מה אומרת עליכם ארוחת ערב

ניסיתם פעם לבחון את ארוחת הערב המשפחתית כמשל ליחסים בתוך המשפחה? פניות אלי מהורים רבים ובמקביל ההתמחות שלי בלימודי משפחה גרמו לי להסתכל על ארוחת הערב עם הילדים כמבוא למשפחה שלי.

 

עוד בonlife:

 

משפחה היא דבר מורכב ומופלא. אדם לא נולד בודד בעולם, הוא מגיע מתוך הסביבה הראשונית שלו וזו המשפחה. כמו שתינוק מושפע ומתפתח בהתאם לגירויים ולתנאים בסביבה ההתפתחותית בה הוא חי, כך גם אנחנו כאנשים בוגרים וכהורים מושפעים מהחוויה המשפחתית שלנו.

 

איזו משפחה יש לנו? האם יצרנו אותה מתוך המודל שאנחנו מכירים מהבית שלנו? או שאולי המשפחה החדשה שונה ונוצרה דרך החיבור והזוגיות עם אדם נוסף?

 

ארוחת ערב יכולה להוות מעין מיקרו קוסמוס למשפחה שלנו ולנו כאנשים. ד"ר סלוואדור מינושין, מגדולי המטפלים המשפחתיים ומי שהביא לטיפול המשפחתי את הגישה המבנית, טוען כי המשפחה מורכבת מתת קטגוריות: ההקשרית, ההתקשרות והגבולות ביניהן. לכל משפחה יש את הערכים שלה, העקרונות, המנהגים והניואנסים הקטנים שמייחדים אותה מכל המשפחות.

 

אפשר להתחיל מהמשמעות של המושג "משפחה". מה הוא מייצג בשביל כל אחד מכם? הרבה יגידו חום, אהבה, שלמות, ואחרים יתייחסו דווקא לקונפליקטים, לנוקשות או לריחוק. עם כל מה שמייצג עבורנו את משפחת המקור, לעתים כבוגרים אנחנו שואפים לשנות או לשמר את הערכים שבעבורנו מייצגים את המושג "משפחה".

התבוננות במשפחה ובארוחת הערב מעלה שאלות בסיסיות כמו מי בכלל שייך למשפחה שלי? אם נתייחס לארוחת הערב – מי מגיע לארוחה ואת מי נצפה לפגוש בארוחה?  

 

 

איך נראות ארוחות ערב אצלכם בבית? האם כולם חייבים להיות נוכחים בארוחה, מה מערכת החוקים והערכים של המשפחה אומרת על העדרות מהארוחה? יש משפחות  לאורך כל השבוע הנוכחות גמישה ואילו בסופי שבוע הנוכחות חובה. יש משפחות בהן הערך העליון הוא ארוחה משותפת בסוף כל יום ואין אפשרות או גמישות בכל הקשור להעדרות. ואולי בכלל לא משנה מי מגיע, השולחן פתוח וכל אחד יכול להכנס ולצאת כרצונו.

 

חלוקת הנטל בהכנת הארוחה חשובה גם היא ומעידה רבות על יחסי הכוחות בבית ועל הגדרות התפקיד: מי מכין את האוכל ומי שותף בהכנה? האם יש חלוקת תפקידים מוגדרים או אולי חלוקת תפקידים מגדריים?

 

תפקידים מלווים אותנו בכל מיני היבטים של החיים: בזוגיות, בחברה ובעבודה. ההחלטה מי מכין ומי אחראי מציפה שאלות כמו האם אני האמא שתמיד מאזנת ומגשרת בין המשתתפים אולי אני "הכבשה השחורה"  ואולי אני בכלל האח המנותק, או האחות הקטנה והמפונקת. מי בכלל נתן לי את התפקיד או האם לקחתי אותו על עצמי? נסו לחשוב מה התפקיד שלכם במשפחה ואיך הוא בא לידי ביטוי בכל מיני היבטים של החיים שלכם ואם הצלחתם אולי להתעלות מעל התפקיד ולהתפתח גם לכיוונים נוספים.

איך נראה השולחן שלכם?

שולחן האוכל יכול להסביר את מערך הכוחות בבית. איזה מין שולחן יש לכם בפינת האוכל: שולחן עגול מאפשר לכולם להרגיש שווים כמו בקמלוט של המלך ארתור. שולחן ארוך, מלבני, מרוחק, יכול ליצור היררכיה בין היושבים.

 

חשבתם פעם לבדוק איפה כל אחד יושב? במשפחה יש היררכיה ברורה או סמויה? לא תמיד מצפייה בשולחן ברור כל כך שההורים הם שמובילים את המשפחה. יש בתים בהם המקומות משתנים כל פעם. נסו לבחון אם הצמדים נשארים זהים. אולי הבן הקטן תמיד יושב ליד אמא לא משנה באיזה סדר של ישיבה או באיזה שולחן. לפעמים בתקופות שונות בחיים כל פעם מישהו אחר יושב בראש השולחן, מה זה אומר על אותו בן משפחה? מתי לכם יצא לשבת בראש השולחן?

 

ארוחות ערב הן הזדמנות מצוינת לדבר ולנהל שיחה. מי מנהל את השיחה סביב לשולחן שלכם? מי קובע את נושאי השיחה? האם כולם משתתפים בשיחה? איזה סוג תקשורת מתנהלת סביב שולחן האוכל שלכם – תקשורת כנה ופתוחה או תקשורת סגורה ומצומצמת? יש משפחות שבארוחה המשפחתית חולקות את כל החויות של אותו היום – רגשות, תהיות חלומות. אחרות מסתפקות במידע מצומצם – "היה בסדר", "היה כיף", ובזה מסתיימת השיחה.

 

סיום הארוחה הוא חלק משמעותי שמעלה שאלות גם הוא: איפה באים לידי ביטוי העזרה לזולת, האמפתיה וההקשבה לאחר? התחשבות וסבלנות (מחכים שכולם יסיימו או קמים מהר מהשולחן?) ואולי כאן גם באה לידי ביטוי חלוקת התפקידים במשפחה.

 

עכשיו, תעצרו רגע ותחשבו על המשפחה שאתם רוצים להקים. איך אתם רואים אותה, מדמיינים אותה, ומה לדעתכם אתם צריכים לשנות או לשמר כדי להגיע לאידיאל הזה.

 

לאתר של הילה מדהלה

תגובות (0)
הוסף תגובה