ביקורת קולקציית אביב קיץ 2012 של רנואר

כשהייתי קטנה, ההורים שלי לימדו אותי ש"אם אין לך שום דבר טוב להגיד, אל תגידי כלום". בהיותי האדם המנומס והמחונך שאני, רציתי ליישם את המשפט הזה היום (4 במרץ), לאחר תצוגת האופנה של רנואר לעונת אביב-קיץ 2012. אבל במקרה הזה, לצערי, זו לא באמת אופציה. 

 

הבשורה של רנואר לעונת אביב-קיץ 2012 היא ספורטיבית. אולי אפילו יותר מדי. ארסנל המעצבים של רנואר (שמונה במספר), קיבלו החלטה לעצב קולקצייה מיוחדת שמתקשרת באופן ישיר לאולימפיאדת לונדון שתחול באוגוסט הקרוב. המוטיבים הספורטיביים של הקולקציה, כמו גופיות, בדי ניילון, אימוניות ואפילו חולצות הרשת הזכורות לשמצה, ניכרו בכל אלמנט של הביגוד שלהם, החל מהלבוש הקז'ואל ועד לבוש הערב. 

 

צלם: קובי בכר

 

אין דבר רע בלבוש ספורטיבי: הוא נוח, הוא קליל, ניתן לכבס אותו במכונה ולא בידיים, אבל זה בערך הכל. הוא לא מחמיא, הוא לא אלגנטי והוא לא מתאים לשום מקום פרט לחדר כושר ו/או מגרש הטניס. 

 

נכון, יש מעצבים שהצליחו לעשות מזה קריירה משגשגת, בראשם עומדת סטלה מקרתני ושיתוף הפעולה הפורה שלה עם חברת אדידס, אבל רנואר לא הצליחו לקיים את ההבטחה, או לעמוד בציפיות. 

 

הבעיה לא נעצרת בסגנון הספורטיבי. הקולקציה שהוצגה על המסלול של רנואר לא תהלום אף אישה מעל גיל 30. גם הרזות ביותר, והמעודכנות ביותר, לא ירצו להיתפס עם בגדים שמתאימים לכל היותר למשחקון טניס, בקניון הקרוב לביתן. בטח שלא באירוע נוצץ.

 

כדי לשמור על נימה של חיוביות,  אציין שרנואר הציגו גופיות וחולצות קלילות שנראו נוחות מאוד ואפילו פרקטיות. אבל תכלס, ממתי אנחנו מחפשות פרקטיות כשאנחנו הולכות לעשות קניות? 

 

צלם: קובי בכר

 

בנושא הפרקטיות נציין את הנעליים של הדוגמניות. נכון, הקולקציה הספורטיבית הצדיקה את הסנדלים השטוחים ונעלי הסניקרס הצבעוניות איתן צעדו, חבל רק שהדוגמניות הישראליות לא מתנוססות לגובה מטר שמונים. ראוי היה ורצוי לתת להן תמיכה בכיוון הנעליים. הן נראו קצרות מהרגיל וגם אם היה להן ממש נוח ולא היה חשש שיפלו, זה פגם במראה הכללי של הלוק. כמו כן, רחשים שהגיעו לאזניי אמרו כי מי שישב בשורות האחרונות יכול היה רק לחלום על לראות את הבגדים במלואם.

 

בגדי ערב

גם בגזרת בגדי הערב אין לי בשורות טובות. רנואר המשיכו עם הטריק הזול (תרתי משמע) של ביגוד ספורטיבי, תחת מעטפת אלגנטית. מחולצות הרשת ועד עליוניות שקופות, הגימורים של הבגדים נראו באיכות נמוכה ומעט מאוד פריטים שהופיעו על המסלול, העלו בי את החשק לקחת אותם הביתה.

 

צלם: קובי בכר

 

נקודות על מאמץ

הניסיון של רנואר להצטרף אל בשורת הטרנדים של אביב קיץ 2012 בא לידי ביטוי באופנת שנות ה-20 העליזות, אך גם המקצה הזה ראוי לשיפור. שמלת פרנזים אחת בצבע ניוד היתה נחמדה, אבל מי שציפה לשמלות ערב שחורות שיגרמו לנו לרצות לצאת למועדון הג'אז הקרוב ולרקוד צ'רלסטון, נשאר עם תאוותו בידו.

 

גם הניסיון להכניס את טרנד הצבע הלבן לאקססוריז של הקולקציה, לא צלח, והתיקים שהדוגמנים נשאו עימם, בצבע לבן וניאון ירוק, הורידו את ערכם של הבגדים אליהם התלוו. 

 

הבשורות הטובות

רנואר לא איכזבו בגזרת הגברים. נכון, אני לא רואה את גברברי ישראל מתחילים ללבוש צבעי פסטל ומסתובבים במכנסיים הקצרצרים שהדוגמנים פיזזו איתם על המסלול, אבל בהחלט יש לציין לטובה את הקווים הנקיים והישרים של מכנסי הגברים. הדברים הפשוטים לכאורה, אלה שלא משקיעים בהם יותר מדי מאמץ, כמו טי שירטים או גופיות, אולי לא יקבלו כותרת סנסציונית אבל מספקים גוון חיובי לקולקציה. בשורה התחתונה רנואר בהחלט נותנים תשובה הולמת לבייסיק גברי.

 

צלם: קובי בכר

 

נקודה למחשבה

תמונות היח"צ שרנואר הוציאה לעיתונאים לפני התצוגה מציגים תמונת מצב אחרת, בגדים נחמדים באווירה קיצית צבעונית. יכול להיות שהם פשוט לא באו לידי ביטוי על המסלול? למי שאי פעם היה לו ספק בחשיבות הסטיילינג בחיינו, יהיה לו האירוע הזה ללקח.

 

בגדים שיכלו להיראות אחרת לגמרי על הדוגמניות, קיבלו ביקורת קשה בגלל סטיילינג קלוקל. אם אני לא טועה, נאמר בתצוגה כי את הסטיילינג עשו (או עזרו לעשות ולעצב) תלמידי בי"ס שנקר. אם הדבר נכון, יש להם עוד הרבה ללמוד.

 

שמלה מקסימה מהקטלוג של רנואר שלא היתה על המסלול.

צלם: אלון שפרנסקי

תגובות (0)
הוסף תגובה