אם חד הורית: סוד האב הנעלם

נתקלתי במהלך שיטוטיי ברשת בכותרת  אני שרית בראל, לא שרית חד הורית"" מתנוססת בגאון מעל הגיגיה של אותה שרית, שהיא גם אם חד הורית אבל גם מוצאת את הכוח הפנימי, האושר, השמחה, הנצנצים ושאר מרעין בישין ולא רוצה לכנות את עצמה באותו כינוי עגום "חד הורית" כזהות אומללה ומחפשת רחמים. מה שהיא כנראה לא מוצאת לנכון לכלול בכתבתה, ומה שאני לא מצאתי לו זכר – הוא אבי ילדיה. איפה הוא? מי הוא? מה תפקידו בכח?

 

עוד ב – Onlife:

 

מקומם אותי שנשים גרושות (הפוסט מתייחס לנשים, עקב ריבוי סטטיסטי אפי ועקב סיבות מגדריות חברתיות שונות, אבל בהחלט ייתכנו גברים באותו המצב) נקראות מיד "חד הוריות". כן, אני בטוחה שיש נשים שהן למעשה מתפקדות בהרבה מובנים, אם לא בכולן, כאימהות חד הוריות – האב לא משלם מזונות, מתחמק מפגישה עם ילדיו וכו' וכו'.

 

לילדים להורים גרושים כמעט תמיד יש שני הורים

אבל בהרבה מקרים, לילדיה של אותה אם גרושה יש אב מתפקד, לעיתים מתפקד נפלא. יש להם מישהו להתקשר אליו כשהם עצובים, מישהו שיגיד להם יום הולדת שמח, מישהו לבלות איתו זמן כשיש חופש. יש מישהו שמעורב במגוון ההחלטות ההוריות שנעשות לגבי אותו הילד. לפעמים – המשמורת אפילו הולכת לאב, ולא לאם. נדיר, אבל קורה. בקצרה – כפי שאמרתי, לילדים להורים גרושים כמעט תמיד יש הורים. ברבים.

 

בתור בת במשפחה חד הורית – שכן אבי נפטר – הדבר הזה מקומם אותי. יתמות זו הדרך הכי "קלה" לדבר על ההבדל הזה. היא מאוד טרגית למשמע, היא נטולת בחירה ושמתי לב שהיא לרוב סוג של פרה קדושה. אבל גם אימהות "יחידניות מבחירה" מגדלות את ילדיהם במשפחה חד הורית במובהק.

 

לאן נעלמו כל האבות?

הבעיה שלי עם העניין הזה היא לא בסגנון של "אני מסכנה יותר, לי אין אבא ולילדים שלך, הו אם גרושה, לרוב יש" אלא אחרת. שפה זה דבר חשוב. ברגע שמשתמשים בביטוי "משפחה חד הורית" במקרים בהם לילדים יש יותר מהורה אחד, זו זילות של המונח שמדירה לחלוטין את ההורה השני מהמשוואה המשפחתית.  

 

אגב, מעניין לראות את הגדרת הוויקיפדיה בעברית, אשר מדברת על משפחה חד הורית כ"משפחה שבה יש, בנוסף לילד אחד לפחות, רק הורה אחד (ולא שניים). " ובכך מבטלת לחלוטין את ההורה השני, בניגוד להגדרת הוויקיפדיה באנגלית, אשר מגדירה "הורה יחיד:

"A parent who has most of the day to day responsibilities in the raising of the child or children, which would categorize them as the dominant caregiver".

 

בתרגום חופשי, הורה אשר לו מרבית האחריות היום יומית לגידול ילדיו. באנגלית, מאחר והשפה מתייחסת למטפל הראשי בילד כהורה יחיד (וגם זה, כמובן, בעייתי בעיני), הרבה יותר קל להסיק שההורה השני נושא בתואר מטפל משני, שלא לומר – קיים.

 

עברית שפה מצמצמת

בעברית, ההתייחסות היא למשפחה הכוללת (ולא לאם\אב. לפי ההגדרה החוקית, למשל, שרית יכולה להיות אם יחידה במשפחה חד הורית, אבל לא אם חד הורית.) כך שלרוב, הרבה יותר קל לצמצם את קיומו של ההורה השני, במקרה הזה – האב.

 

בכתבה הנ"ל, האב פשוט לא מופיע. עשיתי קונטרולF  והכל, כדי לוודא. קיבלתי אבק, כאב, אבל ואבלים – אבל לא קיבלתי אב. אנחנו לא יודעים אם הוא בכלל יזם את הגירושין ורצה לעזוב את הבית, אם הוא רואה את ילדיו אחת לשבוע, פעמיים בשבוע או פעם בשנה. אנחנו לא יודעים מה מערכת היחסים שלו איתם, אם הוא משלם מזונות או לא. במובן הגלוי, ההכרתי, הוא אינו בכתבה. במובן התת הכרתי, הוא כנראה לא שם בכלל. וזה לא הוגן. למעשה, אני די בטוחה שזה לא הוגן כלפיי כלל המשפחה, ולא רק כלפיו.

 

לבלוג  של הדר רייזמן, קולמוס

תגובות (0)
הוסף תגובה