וירוס הפפילומה: כל הפרטים על המחלה והחיסון

כבר כמה חודשים שבטלוויזיה משודרות פרסומות המעודדת אמהות לפנות לרופא יחד עם בנותיהן ולשאול על חיסון נגד וירוס הפפילומה. המטרה היא לעלות את המודעות לחיסון שעשוי למנוע סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין, אבל השאלה היא למה בעצם צריך את החיסון הזה.

 

עוד ב- Onlife

"הקשר בין וירוס הפפילומה לסרטן צוואר הרחם ידוע ומוכר", אומר ד"ר יהודה בן דוד, מנהל השירות לגניקולוגיה אונקולוגית, מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי העמק. "אולם חשוב לדעת כי לא כל מי שתידבק בווירוס תחלה בסרטן, אך מעל ל-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם נובעים מוירוס הפפילומה". 

מגן מפני זנים מסוימים

קיימים כ-100 זנים של וירוס הפפילומה (HPV). חלקם עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, חלקם ליבלות באברי המין אצל נשים וגברים וחלקם קשורים חלקית לסרטן אך בשכיחות נמוכה יותר.

 

בשנים האחרונות פותחו שני סוגי חיסונים כנגד הווירוס.

1.      גארדסיל של חברת מרק הוא החיסון הראשון שפותח ואושר לשימוש על-ידי רשות המזון והתרופות בארה"ב (FDA) ביוני 2006. הוא מגן מפני שני הזנים הנפוצים והמסוכנים 16 ו-18 וגם מפני הזנים 6 ו-11 שגורמים ליבלות באברי המין ובכל אזור בגוף בו יש חיכוך עם איבר המין.

2.      החיסון השני הוא סרווריקס של חברת גלאקסו-סמית שאושר על-ידי ה-FDAבנובמבר 2009. גם הוא מגן מפני הזנים 16 ו-18 ובנוסף מגן נגד הזנים 33 ו-45.

 

"החיסונים מצליחים למנוע כ-80% מכלל זני סרטן צוואר הרחם", אומר ד"ר בן דוד. "במדינות בהן יש תוכניות בריאות מתקדמות לחיסון נגד וירוס הפפילומה, בעיקר באוסטרליה אך גם בשבדיה, נורבגיה וארה"ב, הוכח כי יש ירידה במצבים הטרום סרטניים ובדיספלזיה של צוואר הרחם (שינוי ברמת התאים שעלול להוביל לסרטן) לאחר שנתיים-שלוש ממתן החיסון. כמובן ירידה במצבים הטרום סרטניים תוביל לירידה במקרי הסרטן".

 

לדברי ד"ר בן דוד, כ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם קיבלו את החיסון עד כה ולא דווח על תופעת לוואי חריגה כתוצאה מהחיסון. "התופעות כוללות תגובות מקומיות להזרקה". יש לציין כי בעבר פורסם על מקרה של נערה בת 17 שנפטרה כשבוע לאחר שקיבלה את החיסון, אך בבדיקות שבוצעו נמצא כי היא הייתה חולת סרטן ולא נמצא קשר למתן החיסון.

 

מספר מקרי הסרטן לא פחתו

בישראל החיסון עדיין לא נמצא בסל הבריאות אך יש מימון על-ידי הביטוחים המשלימים בקופות החולים של 50%.

 

החיסון כולל שלוש זריקות בטווח של חצי שנה וכל זריקה עולה 300-400 שקלים. חברות התרופות לא מוסרות נתונים לגבי מספר החיסונים הניתנים מדי שנה אך ד"ר בן דוד מציין כי אחוז המתחסנות נמוך יחסית מסיבות שונות כגון עלות כלכלית, הפחד מהסרטן וכל מה שקשור אליו והקונוטציה למין בהקשר של הבת.

 

הוא ממליץ לקבל את החיסון בגיל 12-13, לפני תחילת קיום יחסים כי בגילאים צעירים החיסונים נקלטים בצורה טובה יותר. אולם גם לצעירה שכבר קיימה יחסי מין כדאי להתחסן על-מנת להוריד את הסיכון למחלה. "אפילו לנשים שעברו טיפולים למצבים טרום סרטניים בדרגה 3 (דרגה גבוהה) של סרטן צוואר הרחם מומלץ להתחסן כדי להוריד את הסיכון שהמחלה תחזור".   

 

למרות שהחיסון בחיתוליו, הנתונים על סרטן צוואר הרחם מדאיגים. "בכל שנה ישנם כ-500 אלף מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם, מתוכם כ-200 מקרים בישראל ש-50% מהם מסתיימים במוות", אומר ד"ר בן דוד.

 

"אמנם אחוז החולות בארץ יחסית קטן בהשוואה למדינות שונות בעולם כמו ברזיל או דרום אפריקה, אך אחוז הנשים הסובלות ממצבים טרום סרטניים נמצא בעליה וכך גם אחוז הסובלים מיבלות באיברי המין. כמו-כן, וירוס הפפילומה עלול לגרום גם לסרטן בלוע וסרטן בפי הטבעת. אמנם מקרים אלו פחות שכיחים אך הם קיימים".

 

אין ידע על השפעה לטווח הארוך

ממחקר שבוצע בקרב צעירות בגילאי 15-25 ופורסם בכתב העת  The Lancet Oncology עולה כי לשני החיסונים יש יעלות גבוהה במניעת HPV, בעיקר כשהם ניתנים לפני קיום יחסי מין סביב תקופת קבלת הווסת.

 

 הם מספקים הגנה במשך 10-15 שנים במניעת הזנים העיקריים 16 ו-18 ובכך מפחיתים את מקרי הסרטן. אולם לחיסונים אין השפעה על זיהומים ונגעים שהיו בגוף קודם. בבדיקה נוספת שנערכה בכמה אזורים בקנדה ובמקסיקו, שם החליטו לתת רק שתי מנות מהחיסון סרווירקס עם תוכניות להערכת היעילות המתמשכת 5-10 שנים מאוחר יותר, נמצא כי החיסון סיפק הגנה טובה למשך 4 שנים לפחות.

 

"היתרון של ישראל הוא שישנן מדינות בעולם שמתקדמות 7-8 שנים לפנינו ולכן ניתן ללמוד מניסיונן", מסביר ד"ר בן דוד. "כיום יודעים שהחיסון תקף ל-10-15 שנים אבל לא יודעים את השפעתו לטווח ארוך מכיוון שמדובר בחיסון חדש יחסית ואין מספיק ידע נצבר.

 

"ישנן הוכחות על בטיחות החיסון ועל כך שהוא מוריד את מספר המקרים הטרום סרטניים אך עדין אין הוכחות על ירידה במספר מקרי הסרטן ולכן גם לאחר קבלת החיסון חשוב להמשיך לעבור ביקורות קבועות אצל הרופא כגון בדיקת פאפ סמיר (משטח צוואר הרחם)".

 

לדבריו, בעוד עשור יהיו יותר נתונים לגבי יעילותו של החיסון, כרגע כל מה שנותר הוא לשקול את יתרונותיו וחסרונותיו על-פי המידע שיש בידינו, ולנסות לקבל החלטה שקולה.

תגובות (0)
הוסף תגובה