גניקולוגיה והלכה או כנס וטרינרי?

הדרת נשים היא הנושא הלוהט של החודש, ועד לפני רגע קצת הרגשתי שנאמר כבר הכל, או לפחות הרוב, והשיא מאחורינו. אבל תמיד אפשר לסמוך על מדינת ההלכה שלנו שתציב רף חדש של אבסורד. וגם, בואו נגיד את זה, של ביזוי והשפלה.

 

עוד ב – Onlife:

 

ב – 11.1.12 יתקיים בירושלים כנס בנושא "גניקולוגיה והלכה". הכנס מטעם מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה) – מכון ציבורי, שמתוקצב ע"י ממשלת ישראל. עכשיו, נניח לרגע בצד את הבעיה העקרונית שבעצם קיומו של כנס כזה ובהתערבותה של הדת בהליכים רפואיים, ונתרכז בפרט אחד קטן ושולי: לנשים אסור לדבר בכנס הזה. רופאות התבקשו לשלוח גברים מטעמן לדבר בשמן. מסתבר כי כל שנותייך כרופאה לא מקזזות את העובדה שאת אישה, וגם דבריו של המוכר מהפיצוציה הקרובה שווים יותר בכנס הזה.

 

על פניו, היינו אמורות כבר להתרגל לתופעה הזאת של רבנים, גנרלים ושאר אדונים שדנים בלעדינו כיצד יש לנהוג בגופנו, משל כל קיומו תלוי בטעמם ובהעדפותיהם, ודעתן של נשים בנושא לא רלוונטית לדיון.

 

אבל משהו בכנס הספציפי הזה מעורר תחושת גועל אמיתית. ולא ישנו כל ההסברים על החשיבות הרבה שבנוכחותם של חרדים בדיון, למען הנשים החרדיות, שמתעקשות כל כך להסביר כמה הן בעצם מרוצות מהסטטוס שלהן בחיים.

 

הם מעמיקים במעמקי נקבי גופנו- ולנו אסור לפצות פה

דמיינו רגע את התמונה הבאה: יושבים להם רבנים, רופאים ושאר מכובדים, דנים בצבע הווסת, הפלות, דימומים וניתוחים גניקולוגיים, מעמיקים במעמקי נקבי גופנו ובמקומות הפרטיים והרגישים ביותר שלנו, מביעים את דעתם ועמדתם על אחד התהליכים הכי מורכבים רגשית שעוברות נשים, ולנשים אסור לפצות את פיהן.

 

וזה לא שאסור לגברים גניקולוגים לדון בעבודתם, אבל יש טעם לפגם בעצם האיסור של נשים להשתתף בדיון על גופן. הרבה יותר מטעם לפגם, למען האמת. בעצם זה אחד הדברים הכי מעוותים שנתקלתי בהם.

 

צר לי, אבל כשאני מדמיינת את זה, התמונה שעולה לי בראש קצת מזכירה לי כנס וטרינרי –  האדונים מציגים פרה חביבה ופוצחים בדיון נרחב על גופה, על התהליכים המורכבים המתרחשים בו, על הפונקציות והשימושים הנכונים בגוף הזה – אלו איברי הרבייה שלה, כך יש לנהוג בנקביה כשהיא בהריון, אלו הן תופעות הלוואי, כך יש לנהוג בגופה לאחר הלידה כדי שלא תצא משימוש. ובבקשה שמישהו יפסיק את הגעיות האלה, זה נורא מפריע להתנהלות התקינה של הדיון.

 

הקבלה אין סופית בין פות ופה

קולה של אישה הוא ערווה, הבנתי. אבל ניתן היה להניח שבדיון נרחב כל כך סביב ערוותנו דווקא יהיה לגיטימי לנשים להשמיע קול. אלא שמסתבר שיש פתחים בגופנו שמותר ואף רצוי לעשות בהם שימוש נרחב, ויש כאלה שצריך פשוט לסתום.

 

אולי הגיע הזמן לדון בהקבלה האין סופית שעושים הגברים החרדים בין הפות והפה (עוד בחירה מעניינת של השפה העברית). בעיקרון יש תחושה שלשיטתם, שני הנקבים האלה זהים מצד אחד, ומצד שני פשוט לא יכולים להתקיים במקביל.

 

הראשון הוא לשימושם האישי, ויש לו פונקציה אחת חשובה מאד עבורם ועבור העם היהודי. הפונקציה שהוא ממלא עבור האישה לה הוא שייך כמובן אינה רלוונטית. ובאשר לשני, זה שבאמצעותו אישה יכולה לבטא את עולמה הפנימי ולהזכיר שהיא בעצם יצור אנושי עם רצונות ודעות, נראה שהם היו מעדיפים שלא היה קיים כלל. אבל איך שלא יהיה, אין ספק ששניהם מפחידים אותם פחד מוות. ככה הם, חרדים.

 

לא יודעת מה איתכן, אבל אני לא רואה את עצמי נותנת אמון באף רופא שמשתתף בכנס הזה. כולנו קצת התרגלנו לתסביך האלוהות של רופאים ולכך שהם רואים רק את גופנו, כמכונה מקולקלת, ולא אותנו, יצורים אנושיים. וכנשים, אנחנו אולי רגילות למחשבה על גבר זר שמחטט לנו בין הרגליים בגלל שהוא לובש חלוק לבן. אבל לי לא נראה סביר שאני אתן למישהו לנבור לי בתוך הגוף אחרי שהוא סותם לי את הפה.

____________________

הרופאים המכובדים שאמורים להשתתף בכנס (את לוח הזמנים והמשתתפים תמצאו כאן):

פרופ' אלכסנדר גרינשטיין, פרופ' יובל רון, ד"ר אליעזר בארי, ד"ר יאיר גלילי, ד"ר אבי בן שושן, ד"ר איתן פאר, ד"ר שבתאי סבתו, פרופ' דרור מאירוב, ד"ר ארנסט אגטשטיין, ד"ר אלן סראף.

לדיון שמתנהל בנושא בדף הפייסבוק של  פוע"ה

 

תגובות (0)
הוסף תגובה