תרופות נגד דיכאון: מסממים אותנו?

בימים אלה משרד הבריאות בשיתוף קופת חולים כללית הודיע על הוזלה של 62 תרופות שנותרו מחוץ לסל הבריאות. מהוזלה זו ייהנו כ-150 אלף מבוטחי הקופה ובין התרופות המוזלות נמצאות תרופות נגד דיכאון וחרדה ציפרלקס, אסטו ואסציטלופרם טבע.

 

עוד ב- Onlife

 

 

מנתוני הקופה ישנם כ-7,500 מבוטחים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון. ציפרלקס היא התרופה המקורית שיצאה לשוק לאחר שנים של מחקרים ולכן היא יקרה יותר (124-216 ?). ההוזלה תחסוך למבוטחי כללית כ-44%-47%.

 

מנתוני ער"ן, המציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט, עולה כי בשנת 2011 התקבלו כ-10,600 שיחות שעוסקות בנושא דיכאון.מנתונים של 'שירותי בריאות כללית' עולה כי בין השנים 2005-2009 חלה עלייה של 35% במספר המטופלים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון ונרשמה עליה של 20% במשך זמן הטיפול במחלה.

השמנה ואורגזמה מאוחרת

ישנן שתי קבוצות של תרופות נוגדות דיכאון.

  • קבוצת התרופות SSRI  נפוצה יותר וכוללת את פרוזק, צ'יפרלקס, אסטו, אסציטלופרם טבע, סרוקסט, פבוקסיל, לוסטרל וצ'יפרמיל. תרופות אלו מעכבות ספיגת סרוטנין שהוא מוליך עצבי האחראי על מצב הרוח ותחושת הביטחון.
  • קבוצה נוספת נקראת SNRI כוללת את התרופות איקסל, אפקסור וסחמבלטה, אשר מעלות את רמת הסרוטונין והנוראדרנלין. 

 

"התרופות בטוחות ואינן ממכרות או יוצרות תלות כלשהי", מרגיע ד"ר הדר שלו, מומחה לפסיכיאטריה מהמרכז הרפואי סורוקה. "אולם יש תופעות לוואי מוקדמות ב-3-10 ימים הראשונים של בחילה, שלשולים ותחושת אי נוחות בבטן. סרוטונין נמצא גם במערכת העיכול ועליה מוגברת ברמתו גורמת לתופעות לוואי ולכן מומלץ לעלות בהדרגה את המינון וליטול את התרופה לאחר ארוחה.

 

תופעת לוואי שמטופלים רבים מתלוננים עליה היא השמנה, אולם ד"ר שלו מסביר כי "דיכאון במקרים רבים גורם לחוסר תיאבון ולפעמים רוצים ששיפור במצב רוח יגרום לעלייה במשקל. העלייה הממוצעת היא של 2-3 קילו, אך ישנם מקרים של אנשים שעלו יותר".

 

עוד הוא מוסיף כי גם לגבי ירידה בתפקוד המיני יש פתרונות. "התרופה עלולה לגרום להאטת הזמן עד שמגיעים לאורגזמה אך אפשר ביום שמתכננים לקיים יחסים לא ליטול את התרופה או בהתייעצות עם רופא לקחת תוספים או להחליף את התרופה".

    

"כמו תוסף תזונה"

רונית (השם המלא שמור במערכת) משתמשת בצ'יפרלקס מעל 4 שנים ובעיקר הרגישה תופעות לוואי בהתחלה. "בגיל 24 עברתי התמוטטות עצבים והיו לי התקפי חרדה כל הזמן. הלכתי לפסיכיאטרית של הקופה במטרה לקבל מרשם לכדורים", מספרת רונית. "תיארתי לה את הרגשתי ולאחר הפגישה התחלתי את הטיפול התרופתי.

 

"במהלך התקופה שאני מטופלת עליתי עשרה קילו אבל אני לא בטוחה שזה קשור לתרופה. בכל אופן אם זה המחיר אני מוכנה לשלם אותו. לא רוצה להפסיק להשתמש בתרופה, אני מתייחסת אליה כאל סוג של תוסף תזונה ואני לא חושבת שזו התמכרות רעה כי אני לא רוצה לחזור למצב שהייתי בו לפני כן. גילתי שיש המון אנשים שלוקחים את התרופה אך למרות זאת עדיין יש סטיגמה לא טובה".

 

ד"ר אאידה לוקנין אחראית הפסיכיאטריה במרכז הרפואי כרמל, אומרת שרק אחרי כ-4-8 שבועות התרופה מתחילה להשפיע על המטופל. "מעלים את המינונים בהדרגה וכך גם כשרוצים להפסיק את הטיפול, מורידים את המינונים בהדרגה על-מנת למנוע תופעות לוואי".

 

מרשם לכל דורש?

דיכאון עלול לגרום לפגיעה תפקודית, תחלואה גופנית ואף למצבי אובדנות. הטיפול כמובן חשוב אך צריך לבחון כל מקרה לגופו. "אני נתקלת באוכלוסיה של קשישים שלכולם יש ברשימת התרופות כדורים אנטי דיכאוניים", מספרת ד"ר לוקנין.

 

"כשאני שואלת אותם למה הרופא נתן להם את המרשם הם אפילו לא יודעים וכך רשימת התרופות שלהם הולכת וגדלה. לפני שנותנים טיפול תרופתי צריך לשקול ברצינות ולבדוק את המטופל מבחינה פיזית ונפשית אם הוא אכן צריך את הטיפול. רופא המשפחה נותן למטופל את המרשם ולא ממשיך מעקב לבדיקת שינוי במצבו הנפשי. אני בטוחה שכוונת הרופא טובה אך אני נגד הגישה של לתת את התרופה לכל אחד".

 

גם ד"ר שלו מסכים כי אצל חלק מהרופאים יש נתינה מהירה של מרשם לתרופה. "רוב רופאי המשפחה יודעים מתי לתת מרשם למטופל או להפנות אותו לפסיכיאטר אך חלקם לפעמים ממהרים באבחנה, במיוחד כשמדובר בדיכאון קל".

 

אולם ד"ר שלו מציין כי תמיד כדאי לפנות קודם לרופא המשפחה על- מנת לשלול סיבה גופנית לדיכאון. "יכול להיות שהמצב הנפשי נובע מחוסר מויטמינים שונים בגוף, סוכרת, מחלות לב או תופעות לוואי של טיפול תרופתי נגד יתר לחץ דם, לכן חשוב לעשות בירור ראשוני ובין היתר לבדוק אם יש צורך ללכת לייעוץ אצל פסיכיאטר.

 

"דיכאון הוא מצב מסוכן ונפוץ אצל נשים כמעט פי שניים מגברים והסיבות לכך לא לגמרי ברורות, אך התגובה לטיפול יעילה וטובה גם אצל נשים וגם אצל גברים ולכן כדאי לטפל בבעיה כראוי ולשפר את אורח החיים", הוא מוסיף.

 

ד"ר מרגלית גולדפרכט, מנהלת המחלקה לקידום איכות באגף רפואה, חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית, אומרת כי "רופאי המשפחה יכולים לרשום כל תרופה נוגדת דיכאון. לצורך קבלת והתחלת טיפול תרופתי לא חייבים לפנות לפסיכיאטר.

 

"פנייה לפסיכיאטר במרפאות בריאות הנפש המופעלות על ידי משרד הבריאות תלויה בזמינות של תורים. רופאי המשפחה מפנים מטופל לפסיכיאטר במצבים שמחייבים התערבות כמו במקרים של פסיכוזה, מצב של אובדן קשר עם המציאות, במקרים של חוסר תגובה לטיפול וכן לפי בקשת המטופל.

 

"למחלת הדיכאון יש הגדרה מובנית ולרופאים יש הנחיות ברורות כיצד לאבחן אותה, תוך כדי היעזרות במספר שאלות למטופל (שאלון מובנה) ושיקול דעת קליני של הרופא המטפל, כמו אם הוא רואה שהמטופל מתקשה להתרכז, עצוב, מתלונן על כאבים בכל הגוף, קושי להירדם, שינוי בתיאבון וכדומה".

 

היא מוסיפה כי "רופאי המשפחה לא ממהרים לרשום מרשמים. בריאות הנפש היא חלק מההתמחות של רופאי המשפחה שגם עוברים קורס מעמיק בנושא. להפך, אנו נתקלים במקרים של אנשים, בעיקר מבוגרים, שלא רוצים לקחת את הטיפול התרופתי למרות שהם צריכים, אבל חוששים מהסטיגמה הקיימת.

 

"הסיכוי של אדם לחוות במהלך חייו גל של דיכאון שימשך מספר חודשים הוא 25%. זו המגפה של המאה ה-21 ועל-פי דיווחי ארגון הבריאות העולמי מצוקה נפשית נמצאת במקום הראשון כגורם לתחלואה, כך שצריך לטפל בה".

תגובות (0)
הוסף תגובה