פחדתי שיגיע היום הזה. כבר למעלה משבוע שאני מסתובבת עם כאבים בשיכמה הימנית שמקרינים לי על כל היד ובימים האחרונים אפילו מנמלים לי את האצבעות.
עוד ב- Onlife:
- עופרה שטראוס, הגיע הזמן להפסיק עם הגימיקים והמניפולציות
- תצוגת האופנה של קסטרו: 10 הבגדים אתם חייבים
- האם אשפוז כפוי של חולי אנורקסיה יכול להציל חיים
אז ניסיתי אמבטיה חמה, מסאג? מבעלי שיחיה, ואפילו משחת וולטרן, אבל בסוף מצאתי את עצמי אצל הרופא. מישוש פה, מישוש שם, ואבחנה חד משמעית: ?גברת ינאי, אה סליחה, גברת מוסקל את במתח, ואת בלחץ?.
אני במתח ובלחץ??? איזה שטויות
אז מה אם התפטר לי המפקח על הבנייה כי חטף עלי קריזה שחילקתי את התוכניות לקבלנים בלי להתייעץ איתו? אז מה אם עוד לא בחרתי קבלן כי כולם נראים לי נחמדים ולא נעים לי להודיע למי מהם שזה לא יהיה הוא? אז מה אם כתב כמויות שיש לי לא קשור למציאות כי בהתחלה תכננו להרוס את כל הבית ולבסוף החלטנו שזה רק שיפוץ?
דיווח מהשטח- בן הגיע לפתור את בעיית המרזבים
ואז מה אם עוד אין לי אישור בניה מהעירייה כי שינינו תוכניות כל יומיים ואז מה אם קנינו את הבית כבר לפני 8 חודשים ועדיין לא התחלנו בשיפוץ?! ואז מה אם אנחנו משלמים גם משכנתא מטורפת וגם שכר דירה וגם שני גנים פרטיים וחורגים מהתקציב שגם ככה גבוה נורא?!
אז מה אם גילינו שאנחנו חייבים לבנות ממ?ד ורק זה זה עוד איזה 100.000 שקל. אז מה?!?! בגלל זה לאבד עשתונות???בגלל זה לחטוף עצבים??? בגלל זה לאבד תחושה ביד ימין??? כן! כן!! כן!!!
דווקא נראה סבבה, לא?
זה פשוט אסון איך שקונטרול פריק שכמותי, לא מצליחה להשתלט על כלום. שיא השיאים היה כשאתמול, באחת וחצי בלילה, בן ואני ניהלנו ויכוח תרבותי שהתחיל ב-האם להשאיר את העמוד בסלון או להוציא עוד 20 אלף שקל ולבטל אותו – ונגרר, איך לא, לוויכוח קולני, עצבני, וחסר הגיון על גוון השטיח שהיינו רוצים בחדר האמבטיה.
אחרי עשר דקות לא נעימות, בן, שבאמת השתדל להיות סבלני מול ההאשמות שהטחתי בו, נשבר ושאל: ?אז את רוצה להתגרש?? ?כן?, עניתי לו בנחרצות והסתכלתי עליו במבט רצחני. ואז, היתה שניה של דממה קשה, ושנינו פרצנו בצחוק מטורף שהתחלף תוך זמן קצר, למזלנו הטוב, במשהו שאי אפשר לפרט עליו בבלוג שיתכן שקוראים אותו גם קטינים.
זאת האמת לאמיתה. ככה זה נראה
זה נורא איך השיפוץ הזה מוביל אותי עד הקצה של הקצה, וברור לי עכשיו, יותר מתמיד, באיזו קלות אפשר להיגרר לריבים טפשיים שידרדרו לקטסטרופה מוחלטת. פתאום החלטות של "אם נעשה מתישהו רילוקיישן לארה?ב לתקופה, אם בא לנו ילד שלישי, או אפילו אם כדאי לחזור בתשובה", נראות סוגיות הרבה יותר פשוטות מבאיזה סוג דק נשים בחדרים.
ואתם יודעים מה "מנחם”? שזו רק ההתחלה. כי השיפוץ, תאמינו או לא, עדיין לא התחיל…! (אני יודעת שכבר ציינתי את זה רק חשבתי שכדאי לציין שוב, אם במקרה לא הבנתם).
אם תפתחו את הבלוג הזה בשבוע הבא יש שלוש אופציות:
1. תפורסם מודעת אבל
2. תפורסם מודעה שהבית למכירה
3. נבחר קבלן ונתחיל כבר בשיפוץ
כרגע אופציה 1 היא הכי סבירה, אבל החיים מלאי הפתעות. או שנתראה בשבוע הבא, או שלא.