ריצוף לבית: מיכל ינאי במרדף אחרי הריצוף האולטימטיבי

בימים האחרונים אני אופטימית. זה נכון, הבורסה מתרסקת והמלחמה עם שכנינו נראית קרובה מתמיד – אבל החלטתי שדי, ולו לרגע, אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה: הקטנצ'יק שלי התחיל לישון לילות שלמים, ההצגות בקאמרי הולכות מצויין והבית בסוף יהיה מהמם. (ורק אלוהים יודע מתי יהיה הסוף הזה). אז בפרץ של אופטימיות במקום לחפש את המקלט הקרוב למקום מגוריי, החלטתי ללכת ולחפש ריצוף, כי כמו שאמרה סבתא של אמא שלי ההונגריה: ?אם למות אז לפחות באלגנט?.

 

עוד ב-Onlife:

 

בעולם מלא אפשרויות (שלא תמיד אתה יכול לממן), גיליתי שגם בתחום הריצוף המצב לא שונה. יש כל כך הרבה חומרים ודוגמאות, ושום מוח-על לא באמת יכול לתפוש את הכמות והמגוון וטווח המחירים – בטח לא בבת אחת. אתה נכנס לאולם תצוגה ומיד הכל תוקף אותך, כשהאינסטינקט הראשון הוא – לברוח.

 

מה שקרה הוא שהגעתי ל?אלוני? , ותוך דקה חברה אליי רחל מעוז, אחת המעצבות, והתחילה עם תחקיר בטחוני מעמיק שבאופן רגיל הייתי ישר חושדת בכוונותיה:  יש לך ילדים? כמה? באיזה גיל? את איסטניסטית? בלגניסטית? מוכנה להשתעבד לרצפה או מעדיפה שהיא תשרת אותך? נלחצת מכתמי קפה שלא יורדים? אוהבת להשתעבד לאופנה אבל מוכנה לקחת סיכון שהיא תשתנה? מעדיפה ריצוף לכל החיים? יש לך רהיטים שתעבירי מהדירה הנוכחית? איזה צבעים את אוהבת? מה את רוצה להרגיש בבית? יש לך כלב שמשיר שיער? מה התקציב שלך? ומה אתה רוצה שאנשים ירגישו כשיכנסו אליך הביתה?!

(נגיד זה? זו רצפה שחורה. כל לכלוך יראו עליה)

רציתי להגיד לה ?יש מצב שאת שולחת לי את זה במייל ואני חושבת על זה?? , אבל אחרי שלקחתי נשימה והתחלתי לענות על השאלות, האפשרויות התחילו להצטמצם והרגשתי שאני מתחילה להתאפס.האמת, שכשחושבים על זה,  אלה שאלות לגמרי הגיוניות, שכל אחד שעומד לפני בחירת ריצוף צריך לשאול את עצמו.

 

יש כמה וכמה סוגי ריצוף: למדתי ורשמתי, ועכשיו אני עושה קצת סדר. האמת היא, שאחרי שאתה מבין קצת יותר טוב מי אתה, מה ההרגלים שלך, ומה הסגנון שאתה אוהב, הרבה יותר קל למצוא את הריצוף המתאים. לכל מרצפת תכונות שונות של חוזק, ספיגות ושחיקה והיא גם בעלת טקסטורה שונה, שימו לב:

 

קרמיקה 

חומר הומוגני, משמש בעיקר לריצוף או חיפוי קירות בחדרי אמבטיה, מיוצר באופן מלאכותי ונשרף בתנור. היתרון: אריחים בעלי ספיגה נמוכה שעמידים בפני חומרים ועמידים בפני שחיקה. החיסרון: פריכים ועשויים להישבר כתוצאה ממכה.

פורצלן

ריצוף סינטטי, הנמכר והעממי ביותר.  רמת הספיגות שלו נמוכה מאוד שזה אומר שלא ישארו כתמים ולא תפגע באריח רטיבות, והחומר עמיד יותר לשחיקה ושריטות. או במשפט אחד: ריצוף עמיד שאינו דורש תחזוקה קשה. ולא פחות חשוב: אם מצא חן בעינכם גוון של אריח בחנות, ואתם אוהבים ורוצים ריצוף הומוגני ומרקם מאוד מסוים ואחיד, הפורצלן הוא בשבילכם. מה שתראו הוא בדיוק מה שתקבלו.

אבן ושיש

מאוד מבוקשים בשנים האחרונות במסגרת הטרנד לחזור לחומרים טבעיים, רק שבדרך כלל מחירם יקר יותר. ההבדל ביניהם הוא בעיבוד: שיש הוא אבן שעברה ליטוש עד שהפכה לחלקה לחלוטין (רצפה או משטח למטבח), בעוד אריחי האבן יכולים להיות בעלי גימור משתנה – מכובס, עתיק ידני ומוברש.

 

יתרון השיש והאבן הוא ללא ספק במראה העשיר היוצר אווירה רשמית ומהודרת, וגם היכולת שלהם להיות כחומר ביד היוצר שזה אומר שניתן מבחינת עיבוד טקסטורה וגודל ליצור כמעט כל מראה. חסרונם נעוץ באחוז הספיגה הגבוה שלהם שעושה אותם רגישים לכתמים ונוטה לחלקלקות. בנוסף דורש השיש דורש ליטוש קבוע ויש לנקות אותו בחומרי ניקוי ללא חומציים בשל רגישותו לכתמים.

 

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הם כי שיש ואבן הם מוצרים יקרים יותר להובלה לביתכם, מאחר והם מגיעים בפלאטות גדולות, ויש להניח אותם באמצעות טיט. מעבר לכך, אריחי שיש עוברים טיפול של ליטוש לאחר הנחתם ליצירת פלאטה אחידה, דבר שכרוך בעלות נוספת. בקיצור, אין ספק שהמראה מהמם, אבל המחיר יותר.

אריחי טראצו

מרצפות הטרצו מזכירות לכולנו את הדירה התל אביבית החמה והמוכרת (שאין לאיש היום מספיק כסף אפילו בשביל לשכור אותה). עשויות מחומרים טבעיים: בטון, חול ומלט בשילוב מוזאיקה של אבנים. הטראצו הוכיחו את עצמן לאורך שנים כמרצפות חזקות ועמידות מפני שחיקה ושריטות, הן הכי נוחות לניקוי, ולא סופגות כתמים. ויש אין סוף גוונים בשילובים של אבנים שאפשר ליצור איתן. החיסרון: לוקח למרצפות להתיבש כשנה מה שאומר שכשמקבלים אותן אסור להשאיר אותן יותר מידי זמן בניילונים וצריך לפרוש אותן כדי שלא ידבקו או יווצרו כתמים.

אז הסתובבתי שם שעתיים, וראיתי, ומיששתי, ומדדתי, ומיששתי שוב, ונטפלתי לעוברים ולשבים ולכל מיני לקוחות, וחקרתי ודרשתי – ואפילו תיעדתי.

מכל הטיפים שקיבלתי מכם וגם מרחל  – אלה הכי טובים בעיניי:

1. רהיטים יותר קל להחליף מריצוף. אם ימאס לכם הלוק של הדירה בעוד שבע שמונה שנים, יהיה הרבה יותר קל לצבוע קירות או להחליף רהיטים מאשר להחליף את הריצוף. חברה שלי עשתה מן ריצוף משבצות (דמקה) שכזה לפני שנה בסך הכל ובא לה להקיא בכל פעם שהיא חוזרת הביתה.

 

2. ביום אחד פתאום כל המגזינים מלאים רצפות שחורות, ואחרי תקופה הטרנד הוא אדום סוער. אל תיכנעו לאופנות המתחלפות. מזל שאני לא מבינה כלום באופנה והסעיף הזה לא רלוונטי לגביי.

 

3. קנו כמה מטרים רזרבה ושימו אצל ההורים/הדודים/במחסן, כדי שאם תצטרכו פתאום להחליף צנרת באמבטיה או שיישברו אריחים, יהיה מאיפה לקחת. אמא שלי היתה כל כך בלחץ מזה שלא יישארו לה אריחים כשריצפה את הדירה שלה – עד כדי כך שיש לה היום במרתף כמות ריצוף שתספיק לעוד בית שלם.

 

4. קנו במקום מוכר וגדול ואצל ספק אמין , כי כך יש את הסיכוי שהם יהיו באיזור גם בעוד כמה שנים טובות כשפתאום תרצו עוד בלטה מאותו הסוג. וגם יש כמובן את הסיכוי שתקבלו מוצר איכותי ותקני, שהספק יעמוד בלוח זמנים לאספקה, ושתקבלו ייעוץ אמין ומקצועי. חברה שלי ייבאה ריצוף אבן טבעית מטורקיה. אף אריח לא היה דומה לשני בארגזים שהגיעו והיא רצתה לשבור למישהו ת'ראש. עם הבלטות.

 

5. אם יש לכם כלב לבן – אל תעשו רצפה שחורה, כי תמצאו את עצמכם מטאטאים ומקללים כל היום.  זה עובד גם עם כלב שחור ורצפה לבנה. באופן כללי, כדאי לבחור צבע שאנחנו מאד מחוברים אליו והוא גם נייטרלי. מה הכוונה? צבע רצפה דומיננטי עלול להפוך את הספות ללא רלוונטיות, את המטבח לחסר טעם ואת התמונות ללא שייכות. 

 

6. אם אתם גרים בבית פרטי שנכנסים אליו דרך דשא או משטח חול, מומלץ להשתמש במרצפות בעלות דרגות שחיקה גבוהות ככל האפשר. אם הציעו לכם לשרוט את האריח בעזרת מסמר כדי לבדוק את רמת השחיקה בחנות, תגידו להם שזה קשקוש מוחלט ושאתם מעדיפים פשוט לראות שיש תו תקן. אין מה לעשות "לקנות בזול עכשיו זה לשלם ביוקר אחר כך". 

 

7. בחירה של ריצוף היא בחירה רגשית.אנחנו מייחסים לה חשישבות גדולה כי זו ההתרשמות הראשונה מהבית שלנו. חשוב, לפני הכל, להזדהות עם הריצוף.  בשלב הבא, להתייחס לשיקולים ההגיוניים. (בינינו, תמיד יימצאו פתרונות לתחזוקה, אם זה מה שמטריד אתכם).

 

8.  ריצוף אחיד בכל הבית? ההמלצה היא חד משמעית – כן.  רק פרקט מצליח להתאים את עצמו לחדרים השונים ולשמר מראה נעים בבית. בכל הנוגע ליתר סוגי הריצופים כדאי לשמור על אותו סגנון. ניתן לבצע התאמות מסוימות, כמו למשל גודל אריחים:  אפשר לרצף בסלון באריחים גדולים וביתר החדרים באותו אריח אך קטן יותר (זה גם חיסכון בעלות). התאמה נוספת – גוונים. אם הולכים על האפור – אז כל הבית יהיה אפור – אבל אפשר שבחלק מן החדרים יהיה אפור קצת יותר בהיר, למשל.  בקיצור לשחק עם הגוון אבל לא עם הצבע.

 

9. ריצוף לא מחליפים כל יום ולא הייתם רוצים לראות את המרצפות מחליפות צבעים או נשברות כעבור כמה שנים בגלל עמידות לקויה. אל תתבישו לבקש לראות תו תקן של מכון התקנים הישראלי. (זה אומר שכבר בדקו בשבילכם ספיגות מים, חוזק, עמידות בשחיקה, התנגדות להחלקה, היוצרות סדקים בטמפ' גבוהה ופגמים.)

 

10 . פרקטיות – הריצוף בביתנו צריך לשרת אותנו ולא להיפך. חשוב לבחון את כל ההיבטים הפרקטיים הקשורים בנראות של הלכלוך – בגוונים השחורים (או הכהים מאד) יש פחות בעיה של לכלוך אך יש בעיה של אבק, בגוונים הבהירים – בדיוק להיפך, פחות יראו אבק אך עלולים לראות כל דבר שנשפך, בוץ, טביעות רגל וכו.  הכי טוב, לקחת ריצוף שאינו בעל מרקם אחיד, כל הלכלוכים ייראו עליו באופן פחות בולט. אחידות בצבע (מרקם האריח) תמיד מבליטה לכלוך.

 

קיבלתי גם עוד כמה טיפים מצוינים מדנה אוברזון, האדריכלית שלנו. כן כן מצאתי את האחת, מזל טוב לי, אבל על זה בפעם הבאה. ואל תשכחו לכתוב לי את כל הטיפים שלכם והעצות הכי טובות שיש לכם, וגם תמונות של לפני ואחרי השיפוץ שלכם – מה יש? שנראה ונקנא.

 

Michalyanai2@gmail.com

תגובות (0)
הוסף תגובה