אין סיפוק בעבודה? מחקר חושף שההורים אשמים

לא נהנים מהעבודה, לא מסופקים מהקריירה, ולא זוכרים מתי הפעם האחרונה שיציאה ליום עבודה העלתה חיוך על פניכם? ההורים שלכם אשמים בכך. זאת, לפי מחקר חדש של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, שנערך על תאומים זהים, וגילה שהיכולת לחוש מסופקים מהעבודה היא גנטית.

 

עוד ב-Onlife:

 

לפי המחקר התורשה אחראית על תחושת ההגשמה בקריירה – באמצעות גן DRD4 VNTR האחראי על קולטני דופמין, ובאמצעות גן 5-HTTLPR האחראי על הובלת הסרוטונין – המשפיעים על הסיפוק מהעבודה.

 

הדופמין מקושר ללקיחת סיכונים, שליטה מועטה בדחפים ובעיות קשב וריכוז. נחקרים בעלי הגן הראשון סבלו מרמות גבוהות יותר של חוסר סיפוק בעבודה. לעומת זאת, נחקרים עם הגן השני, המשפיע על רמת הסרוטונין מקושר לביטחון עצמי גבוה, נהנו מרמות גבוהות של סיפוק מהעבודה.המחקר אף גילה כי אנשים עם דופמין נוטים לקחת על עצמם עבודות שבהן אין צורך בקבלת החלטות, דבר נוסף המסביר את חוסר הסיפוק שהם חווים.

 

יותר משפיע – החינוך

ובכל זאת, יש לזכור כי מחקרי עבר על תאומים גילו כי גנים מהווים רק 27% ממשתני המדידה של סיפוק מהעבודה. מכאן שחוץ מהורשה גנטית גם חינוך ודוגמה אישית של ההורים משפיעים. משמע: אם הוריכם קיטרו באופן קבוע על הבוסים שלהם או התלוננו על כך שהם נאלצים ללכת לעבודה כל בוקר – כנראה שאתם נמצאים בקבוצת הסיכון.

פרופסור עמוס רולידר, מהמחלקה לפסיכולוגיה במכללת עמק יזרעאל ומחבר הספר "הורות ללא רגשות אשם", טוען כי מחקר זה הוא חלק משאלה רחבה יותר של עד כמה ההתנהגות של ההורים משפיעה על ההתנהגות של הילדים, לא רק בהווה אלא גם בעתיד –  על תפקודם כמבוגרים.

 

לדבריו, "ידוע מבחינה מחקרית כי הסבירות שילד יתחיל לעשן גבוהה יותר כאשר גם הוריו מעשנים. על אותו משקל הסבירות של ילד לעסוק בעתיד בפעילות ספורטיבית גבוהה יותר כאשר הוא גדל בבית שבו פעילות ספורטיבית נחשבה לאורח חיים וכך גם ניתן להסיק שמבוגרים אשר אינם מסופקים מעבודתם היו ילדים שהוריהם נהגו, לדוגמה, להחליף עבודות בתדירות גבוהה".

 

גם ד"ר אורניה יפה-ינאי, פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית ומנהלת מרכז לייעוץ, תכנון ופיתוח קריירה "לכל אדם יש שביל", מסכימה עם המחקר וטוענת כי מדובר בהעברה בין דורית קלאסית שהרי "ילדים שגדלו בעבר עם הורים שלא היו מרוצים ממה שעשו יש להם קושי בלהיות מרוצים ממה שהם עושים בהווה. כמו כן לא פעם חסר לאותם ילדים המנגנון הפסיכולוגי של לדעת לבחור מה נכון להם ומה הם באמת רוצים".

 

איך נלחמים בתורשה ובחינוך

לפי יפה-ינאי ניתן אמנם לשנות את מר גורלנו אך לא מדובר בעבודה פשוטה. הצעד הראשון לשיפור המצב הוא רכישת מודעות. "אתה קודם כל צריך לדעת שאצלך במשפחה זה קיים. איך תדעו האם אתם חלק ממשפחה כזו? לפי יפה-ינאי "יש לבדוק מהו הסימפטום שמופיע: האם אתם לא מרוצים מעבודה או שאתם לא מרוצים באופן כללי? נסו לחשוב מדוע אתם לא מסופקים שהרי הילד הבריא מסתפק במה שיש לו. זה משתנה אם כל הזמן אומרים לו שמה שיש לו זה לא מספיק טוב".

יפה-ינאי מסבירה את הדברים וטוענת כי "יש אנשים שבחרו נכון אך הם לא מרוצים ויש אנשים שהם לא מרוצים אבל הם באמת לא בחרו נכון". אחד השלבים בהבנת המצב הוא לבחון האם אתם נמצאים בקריירה הנכונה? האם אתם עוסקים בעבודה שמתאימה לכם? בעבודה ששאפתם לעסוק בה? אם כל התשובות לשאלות אלה נענות בחיוב הרי שזהו סימן לכך שאתם בשביל הנכון אבל יש לכם צורך בהדרכה.

 

מה עושים?

לפי יפה-ינאי בכל פעם שתרגישו כי חוסר הסיפוק משתלט עליכם – "עצרו וחשבו מה יוצא לכם מזה שאתם לא מרוצים עכשיו? מה אתם מרוויחים מזה? הרבה פעמים מדובר פשוט באוטומט שרכשתם בשלב מסוים בילדותכם".

 

  • בהקשר הזה מבהירה יפה-ינאי כי "יש אנשים שממש מחנכים את הילדים שלהם לא להסתפק במה שיש, תמיד לשאוף ליותר. צריך להתווכח עם האמירה הזו שהרי ניתן לשאוף ליותר ועדיין ליהנות מההווה וממה שיש".

 

  • טיפ נוסף לדברי יפה-ינאי זה לעבוד על היחסים עם עצמכם – "אל תבקרו את עצמכם כל כך, קבלו את עצמכם כמו שאתם והקפידו לומר לעצמכם דברים טובים. היזכרו בהישגים שהגעתם אליהם ובדקות ביום שבהן הייתם מרוצים".

 

  • על אותו משקל, יפה-ינאי ממליצה, להיצמד לאנשים שיש להם אנרגיה חיובית ולהתרחק מאנשים ששואבים מכם אנרגיה: "אם אתם נמצאים עם אנשים שכמוכם מסבירים לכם כמה אתם לא טובים אתם לא תצליחו לצאת מזה… חשוב להיצמד לאנשים אופטימיים שמפרגנים ונותנים ביקורת עניינית – כך תרגישו מסופקים יותר ומרוצים יותר".

תגובות (0)
הוסף תגובה