הפרעות אכילה: איך תוכלו לזהות אם אתם סובלים מהן?

קייט מידלטון הפכה בשנה האחרונה, כמו אחותה פיפה, לאייקון אופנה. השינויים הבולטים בגזרתה של מידלטון לא נעלמו מעיני הצהובונים או הציבור. מהו הקו העדין שמפריד בין דיאטה לבין הפרעת אכילה ואיך בעצם אפשר לזהות אותה לפני שהיא מידרדרת?

 

עוד ב-Onlife:

 

סימני הזיהוי העיקריים להפרעות אכילה

אלה  השאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם, קודם כל (השאלות מנוסחות כפנייה לנשים, אך מתאימות גם לגברים).

 

1. האם ירדת במשקל באופן קיצוני, אבל עדין אינך מרוצה ממשקלך החדש?

2. האם אומרים לך שרזית באופן משמעותי, אבל כשאת מתבוננת במראה את רואה אשה שמנה?

3. האם כשאת עולה קילו אחד במשקל את מרגישה כישלון מוחלט?

4. האם המחזור החודשי שלך פסק?

5. האם צמחונות משמשת לך תירוץ כדי להימנע ממאכלים עתירי קלוריות?

6. האם את נוטה להתקפי זלילה?

7. האם לצורך ירידה במשקל את נעזרת במשלשלים, בספורט אינטנסיבי, בהקאות?

8. האם הערכתך העצמית תלויה רק במראה ובמשקל שלך?

9. האם את נמנעת לצאת מהבית בגלל שאינך מרוצה מהמראה שלך?

10. האם את נמנעת מלאכול בחברה, ונוטה לאכול בסתר?

11. האם את מרבה להתעסק בהכנת מזון לאחרים, נמנעת מלגעת בו בעצמך, ומרגישה סיפוק בשל כך?

12. האם כשאת אוכלת את חותכת את המזון לחתיכות קטנות מאוד כדי להאריך את משך הארוחה?

13. האם מחשבותייך סובבות רוב היום סביב האוכל והמשקל שלך?

14. האם את מתכננת את היום שלך סביב האוכל והספורט?

15. האם את נרתעת מיציאות לחופשה ומכל דבר שעלול להסית אותך ממסלול האוכל והספורט שלך?

16. האם את נשקלת מספר פעמים ביום?

"על פי הסטטיסטיקה, יש גידול עקבי בחלוף השנים בשכיחות הפרעות אכילה באוכלוסייה", אומרת מאיה טרבס פלג, עובדת סוציאלית פסיכיאטרית, מטפלת פרטנית ומשפחתית במחלקה להפרעות אכילה בבי"ח 'שיבא תל-השומר.

 

4 סוגי הפרעות אכילה

  • אנורקסיה מוגדרת כחיפוש מתמיד אחר הרזון. המאפיין העיקרי באנורקסיה נרבוזה הוא הרעבה עצמית וולונטרית, לעתים עד למצב של תת תזונה חמור. הסובלים מאנורקסיה חווים פחד וחרדה מפני השמנה. הם אוכלים מעט גם כשהם חשים רעב חזק.

 

  • בולמיה היא סינדרום של זלילה והתנקות. דיאטות ממושכות והרעבה יכולות להוות גורם לזלילה. הסובלים מבולימיה אוכלים על פי רוב בצורה כפייתית כבריחה מבעיות כואבות בחיים.

 

  • הפרעת אכילה שאינה ספציפית (Eating Disorder Not Otherwise Specified) כוללת טווח רחב יותר של הפרעות בעלות סימפטומים דומים לאנורקסיה או בולמיה, עם חסר של אחד מהקריטריונים. 

 

  • הפרעת אכילה בולמוסית, Binge Eating Disorder, עדיין אינה מוגדרת כהפרעת אכילה ב-DSM.

 

הפרעה זו כוללת אפיזודות חוזרות של התקפי אכילה, ללא ניסיון להיפטר לאחר מכן מהמזון על ידי צמצום באכילה, ספורט או שימוש במשלשים והקאות".

הפרעות אכילה- לא למתבגרות בלבד

על פי מחקר חדש שנערך בארה"ב, מבוגרים סובלים היום מהפרעות אכילה במידה שווה ואף גבוהה בהשוואה למתבגרים. המחקר באוכלוסייה מבוגרת מצא ששיעורי האנורקסיה והבולימיה נעים בין 0.5% ל– 1% ומ-0.55 ל–3% בהתאמה. הפרעת אכילה בלתי ספציפית, כולל הפרעת אכילה בולמוסית, נמצאה אף בשיעורים גבוהים יותר.

 

"אחד הקשיים המשמעותיים ביותר בהפרעה היא האמביוולנטיות לגבי ההחלמה ממנה והתנגדותן העזה של החולות לעלות במשקל ולוותר על החולי.

 

"הסגידה וההכוונה האקטיבית באתרים המעודדים הפרעות אכילה לצורך ירידה במשקל ותת משקל, כמו 'דיאטת מים', לדומה, הינה מזיקה ומזינה הפרעות אכילה. הסכנה מועצמת כאשר בנות שרק החלו לחשוב על ירידה במשקל פונות לאתרים אלה, ובכך מתעכב ולעתים נמנע הטיפול בהמשך".

ממה נגרמת הפרעת אכילה?

הפרעת האכילה מתחילה לרוב מתוך רצון תמים לירידה קלה במשקל. באופן עצמאי או במסגרת דיאטטית אפשר להצליח לרדת במשקל. "מהותה של הפרעת אכילה היא שימוש מוטעה בפונקצית האכילה כדרך ביטוי והתמודדות בבעיות פסיכולוגיות", אומרת טרבס.

 

לדבריה, רוב הסובלות מהפרעות אכילה יגלו סימנים ראשוניים לפני שנות העשרים שלהן. מייחסים להפרעת אכילה מספר גורמים התורמים להתפתחותה: גורמים ביולוגיים גנטיים, גורמים אישיותיים-פסיכולוגיים, גורמים משפחתיים וגורמים חברתיים-תרבותיים.

 

"למרות שאנו מצפים כי ההתפרצות של הגורמים הללו מעצם טבעם תבוא לידי ביטוי טרם גיל בגרות, אך מנגד יותר רופאים ופסיכיאטרים מדווחים על נשים אשר מפתחות לראשונה בחייהן הפרעת אכילה בשנות ה–30 וה–40 לחייהן.

 

"גורמי דחק ולחץ מהווים בגיל זה על פי רוב את מקור ההתפרצות להפרעת האכילה; לפעמים הטריגר הוא כישלון של מערכת יחסים, אבטלה, גיל המעבר, אובדן אדם קרוב, גירושים, או עזיבת הילדים את הבית.

 

משברים ואובדנים גורמים להידרדרות מצב הרוח ולהתפתחות של דיכאון. הדיכאון גורם לירידה בתאבון וכתוצאה מכך לירידה במשקל. ההרגשה הפיזית משתפרת כאשר לא אוכלים ובה בעת מקבלים תגובות חיוביות ומחמאות מהסביבה. אלה מסיחים את הדעת מהבעיה המקורית ולכאורה ההרגשה טובה יותר.

 

הלידה וההריון יכולים לגרום להפרעה להתפרץ

לדברי טרבס, גם הריון מעורר בעוצמה מחודשת, בדומה לגיל ההתבגרות, לחץ נפשי ופיזי סביב שינוי הגוף והמראה, שינויים הורמונליים ורגשיים. התגובה לכך יכולה להיות בהלה וחוויית ערעור בתחושת הזהות העצמית ובתחושת השליטה של נשים אלו על עצמן.

 

"במטרה להחזיר לעצמן את תחושת הביטחון והשליטה הן ינסו באופן אקטיבי למנוע את העלייה הדרסטית במשקל ושינוי המראה. גם בקרב נשים שכבר סובלות מהפרעת אכילה, ההריון יעורר תגובות דומות שיחריפו ויעצימו את חומרת ההפרעה.

 

"דוגמה לכך הוא מקרה של מטופלת שכבר בשבוע השני להריונה חוותה את בטנה כענקית וחשה כי לא נותרה לה ברירה, אלא להרעיב את עצמה על מנת לצמצם את הנזקים של המשך העלייה הצפוי במשקל".

 

מנגד, יש נשים עם הפרעת אכילה, התולות תקווה בהריון ובאמהות שיהוו תמריץ ויעניקו להן לגיטימציה להיפטר קצת מהאובססיה לרזות, גם מתוך דאגה לתינוק.

 

פגיעה בבריאות, פגיעה בזוגיות

הפרעת אכילה במקרים רבים פוגעת בתפקוד וגורמת לבעיות, כשהעיקרית שבהן היא במישור הבין אישי. אשה הסובלת מהפרעת אכילה תתאר לרוב תהליך הדרגתי של התנתקות חברתית ובין אישית.  כחלק מניסיון להימנע מאכילה ליד אחרים, או להתפתות למצב של אכילה חלה נסיגה ברצון לצאת בחברה והסתגרות. מצב זה מוביל לא פעם לבידוד מוחלט של הסובלת מהפרעת אכילה.

 

”ההפרעה פוגעת בליבידו ועל כן חלה התרחקות מבן הזוג במובן הרגשי והפיזי. נדמה לעתים כי המגע היחיד עם בן הזוג הוא מאבקי כוח והתגוששות סביב השליטה בנושאי האוכל", אומרת טרבס.

 

"ארוחות משפחתיות הופכות סיוט ומקור מתח ולחץ. כל ארוחה הופכת לזירת קרב, לפעמים בדמות ניסיון של החולה בהפרעת האכילה לשלוט גם על האכילה של בן זוגה, או להתנות את אכילתה רק אם בן זוגה יאכל יותר. פעמים אחרות יהיה זה הבעל שהצלחת הריקה של בת זוגו מעוררת בו חרדת מוות וזעם על חוסר האונים שלו מולה ומול מחלתה.

 

לא רק זאת, לעתים, אמהות עם הפרעת אכילה מתקשות מאוד לגייס כוחות, בין ברמה הפיזית ובין ברמה המנטלית, לטפל ולהשקיע בילדיהן.

 

מה הקשר להפרעות אישיות נוספות?

חלק גדול מהחולים בהפרעות אכילה סובלים גם מהפרעה פסיכיאטרית אחרת אשר מסווגת ב-DSM. מחקרים מצביעים ש כ-35%-25% מהחולות עם הפרעות אכילה סבלו גם מהפרעת אישיות גבולית.

 

 לרעב עצמו יש השפעות דרמטיות על התפקוד הפסיכולוגי והפסיולוגי, שבא לידי ביטוי בין השאר בתחלואה נפשית אחרת; שכיחות גבוהה קיימת בין הסובלים מדיכאון להפרעת אכילה, כאשר למעשה עצם ההרעבה ותת המשקל יכול לעורר סימפטומים דיכאוניים.

 

קשר הדוק אפשר גם למצוא בין הפרעות אכילה לשכיחות סימפטומים חרדתיים והפרעות חרדה. חשיבה טורדנית סביב האוכל והמשקל מאפיינת את הפרעת האכילה הבאה לידי ביטוי במנגנוני שליטה אובסיסיביים.

 

מצב זה יכול להתפתח להפרעה חמורה יותר כמו הפרעות אובססיביות קומפלסיביות, שיכולות להיות קשורות לאוכל, אך גם יכולות להתקיים באופן עצמאי במקביל להפרעת האכילה.

 

 

איך מטפלים?

תהליך ההחלמה מהפרעת אכילה הוא לרוב מסע ארוך ומפרך. לדברי טרבס, "הטיפול בהפרעת אכילה חייב להיות משולב ומערכתי: טיפול פסיכולוגי, טיפול דיאטטי ובהתאם לצורך טיפול תרופתי.

 

"בהתחשב בנסיבות האישיות של כל חולה, אחת או מספר אפשרויות טיפול יכולות להתאים: אשפוז, המיועד לייצוב משקלי וגופני. הטיפול הפסיכולוגי, יכול להיות בגישות שונות כמו טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, פסיכותראפיה דינמית, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, טיפול באומנות ו/או תנועה וכמובן ייעוץ דיאטני.

 

"הטיפול המתאים תלוי בין היתר בסוג האבחנה, בגיל המטופלת, בתחלואה נלווית ובמשקל הגוף. כיום ניתן לפנות לטיפול במסגרות ציבוריות, כמרכזים להפרעות אכילה בבתי חולים, בקופות החולים, או באופן פרטי".

תגובות (0)
הוסף תגובה