היממה שבה יש חומציות גבוהה בוושט המעידה על נוכחות שלרפלוקס.

.

  • מיפוי איזוטופיםהתינוק מקבל חלב מסומן בחומר רדיואקטיבי, ובעזרת מכשיר מיוחד עוקבים אחר התקדמות החומר. במקרים מסוימים ניתן לגלות את החומרמגיע לריאות ואז מתקבלת ההוכחה לכך שהתינוק שואף את תוכן הקיבה לריאות , דבר שיכוללהסביר ת התסמינים הריאתיים שמהם הוא סובל. בדיקה זאת תורמת אך לאאבחנתית.

.

  • אזופגוסקופיהבבדיקה זאת מכניסים צינור לוושט (בטשטוש כמובן)ובעזרת צינור אופטי מסתכלים על רירית הוושט ובכך ניתן לאמוד את מידת הדלקת בוושטובמידה ויש כבר שינוים כרוניים במבנה שלה.

טיפול ברפלוקס

הטיפול ברפלוקס נחלק לטיפול שמרני , תרופתי וניתוחי.

  • טיפול שמרני הרעיון בטיפול זה להפחית עד כמה שאפשר את עלית תוכן הקיבה לוושט ע"י שימוש בכוח המשיכה של כדו הארץ. הטיפול כולל, הגבהה של המיטה לזווית של 30-45 מעלות, ישיבה ממושכת בסל-קל במיוחד לאחר האוכל, ארוחות קטנות כולל הסמכה של האוכל (האוכל יותר סמיך ולכן כבד יותר ושוקע בקיבה), הפסקות רבות בזמן ההאכלה להוצאת אוויר (גרעפס) והשכבה על הבטן.
    כל אלה יכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים ולעזור לתינוק לעבור את התקופה עד להבשלת המערכת.
  • טיפול תרופתי הטיפול התרופתי המקובל מיועד להפחית את חומציות הקיבה (לוסק, זנטק) או להגביר את התנועתיות שלה ובכך לאפשר פינוי מהיר יותר שלה( פרמין, אריתרומיצין).
  • טיפול ניתוחי במקרים קשים שאינם מגיבים לכל הטיפול הנ"ל יש צורך לפנות לפתרון ניתוחי. בניתוח מבוצע שסתום מלאכותי בין הקיבה לוושט ע"י ליפוף הקיבה מסביב לוושט. (נקרא פונדופליקציה של הקיבה ע"פ ניסן). את הניתוח ניתן לבצע בשיטה פתוחה עם חתך בטני או בשיטה לפרוסקופית בעזרת מספר חורים קטנים בבטן והחדרת ציוד אופטי מיוחד.
    הניתוח מייצר שסתום חד כיווני אך גורם לבעיה בשחרור גזים ואותם ילדים אינם יכולים להקיא במקרים של זיהום במעי הגורם להקאות או בחילות.

 

ומה עם טיפול ברפואה המשלימה ?

להומיאופתיה המודרנית יש טיפול לתופעה עם הצלחות מרשימות ביותר ותוך זמן קצר .מתוך הבנה שהרפלוקס נעלם מעצמו בחלק מהמקרים כתוצאה מהבשלת המערכת, הרי שקיים תהליך פיזיולוגי שגורם לכך. ההומיאופתיה המודרנית באה לחזק ולזרז את התהליך הזה ובכך בצורה בריאה ובטוחה להביא לסילוק של הבעיה.

 

הטיפול נתפר לפי הבעיה שאותה מציג המטופל ופועל על הוושט והקיבה ומשפר את התפקוד שלהם. התוצאה המתקבלת, הפסקת הפליטות, מופיעה תוך זמן קצר יחסית והיתרון הגדול שתוך מספר חודשים, ניתן להפסיק את הטיפול ללא חזרה של התופעה ,כלומר משיגים החלמה מלאה.

 

לטיפול אין כל תופעות לוואי והוא בטוח לחלוטין בתינוקות קטנים. הטיפול נלקח בטיפות לפה מספר פעמים ביום.

הפליטות נפסקות, התופעות הראתיות  נעלמות כולל התקפי האסטמה ודלקות הריאה והתינוק חוזר שוב לשגשג.

תגובות (0)
הוסף תגובה