בנק הזרע מקבל פחות תרומות בשנים האחרונות

בישראל בכל שנה נוצרים כ- 700 הריונות חדשים מתרומות זרע, כך על פי נתוני ארגון משפחה חדשה. הארגון פילח את פרופיל התורמים ומתוכם: 42 אחוז סטודנטים, 37 אחוז חיילים ו-20 אחוז בעלי מקצוע.

 

נתון מעניין הוא השינוי בפרופיל מקבלות תרומת הזרע במהלך העשור האחרון. לפי נתוני המעבדה לפריון הגבר בתל השומר, בעוד שבשנת 2000 עיקר המקבלות היו נשים שאינן פנויות, בשנת 2010 עיקר התרומות נתבקשו על ידי נשים רווקות.

 

תרומות הזרע מבוקשות היום יותר מאי פעם. את הביקוש הגבוה לתרומות זרע זיהה פרופ' שלמה משיח כהזדמנות. משיח, מבכירי הגניקולוגים בארץ בתחום הפוריות וההפריות החוץ גופיות, הקים לפני כשנה בנק זרע פרטי בשם "סופרם" אותו הוא מנהל ביחד עם פרופ' ג'קי אשכנזי, ד"ר מיכאל ברר וד"ר רועי משיח.

 

עוד בonlife:

 

"הבנק שלנו הוקם מתוך מצוקה של חוסר בתורמים גברים. מעל 40 שנה אני מטפל במקרי עקרות ונתקלנו בקושי להשיג זרע איכותי בזמן סביר. יש בארץ אמנם ארבעה עשר בנקים לזרע אבל רק שמונה פעילים". אומר פרופ' משיח."אחד היתרונות הבולטים בבנק זרע פרטי, לדברי משיח, הוא שבניגוד לבנק ציבורי, התורם חייב למשל, לעבור בדיקות גנטיות ובדיקות מעמיקות יותר".

 

בבנק אותו הוא מנהל, נשמרים פרטיהם של התורמים חסויים. "גבר שאין לו בעיה להיחשף, יש לו ככל הנראה איזושהי בעיה פסיכולוגית משום שהוא מוכן לסכן את משפחתו העתידית. רוב הגברים בישראל לא היו רוצים שיום אחד יתדפק ילד על דלתם. פה לעומת חו"ל זו מדינה קטנה. גם אצל הדנים, המאשרים להציג תמונת ילדות שלהם לאישה המעוניינת בכך, הם חותמים על מחויבות לפגישה אחת עם הילד בעתיד ואז רואים איך זה מתפתח.לא בטוח שפה יהיה אפשר להימנע מפגישות שוב ושוב. כיום בישראל התורם חייב להיות רווק ובדנמרק לעומת זאת, יכול גם להיות נשוי ובעל משפחה".

בנק הזרע הוא מתנה לנשים

"בנק הזרע הוא מתנה גדולה לנשים שלא הצליחו לנהל זוגיות ורוצות ילדים או שחיות עם בנות זוג. הטכנולוגיה של הפריון זו מהפכה אמיתית משום שהאנושות עוברת שינוי פיזיולוגי. במהלך השנים איבדנו את יכולת הפריון אבל לא איבדנו את הרצון להיות הורים". אומרת עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"ל ארגון משפחה חדשה. הארגון שבראשו היא עומדת פועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה, לרבות, כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים.

 

רוזנבלום, בניגוד לפרופ' משיח, חושבת שיש לשים קץ לתרומות האנונימיות. "אני מאד בעד הסרת האנונימיות. מספר התורמים לא ירד בעקבות זאת, אני מאמינה שבסך הכל פרופיל התורמים ישתנה. אנגליה למשל, הייתה אחת המדינות הראשונות שחשפה את זהות התורמים והיה חשש שתהיה ירידה בתרומות אך החשש התבדה. מחקרים הראו שאנשים שלא יודעים את הרקורד הגנטי שלהם עוסקים בזה ללא כלות. הרוב רוצים לדעת וזו ככל הנראה זכותם".

המבוקש: ילד "אשכנזי"

בימים אלו מתכננים ב"סופרם", רכישה של זרע מדנמרק שיתווסף לזרע הספרדי וכמובן הישראלי שכבר קיימים במאגר. פרופ' משיח: " הזרע הספרדי מתאים לאוכלוסייה מסוימת, אך יש כאלו שמבקשים זרע מתורם שנראה יותר "אשכנזי", בלונדיני, גבוה, עיניים בהירות וכו'".

 

"מה שחשוב לנו היום לעשות הוא להגדיל את המודעות של נשים לפוריות שלהן. הן לא מודעות לעובדה שהפוריות יורדת דרסטית עם השנים ובהתקרבן לגיל 40 הן יכולות לאבד אותה. בגילאי 41 ו-42 זה נגמר" מדגיש פרופ' משיח. "יש לי הרבה עקומות וטבלאות שמראות את זה .נשים חושבות שכל זמן שמקבלות וסת הן פוריות וזו טעות. יש נשים שדוחות הריון בגלל קריירה או בגלל שהן מחכות לבן הזוג המתאים שיגיע, אבל הן צריכות להיות מודעות לזמן שאוזל".

 

גם ברשת מנסים לתת אלטרנטיבה לבנק הזרע המסורתי. כיום ישנם מספר אתרי שמטרתם לחבר בין תורם זרע לאישה המעוניינת בתרומה. פרופ' משיח טוען כי לאתרים אלו אין באמת מאגר מספק כדי לענות על הביקוש. "יש גברים שמגיעים לתקופת החיים שה הם רוצים ילדים ומוכנים להיות חד הוריים ומחפשים אישה כדי לעשות זאת. אבל זה לא מוצלח ומוכח כמו בנק זרע".

נשים לא מפחדות להיות חד הוריות

"מסך הפונים אלינו כ- 20-25 אחוז זוגות נשואים, 35 אחוז נשים חד הוריות, 35 לסביות ויש גם כאלו שעברו את גיל 43 ואף 47 ולא יכולות להרות מביציות שלהן. אלו כמובן לא אחוזים מדויקים" מסביר פרופ' משיח.

 

"נשים פעם לא היו מוכנות להיות חד הוריות. הן חששו מזה. עם השנים נשים נעשות יותר ויותר עצמאיות וקרייריסטיות. הן יכולות להרשות לעצמן לעשות פסק זמן בחיים, ללדת ולחזור לעבוד והן מפרנסות בכבוד גם יותר מילד אחד, אותו הן הרו, ויותר מפעם אחת, באמצעות תרומת זרע. אני מכיר מקרים של חד הוריות שעשו שלושה ילדים ויותר".

 

משיח מציין כי בנק הזרע זוכה לביקוש הולך וגובר במהלך השנים בזכות קהילת הלסביות. "אין כבר רתיעה היום. הלסביות יוצאות מהארון ומקימות משפחה. היום משפחה לסבית מעניקה לא פחות ואולי אף יותר ממשפחה רגילה, יש שם פחות גירושים למשל. לפני עשר שנים הצרכנים של בנק הזרע היו זוגות נשואים שהגבר היה עקר, אפשר אפילו לומר לפני 15 שנה, כי ב10 השנים האחרונות נמצאו הרבה פתרונות לבעיות עקרות והביקוש לתרומת זרע באוכלוסיית הזוגות ירד".

 

לא רוצה לוותר על זוגיות

פרופ' משיח מודע לפחד של נשים לוותר על זוגיות בעקבות פנייה לבנק הזרע: "יש כמה הנחות שנשים עושות שחלקן הגדול מוטעה, ביניהן למשל, שאם אישה תטפל בילד או יותר יהיה לה קשה למצוא בן זוג, אך סטטיסטית זה לא נכון .רוב הגברים בגילאי 40 ו-50 הם גרושים או אלמנים שדווקא מתאים להם להיות עם מישהי שכבר יש לה ילדים" .

"יש פה פרדוקס, כי בקריטריונים של אישה לחפש בן זוג, היא עושה פה ושם פשרות, אך בזרע אין פשרות. זה מאד חשוב להן המראה החיצוני, מההשכלה ומעוד נתונים שקשורים לתורם, כמובן בריאות. בכל זאת מדובר על 50 אחוז מהגנטיקה של הילד".

 

פרופ' משיח מציין כי "היום אנחנו במצב שאין בעיה לספק באפס המתנה זרע. "מצב שהשגנו תוך חצי שנה. קיבלנו רישיון בינואר ויש לנו כבר יותר תורמי זרע מבכל בנק בארץ. כרגע 500 תורמים מספרד ועוד 200 בקרוב מדנמרק. אחד הנושאים החשובים לנו זה מגילויי קרובים ואנחנו ממזערים את הסכנה באמצעות תורמים מחו"ל כי הסיכוי שילד מישראל יכיר את אחותו מדנמרק קטן בהרבה משיקרה כך בארץ". מסתבר שדווקא הקהל הדתי מעוניין מאד בייבוא מחו"ל. "הקהל הדתי בהנחיית הרבנים רוצה זרע גוי בגלל החשש מגילוי עריות".

 

את התורמים הפוטנציאלים מגייסים משיח ועמיתיו לרוב באמצעות מודעות. "שיטה נוספת שאנחנו נוקטים בה היא חבר מביא חבר. אנחנו מאמינים שלתורם האיכותי יש גם חברים דומים לו".

 

למה הגברים עושים את זה? לפי פרופ' משיח, הסיבה העיקרית היא כסף. " רובם באים בשביל הכסף, אבל יש פה גם את הרצון לעזור ואנחנו מנסים לטפח את הצד האלטרואיסטי. היום גברים יותר מתירניים. יש גם יותר מודעות לעניין של זוגות חד מיניים וזהו עוד גורם מדרבן".

איך מקבלים זרע?

"יש לנו נוהל של טיפול באשה. היא נפגשת עם אחד ממנהלי בנק הזרע ואנחנו יוצאים לדרך. עושים בדיקות גנטיות וזה לוקח טיפה זמן. כמו כן עושים פרופיל הורמונלי. לעיתים מגלים שלחלק מהנשים שעשו הפלות יזומות בעבר והגיעו לגיל 37-38  בלי ילדים, יש בעיות להרות. כמו כן יש לנו גם מומחי פוריות גבר".

 

אנונימיות התורם נשמרת לאורך שנים דווקא מבחירה, בקרב זוגות סטרייטים. "להערכתי כ-80 אחוז מהזוגות שמשתמשים בתרומת זרע בשל בעיות פוריות אצל הגבר, לא מגלים לילד שהאב אינו אביו הביולוגי. אני אישית חושב שזה הדבר הנכון לעשות.אבל זהו נושא שיש לגביו ויכוח ויש סביבו הרבה שיחות ודיונים".

 

אין בעיות פסיכולוגיות

"עיקר הבעיות הן פיזיולוגיות, כאשר מתגלות למשל מחלות שלא ידעו עליהם מצד התורם. דווקא מבחינה פסיכולוגית, לא ידוע לי על בעיות בקרב משפחות חד הוריות למשל. הם מסבירים לילד ש"בחרנו את אבא שלך במיוחד" וזה נותן את האפקט שלו".

 

בין המקרים שבהם נתקל פרופ' משיח, הוא מספר על אשה בת 43, ש"סיכוי ההרות שלה לא היו טובים. לאחר מספר טיפולי פוריות, האשה הרתה עם שלישייה. לי היה החשש מלידת שלישייה וייעצתי לה להפיל, שכן זה כרוך בהרבה לידות מוקדמות ובפגים, האשה התעקשה ולא פחדה והיום הילדים שלה בריאים ושלמים, בני חמש. היום, היא אומרת שאם הייתה צעירה יותר הייתה מנסה יולדת שוב. נתקלתי בזוג ממוצא עדתי מסוים, שהתעקשו על תורם זרע מהעדה שלהם כדי שידמה לבעל במראו החיצוני. התחלנו לחפש תורם במיוחד בשבילם וכשלבסוף מצאנו זו הייתה שמחה אדירה".

 

אחד מהרבה מאד סיפורי הצלחה של בנק הזרע, היא של מיכל. מיכל (שם בדוי), 48, ניהלה רומן במשך עשר שנים עם גבר נשוי שדבריה "לא חי טוב עם אשתו". מיכל: "הוא במשך שנים הבטיח שהוא אוטוטו עוזב אותה ובכל פעם עלה תירוץ חדש. עד שהבנתי שהישועה לא תבוא ממנו. רציתי מאד ילדים למלא את הריק בחיי. פניתי לבנק הזרע באחד מבתי החולים במרכז הארץ ועשיתי את התהליך. כיום הבן שלי בן 8. אני מאושרת ומגדלת אותו עם המון אהבה. התמיכה הנפשית והכספית מגיעה מהמשפחה למרות שאין מה להגיד, חסר דמות אב, למזלי, האחים שלי ממלאים את הריק."

תגובות (0)
הוסף תגובה