עוברים דירה, בהריון, מתגרשים? איך נעזור לילדים להתמודד עם השינוי

שינויים ומעברים הם דבר לא פשוט למבוגרים ויותר מכך לילדים. מהם מעברים? מעברים יכולים להיות פיזיים וקונקרטיים כמו מעבר דירה ויכולים להיות גם מעברים של תחושות ומצבים, כמו המעבר מילד יחיד לאח בכור או המעבר ממשפחה של זוג הורים למשפחה חד הורית או מעבר מתואר "צעיר" ל "בוגר" בגן או בבית הספר.

 

עוד בonlife:

 

 

מעבר יכול להיות משהו לכאורה קטן כמו מעבר מקום ישיבה בכיתה, מעבר מפעילות אחת לאחרת, בגן ומעבר יכול להיות גם מאוד משמעותי וגדול כמו מעבר לארץ אחרת.

 

איך מקלים על הילד?

חשוב להבין שכל ילד יחווה מעבר קטן או גדול בצורה אחרת, בהתאם לגיל, בהתאם לאישיות, טמפרמנט ואופי אישי ובהתאם לדיאלוג ולתיווך שאנו כהורים נקיים מולו. כל אחד משלושת המרכיבים האלו צריך להילקח בחשבון כאשר רוצים להקל על הילד בזמן מעבר ולאפשר לו כמה שיותר חוזק פנימי, חוזק שיאפשר לו להישאר כמה שיותר באיזון.

 

נתחיל במצב האידיאלי עבור כל ילד ועבור המשפחה – שגרה. שגרה הינה דבר חשוב ומבורך אפילו אם אתם אוהבי שינוי ודרמות. עבור הילדים היציבות והשגרה הם הבסיס שמשרה ביטחון ומאפשר צמיחה. אם הם אינם עסוקים בלייצר לעצמם מסגרת או לדאוג ולחשוש מה יקרה כל רגע או כל יום אזי הם פנויים להתפתח, לגדול ולצמוח בעניינים שלהם.

 

שגרה שמופרת, החל מארוחת ערב, חג או חתונה באמצע השבוע, ועד מעבר לעיר או ארץ אחרת – נוכל לצפות לשינויים גם בהתנהגות הילדים ויציאה מאיזון פנימי, היציאה הזאת לא רק מערערת את הילד מבחינה רגשית והתנהגותית אלא גם מבחינה בריאותית.

 

איך זה מתבטא. המחלות, ובעיקר מחלות חום. זה לא שכל הוירוסים והחיידקים החליטו להופיע דווקא ביום הראשון לגן או בדיוק לפני טיסה לטיול של שבועיים בחו"ל, אלא שהגוף שנמצא עכשיו בבלבול או בחוסר איזון גם מבחינה בריאות הוא נמצא במקום חלש ופגיע יותר.

בכיינות? אדישות? מה התגובה הנכונה?

שמשהו חיצוני קורה לנו כמבוגרים יש לנו את היכולת להסתכל על זה בראייה כוללת. אנו יכולים להשוות את זה לדברים שעברנו, להבין ולדעת שזה חלק מתהליך ולהשתמש בשלל המיומנויות שלנו להכיל את המעבר או השינוי.

 

עבור ילד זה לא בהכרח ניתפס כך והוא מתקשה להכיל את השינוי. לכן בעקבות שינויים ומעברים נראה אצל חלק מהילדים הקצנה של תגובות, כמו בכיינות יתר, יללנות, צעקות, כעס ופרצי זעם; לחילופין נוכל לראות גם יותר אדישות, הימנעות, התכנסות פנימית ועוד.

 

גיל הילד, אופיו והדיאלוג איתנו ההורים, הם כאמור שלושת הדברים שאיתם ניתן לעזור לילד להתמודד. בהתאם למשולש הזה ניצור ההכנה למעבר, בהנחה שזה משהו ידוע מראש כמו מעבר דירה, בית ספר, גירושין  וכו'.

 

הכנה ותאור השינוי: כדאי לספר לילד במילים ברורות ובמשפטים קצרים מה עתיד לבוא ולאפשר לילד לשאול שאלות בהקשר הזה. מתוך השאלות שהוא ישאל תוכלו לדעת מה מדאיג או מעסיק אותו ביחס למעבר.

 

לדוגמה, נפגשתי  לפני כשנה עם ילד שהחשש הכי גדול בהקשר של מעבר דירה היה האקווריום בסלון. הוא חשש שכל הדגים ימותו אז ברמה הרציונלית הוסבר לו איך יתבצע המעבר של האקווריום ומה יכול להיות התפקיד שלו ולקיחת האחריות שלו בעניין.

 

שיתוף: לשתף את הילדים בחששות שיש גם לנו או לאחים שלו, ילדים בגיל צעיר לא תמיד מבינים שלכולם קשה או עצוב, הרבה פעמים הם חושבים שרק הם מרגישים כך. צריך לאפשר לילד לספר על רגשותיו בתוך התהליך.

 

הכרת החדש: אם השינוי או המעבר מאפשרים את זה – כדאי להראות לילד את הכיתה החדשה, מורה, חדר או בית חדש ברמה המוחשית ובכך להפחית קצת את החשש מ"הלא נודע".

 

התמודדות ההורים במעבר: חלק מהילדים לא יודעים איך להגיב או איך לנהוג, מה "צריך" להרגיש במעברים ולכן בתוך כל הבלאגן הזה הם יסתכלו עלינו ההורים וינסו לחוש מאיתנו את השטח. לדוגמה אם בזמן המעבר הילד ירגיש מאיתנו בלבול, חוסר אונים, מצוקה ודאגה הוא יבין שזה המצב וינהג בהתאם לכך אז תוכלו באמת לראות הצפה של רגשות והקצנה של התנהגויות.

 

לעומת זאת, אם הילד יחווה מאיתנו המבוגרים ביטחון, הרגשה שהכל ברור , מתוכן וידוע, תחושה של יציבות עד כמה שניתן – הוא יכול להישען על התחושות האלו ולהירגע.

אז מה עושים?

  1. שתפו את הילד בבהירות ובקצרה ותנו הרבה מקום לשיח ולשאלות שלו.

  2. שתפו את הילד בתחושות ורגשות שלכם (במידתיות ובהתאמה לגיל ולאופי הילד) ואפשרו לו להבין שהוא אינו לבד בתהליך הרגשי.

  3. נסו במידת האפשר להראות לו את סוף התהליך כמו הבית החדש, כיתה א' או מיטת התינוק והעגלה של האח החדש.

  4. העבירו לילד מסר ותחושת ביטחון בתהליך השינוי, תנו לו את האפשרות "להישען" עליכם וצרו עבורו יציבות עד כמה שניתן.

 

במקרים אחרים לא נראה אצל הילד שינויים בהתנהגות או מחלות מיוחדות גם מבחינה רגשית הוא יראה לנו יציב ומאוזן , כאן יש לשים לב לאורך זמן שכן יש ילדים ש"יחזיקו" את עצמם לאורך כל השינוי והמעבר אבל נוכל לראות את ההתפרקות והקושי כשבועיים שלושה אחרי.

 

 

שרון קסטן שפירא היא חלק מקבוצת אמהות משפיעות של onlife. ביום שני הקרוב בשעה 21.00 בערב היא מארחת לשיחת אינטרנטית (וובינר) על הנושא אצל ורד טילן, הומאופטית קלאסית ומומחית לילדים. מוזמנים להקשיב לשרון ולורד על שינויים, מעברים והומאופתיה. השיחה חינמית אך מחייבת הרשמה מראש. ניתן להירשם כאן
 

תגובות (0)
הוסף תגובה