שמנים היזהרו: משטרת ההשמנה מאחוריכם

שר החינוך התגייס למלחמה נגד השמנה והחליט לנקוט במספר צעדים שישנו את הרגלי התזונה והצריכה של ילדים. 200 מיליון שקלים הוקצו לפרויקט שהוצע ותוכנן על ידי משרד החינוך ומשרד הבריאות. המטרה לקדם אורח חיים בריא ולהתמודד על מגפת ההשמנה

 

לפני כחצי שנה פורסו נתוני מחקרים על ידי ארגון הבריאות העולמי. הנתונים נאספו ממספר מחקרים גדולים שכללו כ- 200 מדינות, במטרה לבחון את מצב ההשמנה בעולם ואת ערכי הכולסטרול ולחץ הדם.

 

הנתונים שפורסמו היו מדאיגים: מספר הגברים והנשים שהBMI   שלהם אינו תקין ועומד על 34 נקודות הוכפל תוך 25 שנים.

 

גם ישראל נכללה במחקר והנתונים שהתפרסמו לא היו ורודים. נשים ישראליות עמדו על ממוצע של 27.3 נקודות והגברים הישראלים על 27.1. המדד עלה בגברים ונשים בכ- 4 נקודות ב BMI

 

המחקרים שנעשו ציינו כי בישראל 26 אחוזים מהילדים סובלים מעודף משקל ונמצאים בסבירות להפוך למבוגרים שמנים.

 

הנתונים הללו מדאיגים, כיוון שהם מעידים על 2 בעיות מרכזיות. BMI  גבוה מגביר את הסכנה כי האדם יחלה ביתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה ויפתח מחלות נוספות. בעיה נוספת מעידה על שינוי הרגלי התזונה המועברים גם לילדים.

 

ההחלטה שהתקבלה במשרד החינוך התייחסה לאיסור שיווק מזון בעלת תכולת שומנים גבוהה, יבדקו המוצרים הנמכרים בבתי הספר ומכירת מוצרים המכילים חומרים כמו מרגרינה או שומנים אחרים, תאסר, קופות החולים יעודדו סדנאות הרזייה, ארוחות ילדים במסעדות יסומנו בסימון תזונתי ועוד.

משטרת ההשמנה בדרך

לכאורה, צעדים מבורכים. בתחילת דרכי כדיאטנית דיברתי גם אני בשפה הזאת וייחלתי לצעדים נוקשים שכאלה. כי אנשים שמנים הם חסרי כוח רצון וכל מה שהם זקוקים לו זה שוטר וילדים שמנים- ההורים זקוקים ללא פחות מחינוך מחדש.

 

הבעיה מורכבת: לא כל האנשים השמנים (לפי ערך הBMI) הם לא בריאים. בנוסף ההשמנה ואי ההצלחה לרדת במשקל בדרך כלל אינן תלויות בכוח רצון. חשוב לציין כי מדיניות ה'שוטר' אינה עובדת (באנלוגיה לנהיגה, עם יד על הלב- כמה פעמים האטתם כשראיתם ניידת? ומה קרה אחרי שחלפתם על פניה?).

 

לפני כשבוע פורסמה כתבה על 'סיירת דיאטניות' שתגיע לבתים, תציץ במקררים ותפקח על הקניות בסופר. ומה בשלב הבא? יתלו שלטים במאפיות ובסופרים- "אין למכור בורקסים לאדם שערך הBMIשלו עולה על 30"? תחנות שקילה ברחובות ושליחת השמנים למחנות הרזיה?

 

התחושה היא של מלחמה. מלחמה בציבור שלם של מבוגרים וילדים, שגם ככה סובלים מדימוי שלילי, ומדחיה חברתית. הצעדים הללו יובילו רק להחמרת האפלייה, לעליה בשכיחות ההשמנה, יגרמו לאוכלוסיה הלא רזה להרגיש יותר דחויה מכפי שהיא עכשיו, ידחפו אנשים לעשות צעדים קיצוניים ולהכניס עוד כסף לתעשית הדיאטות, והחמור ביותר בעיני- יפעילו לחץ בלתי אפשרי על הילדים שלהם. זה האחרון עלול לגרום לעליה בשכיחות של הפרעות אכילה ולגדילתו של דור בעל דימוי גוף ירוד ביותר.

 

דיאטות לא עוזרות. סדנאות הרזיה למיניהן נכשלו כשלון חרוץ (בטווח הארוך)- עובדה- תעשיית הדיאטות משגשגת ותופעת ההשמנה- גם.

 

מישהו חושב שצ'יפס ושניצל זה בריא?

לסמן ארוחות ילדים במסעדה? בשביל מה בכלל זקוקים לארוחות האלה? הרי גם בלי סימון ברור לכל כי הן עתירות בשומן וסוכר (צ'יפס ושניצלונים, או פסטה ושניצלונים). ילדים לא זקוקים למנות מיוחדות עבורם. הם כן זקוקים לגודל מנה שונה.

 

השמנת ילדים היא אכן תופעה מדאיגה. היא קשורה ישירות לאורח החיים היושבני והפאסיבי שלנו, ובמקביל לצריכת כמויות עצומות של קלוריות ללא כל ערך תזונתי. ילדים היום צורכים כמויות גדולות של חטיפים, ממרחים עתירי קלוריות, אוכלים כמויות גדולות של אוכל- מתרחקים מאד מתחושות הרעב והשובע הטבעיות שלהם, מהאכילה האינטואיטיבית והנכונה עבורם.

 

ילדים נמצאים היום שעות ארוכות במסגרות אשר מזינות אותם מזון זול, לא איכותי ולא משביע, חשופים לפרסומות בשפע ולמגוון פיתויים עצום בסופרים. ההורים חסרי ידע או מודעות או כוחות להתמודד מול הלחץ הטבעי שהם מפעילים, ומאפשרים להם לצרוך ג'אנק בכמויות גדולות מדי.

שיאכלו ממתקים העיקר שיהיה שקט

מה האחריות של ההורים? ההורים הם האחראים הבלעדיים על מגוון המזונות והמאכלים הקיימים בבית. הם גם אלה שיקבעו אם יקחו הילדים אוכל לבי"ס ומה הם יקחו.  פעמים רבות מדי נתקלתי בהורים אשר דורשים לתת לילדים שניצלים מעובדים וכריך עם שוקולד במסגרות השונות, כי 'אחרת הילד חוזר לי רעב וזה מה שהוא אוהב'.  

 

ללא חינוך והדרכה מתאימים, ימשיכו אלה לשלוח לבתי הספר כריכים עם שוקולד ובורקסים לארוחת הבוקר, הם רק ידריכו את ילדיהם להסתיר אותם טוב יותר. הם גם יתקוממו ויעשו רעש, למה לא נותנים לילדים את מה שהם רוצים. הכל בכדי להשיג שקט. וזה משהו שחסר בהתעסקות בנושא ההשמנה.

 

מצד שני, באמת קשה לעמוד בפני מגוון החטיפים, הממתקים והמאפים. זה טעים, גורם לתחושה נעימה, ובאמת גורם לנו להנאה, לראות את הגוזלים שלנו מתמוגגים עם כל ביס. אבל אם נוסיף לחטיפים שהילדים אוכלים בבית את העוגיות, כריכים עם שוקולד, בורקסים מהקיוסק, סוכריות צבעוניות, מגוון עצום של חטיפים, שתיה מתוקה, ארטיק בבריכה, עוגות בשבת, הפסקות מתוקות, ימי הולדת (30 רק בגן או בבית הספר) ועוד ועוד.

 

אין שום סיבה שתהיה לילדים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ובתיכונים גישה למכונות ממתקים. מי שמעוניין  בממתק יכול להביא לעצמו מהבית. גם בורקס  או בקבוק עם מיץ. מצד שני, אי אפשר רק לקחת ולא לתת בתמורה. חשוב שיהיו מים זמינים, נקיים ונוחים לצריכה בכל מוסדות החינוך. שבקפיטריות יוגש מזון ראוי לאכילה כמו גם בצהרונים. אוכל טרי, איכותי, מזין ולא מעובד.שאם כן יחליטו על מכונות ממכר מזון למצבי SOSיהיה בהם אוכל ולא זבל. ובנוסף להכל- הדרכה. לא על משקל או על קלוריות. אלא על אוכל, על דרישות הגוף, על זיהוי אותות רעב ושובע, על בחירה מושכלת, על צפיה ביקורתית בטלויזיה ובפרסומות, על מודל היופי הבעייתי…

 

אז מה כן צריך?

צריך פיקוח על הצהרונים  ועל התזונה בבית הספר ובגן, סבסוד של פירות וירקות, קטניות ולחמים מדגנים מלאים. מדוע היוגורטים הפשוטים עולים הרבה יותר ממעדנים עתירי סוכר?  יש צורך בתכניות התערבות להורים, בחינוך לתזונה נכונה, לשיקום הסמכות ההורית.

 

כדאי לעודד פעילויות משפחתיות אקטיביות, לאפשר פעילות ספונטנית (שבילי אופנים בטוחים, למשל). להוסיף שעות פעילות גופנית בבתי הספר ובמקומות העבודה, לאפשר שעות עבודה סבירות בכדי להצליח להיות שותפים פעילים בחיי ילדינו (ובכלל- כדי שיהיו גם לנו חיים).

 

לא להנדס זנים חדשים של אוכל בריא. כזה קיים בשפע. צריך רק לדעת ולרצות לבחור בו.

 

לאתר של ורד יפה חאיק

תגובות (0)
הוסף תגובה