זוגיות פרק ב': מדריך שימושי לגרושה הטרייה

עד לפני רגע הייתה לך עסקת חבילה בטוחה, נישואים שמה. הייתה אהבה, היה בן זוג ואולי אפילו ילד או ילדה. קרה מה שקרה, והגעת למסקנה שהעסקה הזו כבר לא כל כך בטוחה. וביום רגיל אחד, בלי הרבה הכנות, מצאת את עצמך מחוץ לחבילה, לבד בעיר הגדולה. עם ילד או ילדה. חזרת לטריטוריה כאילו מוכרת, רק שעכשיו את נושאת סטטוס חדש לגמרי, שמשנה את כל החוקים ואפילו את המגרש עצמו.

 

עוד ב Onlife:

 

אחרי תקופת הסתגלות לעצמך החדשה והתאקלמות לסטטוס החדש, אחרי שהעברת ערבים מעיקים פחות או יותר לבדך, החלטת שאת מספיק מוכנה לצאת שוב לג'ונגל העירוני ולמצוא את ה"אחד" הבא שלך, או לפחות את ה"אחד לעכשיו". אז לפני שאת יוצאת אל העולם, כובשת אותו ומראה לו מי את אספתי עבורך כמה נקודות קטנות, סוג של פירורי לחם על השביל. אם מחברים אותן יחד זה לפעמים מסתדר, והג'ונגל בחוץ לובש צבעים של אהבה.

 

1. חשבי מסלול מחדש

המסלול האחרון תם. לפני שתחשבי מחדש את המסלול הבא, זכרי: מערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו היא הפרמטר העיקרי לשלמות חיצונית וליחסינו עם אחרים. ולכן אחרי שהתגרשת חשוב שתשדרי לבן הזוג הבא שלך מי את באמת, מבפנים. על כן גרשי שדים פנימיים, חששות, חרדות, מיתוסים, אמונות ותפיסות שרק יכשילו אותך, והפנימי: אין "בינתיים", יש רק עכשיו או מאוחר מדי. אם את מרגישה שאת עדיין לא שם נפשית, עוד לא בטוחה בדיוק מה את מחפשת ורוצה, הביאי את עצמך לנקודה שבה את מרגישה טוב עם עצמך ועם מי שאת. אין שום בעיה עם קבלת עזרה, לפעמים מספיקות רק כמה שיחות טיפוליות, ואת שוב מודעת ליכולות שלך ולמה שמייחד רק אותך. ואז, קדימה, תשעטי!

 

2. אופטימיות – כמסאז' לנפש

הרע חיוני וחשוב באותה מידה כמו הטוב, לעולם אין קיום בלעדיהם. מבלי חושך לא נבחין באור, וכשם שאין משמעות לתחושות שמחה ואופטימיות בלא תחושות כאב, עצב ופסימיות, כך אין תחושת סיפוק של שובע ממשי בלא הכרת רעב מהו.

 

היי מציאותית וסבלנית. למרות שהגעת לנקודה שבה את כמהה לקשר הפנימי,לא כל דייט מסתיים במערכת יחסים. ולמרות הרצון העז לאהבה לאחר שהתגרשת ואולי גם ילדת ילדים העסק נעשה טיפה מורכב, לכן עלייך להתאזר בסבלנות ולהרכיב את המשקפיים הוורודות שלך. כן, אלה שעוזרות לך לראות את העולם בבהירות, מה שאמור להיות יהיה כל עוד תהיי שם. והשתדלי לסיים את הערב, גם אם היה פחות מרתק, בהרגשה טובה. בכל זאת לשניכם היה מספיק אכפת והגעתם.

 

3. בחפץ חשוד אסור לגעת

הקשיבי לאינטואיציות שלך, הן חדות יותר מאי פעם. את הרי כבר בוגרת בית הספר "יחסים". התרחקי מכל מה שכתוב לו על המצח "אני מסוכן", ומכל מה שעתיד לגרום לך פריחה בעור וכאב בלב.

נורות אזהרה:

צעירים מדי – על כל הכבוד לטרנד הקוגריות, את כבר סיימת לחתל, ואין שום סיבה בעולם לצאת עם הבייביסיטר שלך. נכון, הם רואים בך בשלה ומזמינה, והנה הם מצאו מורה רוחנית במיטה. אבל היי, אל תשכחי את מוטיב ההדדיות, גם את רוצה מישהו שיעשיר אותך.

מבוגרים מדי – שוב, כבר סיימת לחתל ואת לא הבייביסיטר שלהם.

הנשואים – אין מדי. או שהוא נשוי או שלא. אם הוא נשוי – שמרי נפשך.

המבוהלים – אלה שקמטי דאגה עולים במצחם ברגע שנודע להם שיש לך אולי ילד או שניים, הנבהלים מהחיים עצמם וסופרים את הימים עד לפיצוץ גרעיני. אגב, זה כולל גם את אלה שמהדייט הראשון לא מסוגלים להסתיר את הדאגה הכנה לגורלך אם חלילה הגרוש שלך עליו השלום לא ישלם לך מזונות, ונשברים מולך פיזית מהעול ש"בטח" יצטרכו לחוות.

 

4. השוואה מחוץ למשוואה

הימנעי מלהשוות את הדייט הנוכחי לגרוש. נכון, הוא היה הקשר האחרון שאת זוכרת ואכן, ישבת קצת על הספסל מאז. אבל עכשיו, משנכנסת למגרש מרצונך החופשי, אל תבואי עם רשימות מוכנות מראש. בואי ממקום של פתיחות והקשבה. אל תפסלי אף אחד מראש, ממש כפי שאינך רוצה שייפסלו אותך מבלי שיכירו את האישה המדהימה שאת. את הרי יודעת מה את רוצה, לכן חפשי באדם היושב מולך את הדברים שיש בו. למצוא את כל מה שחסר זה קל.

 

5. הזדמנויות מחמיצות על המדף

אל תחכי שהילדים יגדלו, דווקא כשהם קטנים קל להם יותר לקבל את המצב ולהסתגל למציאות החדשה. זכרי, ילדים מאושרים כשאימא שלהם מאושרת. אבל אל תבלבלי אותם: רק כאשר הקשר מתייצב ונחווה רגשית כקשר מוצלח ומספק (ואת הרי יודעת שכשזה נכון זה גם מרגיש כך), רק אז הכירי לו את ילדייך. עד אז אין צורך ואין שום דחיפות.

 

 

הכי חשוב: הפעם אנחנו המצילות של עצמנו

אז את כבר בחוץ, הצהרת לעולם שאת שוב רוצה אהבה, ובכל זאת נוצר בלבול סביב התחושה הזו שאת מרגישה כשאת יוצאת לדייטים, או התחבטות בשאלה איך להכניס את הגבר החדש למשפחתך הקטנה. אל תהססי בבקשה, התייעצי עם בעל מקצוע. אין כמו זווית ראיה של אדם המשקיף מן הצד.

 

בסופו של יום את ואני יודעות שהיא תגיע, השלווה. הרי קיבלנו הזדמנות פז להתחלה חדשה, והתרגשות לקראת דרך שאולי צעדנו בה בעבר, אבל עכשיו היא שונה, בדיוק כמונו. הפרפרים בבטן יחזרו ויחד איתם גם האהבה. אבל הפעם היא תבוא ממקום של מציאות קצת פחות נאיבית, בלי סיפורי נסיכות ואבירים, בלי "בינתיים" ובלי להמתין למושיע חיצוני. מציאות בה אנחנו המצילות של עצמנו.

 

___________________________________

לאתר של שרית בראל

תגובות (0)
הוסף תגובה