למה צריך להתחבא בשירותים כדי לכתוב? הבלוג של מיכל ינאי

עזבו אותי משיפוצים, יש לי ילד בן שנה קודח מחום שאובחן עם דלקת ריאות ולמרות האנטיביוטיקה והאקמול/נורופן, החום מסרב לרדת והוא בוכה 24 שעות ביממה ולא מוכן לרדת מהידיים,  וילדה בת שנתיים עם דלקת אוזניים שמוציאה אותה משיווי משקל, תרתי משמע. אז היות ואני אמא אחת ויש לי רק שתי ידיים, הפוסט הזה נכתב בשרותים(!) כשלרגע, אבל רק לרגע היא היתה מוסחת עם הטלוויזיה והוא היה עסוק בבקבוק.

 

אפסנתי אותם לעשר דקות בלול…

 
אני חולה על הילדים, וכשהם חולים אני מצד אחד קולית מצד אחד בכזאת דאגה שאני רק חושבת מה אני אוכל לעשות למענם כשירגישו טוב ושישכחו שכמה ימים קודם דחפתי להם נרות בישבן או הכאבתי להם עם מי חמצן באוזניים.
 
אז אני יושבת בשרותים ומפנטזת איזה חדר אעצב להם בבית החדש. אני יודעת, שמבחינת אלכס, אושר פרושו קיר אחד עם ציור ענקי של דורה וקיר שני עם ציור של דרדסבא וכל השאר לא ממש איכפת לה. יש מצב, אבל אני בונה על זה שבובה ענקית של דורה תספק את הצורך (שאין לי מושג לגמרי מה הוא) וקירות החדר יתפנו למשהו יותר שקט.
 
חדר הילדים הוא לא רק חדר משחקים, אלא בעיקר המקום בו הם ישנים (כשהם מסכימים) ונרגעים. אז לא נראה לי שאלך על יותר מידי טכניקות או אינספור צבעים. חשוב לי ליצור אוירה נעימה ונינוחה עם איזה שניים עד שלושה גוונים, ואולי קצת עיטורים.
 
האם ידעתם שגודל שוק צבעי ה-DIY בישראל מוערך בכ-120 מיליון שקל, , כשמתוכו כ-25% הם שוק צבעי חדרי הילדים? סקר שנערך לא מזמן ובו שאלו 500 אנשים, הראה שקרוב ל45% צבעו בשנה האחרונה את חדר הילדים, ו25% צובעים את חדרי הילדים בבית מידי שנה!
 
עכשיו, בדירה השכורה שלנו, קצת כואב לי הלב להשקיע כי אוטוטו נעזוב (למרות שאם הייתי יודעת לפני שנה את מה שאני יודעת היום- שצבע זה גם זול וגם קלי קלות לבצע/להחליף, הייתי צובעת את חדר הילדים מזמן).
 
זה החדר שלהם היום. לבן, סטנדרטי
 
 

אז מאיפה בכלל מתחילים?!

אני חושבת שאם אבחר נושא שלפיו יעוצב חדר הילדים – דובים, ים, קרקס, פנטזיה, פרחים, פיות או מלאכים, (דורה או דרדסבא), יהיה יותר קל לעצב את החדר בהשראתו… נראה לי שבחירת נושא לחדר תקל לי גם על בחירת הרהיטים, הגוונים, וטקסטורות הצבע.  
 
חוץ מזה, האבזור בחדר הילדים הוא בדרך כלל מאוד צבעוני, כמו גם המשחקים, אז עדיף לדעתי לבחור לקירות החדר גוונים עדינים ורכים. ואם יתחשק לי להתפרע, אפשר ליצור נגיעות צבע מקומיות חזקות יותר בוילון, בשטיח, או בתמונה.
 
אם הם היו בחדרים נפרדים, את החדר של אלכס הייתי צובעת בגווני הורוד ולילך או כתום אפרסק וצהבהב, ואת של יהלי בכחול נייבי בשילוב של לבן או חאקי. אבל הם יחד, ועוד לא פיצחתי את הקונספט והצבעים.
 

 
דיברתי אתמול עם קרן נוימן מ"נירלט" שהיא האורים והתומים שלי בנושא (יש לי כמה וכמה אורים ותומים בזמן האחרון שזה מטורף), והיא אמרה שיותר חשוב מהכל הוא לדאוג לביטחון ולנוחות של הילד ולוודא שמשתמשים בצבע ידידותי. מה זה צבע ידידותי, אתם שואלים? 
ראיתי שם בנירלט חדרי ילדים צבועים פשוט מהמם – כשכל הצבעים הם על בסיס מים, בלי חומרים רעילים ויש להם גם ריח מעולה.  
 
 
 
 
ומשהו בקטנה:
אפרופו ביטחון ובטיחות, האם יצא לכם לשמוע על מערכות החימום התת-רצפתי שמופעלות על חשמל ויוצרות סביבן שדה מגנטי באיזור הקרוב לגוף? כשמדובר בילדים קטנים שזוחלים על הרצפה, החשיפה בזמן הפעלת המערכת גבוהה פי 250 ביחס לחשיפה הממוצעת האופיינית(!), שאם לא הבנתם עד הסוף – ברמת חשיפה כזו מדובר בסיכון גבוה לילדים לחלות בלוקמיה. זה דבר אחד ששמעתי.
 
דבר שני – האם ידעתם שנכון להיום, התקן להגבלת הקרינה מחומרי בנייה מוחל בפועל רק על בלוקים, ולא על שאר חומרי הבנייה (בטון, מרצפות, חומרי חיפוי, טיח ועוד), שמהווים את המסה העיקרית של הבית?!
 
המון דברים למדתי בזמן האחרון – מבטיחה להרחיב בפוסטים הבאים. אמנם הייתי שמחה עכשוי לפרט כמה מהקטסטרופות הפרטיות שלי (שתודה לאל הן בגדר סביר) אבל הילדה שלי מקרקרת בסלון ועוד שניה אני נדבקת כאן לאסלה..
 
אל תשכחו לשלוח שאלות וגם טיפים מעולים שיעזרו לא רק לי! Michalyanai2@gmail.com
תגובות (0)
הוסף תגובה