לא חיסנתם? אין חינוך לילדים

 

איגוד רופאי הילדים בישראל פנה השבוע למשרד הבריאות בבקשה לקדם חקיקה שתעודד חיסון ילדים ותמנע מהורים שלא מחסנים, לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך הציבורית.

 

במקביל מציע איגוד רופאי הילדים לקנוס הורים הבוחרים לא לחסן ואפילו להחתימם על מסמך המסביר את הסכנות לילדים. בינתיים אמנם התקנה לא לקבל ילדים למערכת החינוך לא מיושמת אבל הורים בכל הארץ מדווחים על שינוי מדיניות לגבי חיסונים. שתי אמהות לילדים בכיתה א' ששוחחו איתנו סיפרו שכדי לא לחסן את ילדם הם היו צריכות להגיע לרופא המשפחה ולשמוע הרצאה על חשיבות החיסונים ולהחזיר מהרופא מכתב המפרט שהם שמעו ומודעות לסכנות.

 

עוד בonlife:

·         איזה חיסונים הילדים שלכם מקבלים?

·         לחסן ילדים או לא לחסן?

·         לא חיסנו בחיסון חצבת וחלו במחלה

 

מדובר בניסיון נוסף לעלות את אחוז המתחסנים בחיסונים בארץ ולחייב אוכלוסיות שלא חוסנו ולא מחסנות, לחסן את ילדיהם. לפני כשנה אמור היה להיכנס לתוקף חוק הקובע שקצבת הילדים החודשית  תופחת  למשפחות שבהן ילד שלא חוסן לפי תכנית חיסונים אותה יקבע מנכ"ל משרד הבריאות . בג"צ שהגישו משפחות ילדים שלא חוסנו ועמותת חוסן דחה את יישום החוק. כרגע אין בארץ דרך לחייב הורים לחסן את ילדיהם, בחיסוני השגרה.

איגוד רופאי הילדים הסביר השבוע כי רמת החיסונים הנמוכה באזורים מסוימים בארץ, מהווה נזק וכי ההחלטה לקדם חקיקה בנושא מגיעה לאחר התבוננות במה שקורה בעולם. נתונים המצביעים על התפרצות מחלות כאשר שיעור ההתחסנות נמוךוכדאי להבין שילדים שלא חוסנו וחלו במחלות הדביקו גם ילדים מחוסנים. חצבת היא רק אחת מהדוגמאות למגפות עולמיות. בארץ חלו השנה 2400 ילדים. מדובר בעליה גדולה במספר החולים. במערב אירופה מדובר במגפה של עשרות אלפי חולים ועשרות נפטרים מהמחלה.

 

הדרישה של ארגון רופאי הילדים משתלבת עם הנחיות של ארגון הבריאות העולמי שהכריז לפני כחודשיים שמספר החולים במחלת החצבת עלה בשנה האחרונה וכדאי לפעול למניעת התפרצות המחלה. רובם של החולים, כ- 90 אחוזים, הם מתבגרים או בוגרים שלא חוסנו או שהיה ספק אם חוסנו. 

 

מספר המחוסנים בכל העלם בירידה מסיבות שונות. בארץ חלק גדול מהאוכלוסייה שאינה מתחסנת היא אוכלוסייה חרדית, המרוכזת במספר ישובים. אל אוכלוסייה זו מצטרפים קבוצות נוספות שלא מחסנות מסיבות של אחריות אישית על הילדים והחלטה שהחיסונים גורמים לנזק.

 

המתנגדים לחיסונים מסיבות אידאולוגיה או בריאותיות מעלים מספר טענות נגד החיסונים, ונגד חומרים מזיקים בחיסונים. לטענתם החומרים בחיסונים, כמו אלומיניום וכספית מזיקים יותר ממועילים. רוב המחלות הן מחלות, שבהנחה שמערכת החיסון חזקה מספיק, אינן מסוכנות. משרד הבריאות, לעומת זאת, מציין כי כמות הכספית והאלומיניום בחיסונים הניתנים לתינוקות ולילדים היא כמות זניחה שאיננה מזיקה והסכנות מהמחלות גדולות יותר.

 

חיסון החצבת נקשר עם מחקר שפורסם בכתב העת 'לנצט', בשנת 1998 על ידי ד"ר  אנדרו ויקפילד, רופא. המחקר הראה קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש(MMR) נגד חצבת, אדמת, וחזרת. ד"ר ויקפילד טוען כי הכספית בחיסונים יוצרת נזק נוירולוגי שגורם לאוטיזם ונזק למעיים שקשור לאוטיזם. למרות שכתב העת פרסם הבהרה כי המחקר אינו מדויק ואין קשר בין אוטיזם לחיסונים, הורים ממשיכים לטעון לנזק נוירולוגי ולא לחסן.

רויטל גולן אמא לשלושה מאבחנת ומטפלת מוסמכת על פי שיטת אלבאום מגדלת את ילדיה שלא חוסנו, עוד לפני עידן המידע החופשי באינטרנט

 

"לפני מעל 21 שנים ילדתי את ביתי הבכורה בלידה רגילה ובריאה. כבר אז ידענו  שנרצה לגדל את ילדינו כמה שיותר בריאים כלומר ללא תרופות, הנקה וחלב אם, הרבה מגע ועם המון מחשבה על כל זה. קראתי הרבה חומרים בנושא אבל בעידן שלפני האינטרנט לא באמת היה הרבה מה ללמוד והשתמשנו בהרבה מאד אינטואיציה. אלה חוסנה עד גיל שנה את כל החיסונים אבל באיחור כלומר רק כשהיתה לנו הרגשה שהיא חזקה, לא מצוננת, ונפשית אנחנו עומדים בזה. בגיל שנה בחיסון המחומש, אלה חטפה חום ופרכוסים והגענו לראשונה בחיינו למצב שפנינו למיון. כמובן ששם לא חיברו ולא קישרו את החיסון לאשפוז אבל אנחנו קיבלנו החלטה סופית – לא עוד".

 

הצבא הסכים ולא חיסן

הדרך שבחרה גולן לא היתה פשוטה: "בטיפת חלב נזפו בי וממש העליבו אותי על המחשבה העצמאית שהעזתי לפתח, הפסקנו גם להגיע לשקילות ומדידות. בהמשך לא הסכימו לקבל אותה לכיתה א ללא כל החיסונים, חבר טוב שהוא רופא ילדים הסכים לכתוב לי מכתב שהוא לוקח על אחריותו המקצועית את ההחלטות שלנו לגבי זה וזה עבר בשלום. הגיעה שעת הגיוס לצה"ל – כידוע ביום החיול עוברים בינינו/בנותינו חיסונים, החלטתי לתת לה מכתב בו אני מסבירה כי היא לא חוסנה וכי אנחנו לוקחים זאת על אחריותנו המלאה ולהפתעתי – צבא ההגנה לישראל לא חיסן אותה".

 

"ביתי המרכזית שקד בת ה 18 כבר לא חוסנה כלל (כבר הספיקה לקבל נשיכה מסוס וכלב ומסמר חלוד ברגל, בלי טטנוס כמובן) וגם  בני הקטן מיכאל בן ה 9.לצערי עם מיכאל נאלצתי להגיע למיון פעמיים בגלל נפילות וחתכים, הצוות שם ביקש לראות חיסוני טטנוס, וכשהבינו שאין לנו – קיבלנו נזיפות ופרצופים מזלזלים, תמיד הבטחתי שאני ממש עכשיו אחסן רק כדי שאוכל לקבל טיפול, כמובן שלא היה בזה ממש. כיום אני יודעת הרבה יותר על חיסונים ושמחה שלא נשברתי בדרך אבל לא פעם חברות קרובות כעסו עלי שהן מחסנות ולכן אני מרשה לעצמי בעצם לבנות את בריאות ילדי על חשבון חיסון ילדיהם, רופאים וצוות רפואי תמיד כעסו עלי ואחות ביה"ס בימים שעוד היה תפקיד כזה. ילד נולד בריא, ואם הוא יונק בוודאי שמעגל החיים שלו מחסן אותו באופן טבעי עוד יותר, אין היגיון שחיידקים ומחלות שנחדיר לו בגיל יום, חודשיים וכו יעשו לו טוב".

 

גולן נחרצת בדעתה כי על הורים להפעיל אחריות: "לא יעזור מה חברות התרופות יגידו. הורים חייבים להיות מספיק נבונים כדי לשמור על ילדיהם הקטנים ולהבין מה משמעות החיסון עבור מערכת בריאה זו. אסור להיכנע למערכת שבסופה עומד משהו שעושה קופה, זה כל העניין".

 

הדרישה של איגוד רופאי הילדים נראית תמוהה על רקע האחריות האישית של כל הורה על ילדיו ועל רקע כנס חירום שנערך לפני כשבועיים ובו דווח כי 30% מתלמידי בתי הספר לא חוסנו בחיסוני סל הבריאות, בגלל בעיות כוח אדם. באותו הכנס טענו חברי כנס ואנשי חינוך כי היחס לתלמידים בעיתי.  אילנה כהן, יו"ר התאחדות האחיות, טענה כי מחסנים את הילדים כמו שמחסנים עופות.

הכל תלוי באורח החיים

גם דנה פלג, עיתונאית רואה בהחלטה על חיסון גורף בעיה: "במחשבה שלי בשלוש השנים הראשונות לחים המערכת העצבית נבנית והתינוק מתפתח וגדל. אין סיבה להכניס למערכת אלמנט של נזק".

"לתחושתי למשרד הבריאות נוח לחסן תינוקות. הורה צעיר מחפש תשובות וביטחון כולם רוצים לגדל ילדים בריאים ומאושרים. משרד הבריאות דרך טיפות חלב מבטיחים לו מתכון לילד בריא, מעין עוגן שיאפשר לו להיות הורה רגוע. למעשה זה לא מדויק כיוון שגם בהתפרצויות האחרונות של שעלת וחצבת ילדים מחוסנים חלו ואפילו חלו בצורה חזקה יותר מילדים שלא חוסנו".

פלג חושבת שההחלטה שלה כמשפחה להחליט איך לחסן ומתי, אם בכלל, תלויה גם באורח החיים שהיא בחרה: "הילדים שלי ינקו ומבחירה לא אכלו תמ"ל או נכנסו לגן לפני גיל 3. ההחלטות שלי מתבססות על ידע ולא על הליכה כמו עדר אחרי מה שקבעו בשבילי. אני חוקרת ושואלת וקוראת. נכון שיש אתרים מגמתיים אבל כמבוגרים אנחנו יודעים לקרוא בעי פקוחה וביקורתית ולהחליט מה נכון לנו".

תגובות (0)
הוסף תגובה