אונס הפך להיות פרקטיקה שלטונית

אחד הדברים החשובים שלמדתי לאורך השנים הוא שאנשים שמתנהלים בטווח ההתנהגויות שבין הטרדה מינית לאונס כפרקטיקה שלטונית, ניהולית או מנהיגותית, בדרך כלל טומנים את ידם גם בשחיתויות ומעשי עבריינות נוספים. בדרכם ל"טיהור" שכבת השלטון מתחרות מגדרית – הם פוגעים בכולם. מוטי מלכה, ראש עיריית קריית מלאכי, לצד בנו וסגנו – כמשל.

גם השבוע, סיפור מעצרו של מלכה בגין אונס לכאורה של עובדת העירייה, שנאנסה בין השאר בדירה שמלכה קבל לכאורה כשוחד, וגם מקרי האינוס הנוספים הנחקרים בדירה של סגנו (שהם שימוש באונס ובנאנסת לצורך קבלת טובת הנאה מהאנס, אפשור המעשה כדרך להתחנף לבוס ולהתברג בעמדת כוח טובה יותר) והן האיומים בגינם נעצר בנו של ראש העיר בניסיון לטייח את הפשעים לסוגיהם – כל אלה הם אותה הגברת, אפילו ללא שינוי אדרת.

אתה לא יכול להיות אנס בלי להיות בריון שפוגע בכולם

לכן אני מקפידה ללמד את תלמידותיי את המודל "המדרג הפטריארכלי" הוויזואלי, שפיתחתי על מנת להדגים כיצד טווח הסקסיזם שבין הטרדה מילולית לאונס – הינו אחד הכלים המרכזיים בשימור שליטה גברית – פרקטיקה שלטונית פטריארכלית. באמצע כל מדרגה עובר קו רוחבי שקוף – מעליו גבר ומתחתיו אשה. הגבר רואה ממקומו את השמים. האשה, כשהיא מתבוננת למעלה – רואה בעיקר את הגבר. כמו שקרה בעיריית קריית מלאכי, בלשכה של משה קצב, או בין ר' לנתן אשל בלשכת רוה"מ – בעולם שבו אשה מרוויחה 56% משכרו של גבר, יש לגבר מסוג זה שתי שיטות הפחדה מרכזיות לביסוס מעמדו הדומיננטי: כסף ומין. ואנחנו מתפלאות שהן חוששות להתלונן?

גברים כקבוצה, משמרים אינטואיטיבית את בלעדיותם במרחב הציבורי ע"י בריונות סקסיסטית, שניתן לייחס לשוביניזם. מקור הביטוי "שוביניזם" הוא אצל ניקולא שובין, חייל בצבא נפוליון ששנא, הרג, אנס ועינה את כל מה שלא היה בעיניו צרפתי טהור. שוביניזם משתמש בהטרדה ואונס כפרקטיקה שלטונית (מספיק לראות פרק אקראי מ"מד מן" כדי להבין איך זה נראה ומרגיש ביומיום). נשמע מופרך? לא כל כך, כשאנחנו זוכרות שמדובר בתחרות על מספר תפקידים, מקומות  ומנדטים מוגבל.

האחווה הבסיסית המוטבעת בין גברים מסייעת להפוך את ה"בלתי נתפס" לנורמה, כך שעבירת המין כמו גם עבירות אחרות כלפי החברה, מתגמדות – והכוח הגברי הסולידרי מסייע להם להתחזק: תראו את החברים של איציק מרדכי שהמשיכו לעלות אליו לרגל לארוחות צהריים מתוקשרות – למרות שהחבר שלהם גם הואשם והורשע באונס ומעשים מגונים, וגם קיבל סיוע מקהילתו כדי לסחוט את המתלוננת המתלוננת המוחלשת לכדי כתיבת מכתב חרטה שבית המשפט דחה בבושת פנים. ככה זה, אתה לא יכול להיות אנס בלי להיות בריון, ובריון – מנצל ופוגע בכו-לם.

כמה טוב שיש חברים. איציק מרדכי

תראו גם את החברים של חנן גולדבלט – שגם אנס וגם קבל דבר במרמה (סקס, אלא מה), שממשיכים לעשות אתו מוזיקה ולהפיק אתו דיסקים הרבה אחרי שהורשע מעבר לכל ספק.

אונס נשים הוא לא רק בעייה של נשים

תראו, מהצד השני, את ההשפלה המגדרית שספגה זהבית כהן – ממחוללי מאבק בקוטג' (גברים), הציבור שהנהיגו ומהתקשורת, בימי המחאה בקיץ. רק אתמול פרסמתי בהקשר זה צילום לתמונה שהעלה אז ליאור חורב, יועץ התקשורת של מופז: סמל תנובה כשתי רגליים פשוקות עם הכיתוב "תנו?-ב??ה". אותו ליאור חורב הוא לא רק זה שהמודעה הסקסיסטית האלימה והמשפילה כלפי כהן נשאה חן בעיניו די הצורך כדי לפרסמה בקיר הפייסבוק שלו ולעשות "לייק" למישהו שהגיב "אפשר לזהות על פי הרגליים מי האשה".

חורב הוא גם היה מאדריכלי ממשלת האחדות שלשום, תרגיל העוקץ הפוליטי הגדול בכל הזמנים, לצד נתן אשל מפרשת ההטרדה המינית בלשכת נתניהו. מה שאומר שאצל שניהם זה לא נגמר במודעה (חורב) או הטרדה (אשל), אלא בהונאה ורמיסה של כולנו.

תראו, מאידך, את ציפי לבני מול ברק (זה מסיפור העובדת הזרה הלא חוקית שהוא גם העסיק וגם הפיל את התיק הפלילי על אשתו, ועוד כמה סיפורים כשרים אך מסריחים) והחברים שלו מימין ומשמאל, אלו שקרעו אחד את השני לגזרים רגע לפני המאבק ב"פולשת": "ציפורה" ש"לא מבינה בביטחון", הוחלשה ע"י הסקסיזם האלים הזה שכיסה את הארץ בשלטי חוצות ענקיים, וכבר לא הצליחה לגייס תעצומות מאבק על מנת להוות איום ממשי על השלטון. כשהיא סולקה – כולם נרגעו.

לא שכחתי גם את המכתב שפרסמה בזמנו ח"כ ענבל גבריאלי על המוני ההטרדות המיניות שהיא חווה בכנסת – כולל מח"כים ושרים, אלו שבדר"כ משחקים עם הכסף הציבורי לטובת עצמם ולטובת מגזרים שונים, ולפעמים לא מביאים הסכמים קואליציוניים לאישור על פי חוק, אולי גם אלו שמצביעים פעמיים, שיש נגדם כתבי אישום על שחיתויות, שוחד, עבירות צווארון לבן.

כי אונס והטרדה מינית ויחס מפלה לנשים, הם לא רק בעיה של נשים – הם בעיה של כולנו. מי שעושה שימוש באונס או הטרדה כפרקטיקה שלטונית, מושחת בעוד דרכים. תמיד. כי אונס הוא גם שחיתות, היעדר אמפטיה לזולת, בוז לשלטון החוק, חמדנות חסרת רסן והיעדר גבולות. הוא לא רק "עבירת מין". מי שעשה את זה לה – יעשה את זה לאחרים, ללא הבדלי דת, גזע ומין.

לכן, מה שראש עיריית קריית מלאכי מוטי מלכה מואשם בו, חוץ מהאונס עצמו – היא שחיתות, עבריינות, קבלת טובת הנאה בסחיטה ואיומים. היא – נסחטת כי היא חלשה וחשה שאין לה ברירה, הוא – סוחט כי הוא יודע את זה, וכי הוא יכול. מדובר בטקטיקות מקובלות של דיקטטורה מגדרית אכזרית, למען יראו וייראו: נשים אחרות רואות את ה"עונש", ואת חבירת הגברים סביב ה"מעניש", ואפילו לא מנסות להתקרב למוקדי השליטה. למה להן?

אסיים במובן מאליו: "הכיבוש משחית".